תנ"ך - ילכו
מחיל
אל־חיל
יראה
אל־אלהים
בציון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יֵ֭לְכוּ
מֵחַ֣יִל
אֶל־חָ֑יִל
יֵרָאֶ֖ה
אֶל־אֱלֹהִ֣ים
בְּצִיּֽוֹן:
(תהלים פרק פד פסוק ח)
יֵלְכוּ
מֵחַיִל
אֶל־חָיִל
יֵרָאֶה
אֶל־אֱלֹהִים
בְּצִיּוֹן:
(תהלים פרק פד פסוק ח)
ילכו
מחיל
אל־חיל
יראה
אל־אלהים
בציון:
(תהלים פרק פד פסוק ח)
ילכו
מחיל
אל־חיל
יראה
אל־אלהים
בציון:
(תהלים פרק פד פסוק ח)
אָזְלִין
צַדִּיקַיָּא
מִן
בֵּית
מוּקְדְּשָׁא
לְבֵית
מִדְרְשָׁא
יִתְחֲמֵי
לֵיעוּת
אוֹרַיְתָא
דִילְהוֹן
קֳדָם
יְיָ
דִּשְׁכִינְתֵּיהּ
שָׁרְיָא
בְצִיּוֹן
:
יראה
-
י"ג:
*בר'
כב
,
יד;
שמ'
יג
,
ז
(פעמיים);
כג
,
יז;
לד
,
כג;
דב'
טז
,
ד
,
טז
(פעמיים);
שו'
ה
,
ח;
יש'
ס
,
ב;
*זכ'
ט
,
יד;
תה'
פד
,
ח;
צ
,
טז.
יראה
י"ג
בהר
יי'
מצות
יאכל
ב'
בו
שלש
שלש
שלוש
ב'
בו
שאר
מגן
אם
יראה
עליהם
וכבודו
עליך
בציון
אל
עבדיך
.
ילכו
מחיל
אל
חיל
אותם
הנזכרים
למעלה
,
"יושבי
ביתך"
(פס'
ה)
אשר
"מסילות
בלבבם"
(פס'
ו).
מחיל
אל
חיל
-
מבית
המדרש
לבית
המדרש
,
ויראה
צבאם
וחילם
אל
הקדוש
ברוך
הוא
בציון
(ראה
שו"ט
פד
,
ד).
ופירוש
מחיל
אל
חיל
-
מסעים
שהם
הולכים
,
החוגגים;
מגזרת
"חיל
וחומה"
(איכה
ב
,
ח).
והנכון
,
שחיל
-
צבא
אנשים
רבים
,
כדרך
"חבל
נביאים"
(ש"א
י
,
ה)
-
עד
הגיעם
אל
מקום
הכבוד
בציון;
והטעם:
יראה
כל
אחד
מהם
,
כמו
"לֵרָאוֹת
את
פני
יי'
אלהיך"
(שמ'
לד
,
כד).
עברי
בעמק
הבכא
מעין
-
לפירוש
הראשון
יהיה
דרך
משל
על
החכמים;
ויהיה
בכא
מן
"נבכי
ים"
(איוב
לח
,
טז)
,
והוא
מקום
המבוע.
ואומר
,
שהם
עוברים
בעמק
מבועי
החכמה
,
וישיתוהו
מעין
לתלמידיהם
ולבאים
אחריהם
,
שישתו
מי
החכמה
לדעת
את
יי'.
גם
ברכות
יעטה
מורה
-
ברכות
ילבש
המורה
אותם
בדרך
החכמה.
וכן
הפסוק
הבא
אחריו:
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
אומר
,
כי
התלמידים
ילכו
מחיל
אל
חיל
עד
שיראה
הדורש
החכמה
אל
אלהים
בציון
-
כי
שם
היו
החכמים
הגדולים
,
בבית
אלהים
בציון.
ואם
נפרשהו
על
עולי
הרגל
,
יהיה
פירוש
עמק
הבכא
-
שהיו
בו
"בכאים"
(ש"ב
ה
,
כד)
,
והם
אילנות
הנקראים
בלשון
משנה
'תותים'
(ראה
בכורות
ח
,
א)
,
והם
גדלים
במקום
שאין
שם
מים;
על
כן
אמר
,
כי
כאשר
היו
עולי
הרגל
עוברים
שם
,
והיו
חופרים
הנה
והנה
להוציא
המים
,
עד
שהיה
כל
העמק
כמעין.
גם
ברכות
יעטה
מורה
-
ברָכות
כמו
'ברֵכות'
בצירי
,
כמו
"ברֵכות
מים"
(קה'
ב
,
ו);
וכן
"הבה
לי
ברכה"
(שו'
א
,
טו)
-
כמו
'ברֵכה'
בצירי.
והברֵכה
היא
חריץ
בנוי
באבנים
ובסיד
,
ומתכנסים
שם
מי
גשמים.
ואמר
,
כי
היה
להם
מים
לעולי
הרגל
מהמעיינות
ומהברכות
שהיו
בדרכים
,
שהיו
מוצאים
אותם
מלאים
מים
,
כי
הגשם
'הלביש'
אותם
מים.
מורה
-
כמו
"מורה
ומלקוש"
(יואל
ב
,
כג);
כלומר
,
כי
לא
היו
חסרים
דבר
בעלותם
לרגל.
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
העולים
לרגל
היו
הולכים
מצבא
אל
צבא
,
כי
היו
מוצאים
צְבָא
העולים
אלה
לאלה.
ובדרש
(עירובין
יט
,
א):
עמק
הבכא
-
זה
גיהנם
,
שבוכים
שם
הרשעים;
מעין
ישיתוהו
-
מהדמעות.
והם
מודים
ברשעם
ואומרים:
ברכות
יעטה
מי
שהיה
מורה
אותם
בדרך
ישרה
,
ואנחנו
לא
שמענו;
לפיכך
אנו
בזה
העמק.
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
כבר
פרשנוהו
לשני
הפירושים.
ולדרש
,
טעמו
ל"יושבי
ביתיך"
(בנוסחנו:
ביתך)
שזכר
למעלה
(לעיל
,
ה):
ילכו
מבית
המדרש
לבית
המדרש.
גם
פרשו
אותו
לעתיד
לבא
ואמרו
(ברכות
סד
,
א):
תלמידי
חכמים
אין
להם
מנוחה
לעתיד
לבא
,
שנאמר:
ילכו
מחיל
אל
חיל.
גם
דרשו
רבותינו
ז"ל
(שם):
כל
היוצא
מבית
הכנסת
לבית
המדרש
זוכה
ורואה
פני
שכינה
,
שנאמר:
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
יראה
אל
אלהים
בציון.
ואז
,
כשישלמו
כל
אלו
-
ילכו
מחיל
אל
חיל
ומחכמה
לחכמה
,
לאחרונה
שבהם;
ויראה
אל
אלהים
-
רוצה
לומר
,
שישיג
מכבודו
כפי
האפשר
בשכל
האנושי.
וילכו
ישראל
בעת
הגאולה
מחיל
אל
חיל
-
מחיל
זה
אל
חיל
זה
,
עד
שיגיע
בציון
,
שהוא
מקום
שיראה
שם
אלהים.