תנ"ך - וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ: (תהלים פרק פ פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ: (תהלים פרק פ פסוק טז)

טקסט בלבד:

וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך: (תהלים פרק פ פסוק טז)

תיקון קוראים:

וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך: (תהלים פרק פ פסוק טז)
וְעוֹבָרָא דִּי נְצֵיבַת יַמִּינָךְ וְעַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּחַיַּילְתָּא לָךְ :

וכנה - ל'; ועל - בן - ל'; אמצתה - ל' מל'.

וכנה אשר נטעה ימינך - המבוססת והמיושבת אשר נטעה ימינך; לשון "והשיבך על כנך" (בר' מ , יג). ועל בן אמצת (בנוסחנו: אמצתה) לך - ועל עשו , שהיה בן חביב לאביו , שהיה קורא אותו "בני" (בר' כז , א ועוד) , אמצת גפן יעקב לך , שנאמר "ואת אחיך תעבד" (שם , מ). עכשיו היא שרופה באש. וכסוחה - לשון "לא תזמור" (וי' כה , ד): "לא תכסח" (ת"א). יאבדו - תמיד הם הולכים ואובדים מגערת פניך וזעפך.

וכנה - הם ישראל , והעד: אמצת (בנוסחנו: אמצתה) לך; ועוד: אשר נטעה ימינך - כמו "ותטעה" (לעיל , ט). ותהיה מלת "ופקוד" (לעיל , טו) מושכת אחרת , אע"פ שהוא בפסוק אחר , כמו "כי אמר גר הייתי" עם "כי אלהי אבי בעזרי" (שמ' יח , ג , ד). כנה - תואר ל'גנה' , או ל"גפן" (לעיל , טו) שהיא 'מכוננת' (ראה רש"י). ויש אומרים (רקמה ע' קי) , כי הכ"ף תחת גימ"ל; ולא מצאנו שהתחלפו , רק שי"ן בסי"ן ואותיות א'ה'ו'י'. ויש אומרים , כי 'וכַנֶּה' היה ראוי להיותו , על דרך "רַבֶּה צבאך" (שו' ט , כט). ורבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד אמר , כי הנו"ן חסר דגש בהתחברות שנים נו"נין , כמו "הללוהו" (תה' כב , כד) מבניין 'הכבד הדגוש' - לשון ציוי. וככה אמר: וכן בן; שמלת על - לשון ציוי , כמו "חל נא" (מ"א יג , ו); "צו את בני ישראל" (במ' כח , ב); הפך "יכרסמנה" (לעיל , יד). ומלת בן - סעיף , כמו "בן פורת יוסף" (בר' מט , כב).

וכנה. לפי מקומו - נטיעה. ויש אומרים (ראה השרשים: 'כן') , כי הוא כמו 'וגנה' בגימ"ל , כי הכ"ף והגימ"ל ממוצא אחד. ויש לפרש כנה - כמו "מכון" (שמ' טו , יז) , והדגש תמורת הנח; והוא ירושלם או בית המקדש , כמו שכתוב "מכון לשבתך פעלת יי'" (שם). ועל בן - ענף , כמו "בן פורת יוסף" (בר' מט , כב). אמצת (בנוסחנו: אמצתה) לך - כי כבר אמצת אותה לך , ועתה נטשת אותה.

וכנה - פירושו: נטיעה. ויש מפרשים (ראה רקמה ע' קי): כמו "גנה" (ראה יש' א , ל) , כי אותיות גיכ"ק מתחלפות , שהם ממוצא אחת. ועל בן אמצת (בנוסחנו: אמצתה) לך - פירוש בן: ענף , כמו "בן פורת" (בר' מט , כב); ואמצת לך - רוצה לומר: כבר.

וכנה - מתפרש לפי עניינו: נטיעה. ועל בן אמצת (בנוסחנו: אמצתה) לך - כמו "בן פֹּרת יוסף" (בר' מט , כב) , שפתרונו: זמורה.
ריכוז קישורים