תנ"ך - למנצח על־מות לבן ס מזמור לדוד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן ס מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: (תהלים פרק ט פסוק א)

טקסט וניקוד:

לַמְנַצֵּחַ עַל־מוּת לַבֵּן ס מִזְמוֹר לְדָוִד: (תהלים פרק ט פסוק א)

טקסט בלבד:

למנצח על־מות לבן ס מזמור לדוד: (תהלים פרק ט פסוק א)

תיקון קוראים:

למנצח על־מות לבן ס מזמור לדוד: (תהלים פרק ט פסוק א)
לְשַׁבָּחָא עַל בְּסִימוּת קַלְפּוֹנִין דִּשְׁבָחָא עַל יְדָא דְבֵן תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד : נוסח אחר : לְשַׁבָּחָא עַל מִיתוּתָא דְגַבְרָא עוּלֵימְתָא דִּנְפַק מִבֵּינֵי מַשִּׁירְיָיתָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד :

על - מות - ב' (תרתין מלין): תה' ט , א; מח , טו. לבן - ב': תה' ט , א; דה"א כז , יב (קרי).

על - מות - ב'; לבן - ב'.

עלמות (בנוסחנו: על - מות) לבן - [יש פותרין עלמות לבן - על מות בנו אבשלום. ולא יתכן פתרונו , מפני אומרו לבן , ולא אמר 'הבן'; ואין לו במזמור עדות וזכרון לאמץ זה הפתרון. ויש פותרין: על מות לבן - נבל. ואף זה לא יתכן , להפוך את השם , ואין במזמור זכרונו.] ראיתי במסורת שהיא תיבה אחת , שהרי חיבר לה "הוא ינהגנו עלמות" (בנוסחנו: על - מות; תה' מח , טו). פתרו מנחם (מחברת: 'עלם') ודונש (דונש ב' ס' 69 ) מה שפתרו , ואינם נראים בעיני. וראיתי בפסיקתא (פר"כ ג , ה) , שהעיניין מדבר בעמלק ועשו: "גערת גוים... שמם מחית" (להלן , ו). ואומר אני: למנצח עלמות לבן - שיר זה לעתיד לבא , כשיתלבן ילדותן ושחרותן של ישראל , ותִגָּלֶה צדקתם ותקרב ישועתם , שיִמָּחֶה עשו וזרעו. עלמות - ילדות; לבן - כמו 'ללבן'. ומנחם (מחברת: 'עלם') פתר עלמות לבן - נגינות ללמד , [וכה פתרונו: למנצח עלמות לבן - למשורר נגינות ללמד. ויהי לבן - כמו 'להבין' ו'לבונן']; עלמות - על שם כלי שיר ששמו 'עלמות' , כמו שאמור בספר זה "על עלמות שיר" (תה' מו , א). [ודונש פתר לבן - שם אדם שהיה שמו לבן , שהיה נלחם בדוד בימים ההם; ומה שהוא אומר "גערת גוים אבדת רשע" (להלן , ו) - הרשע הזה הוא לבן , ההורג עם נקיים. ואף על פי שאין אתה רואה במקום אחר אדם שהיה שמו לבן , רק במקום הזה , כן אתה מוצא במלכים אחרים שאינן נכתבים במקרא רק פעם אחת.]

למנצח על מות לבן. על מות - שתים מלות הם , על כן טעה האומר (מחברת: 'עלם') כי הוא כמו "על עלמות שיר" (תה' מו , א); ועוד , למה היה סמוך , ואחריו למ"ד? גם האומר , כי לבן היה שם משורר , כמו "בן ויעיאל" (לפנינו: ויעזיאל; דה"א טו , יח) , איננו נכון , כי אין משפט הלשון לאמר 'לַיצחק' , 'לַיעקב' , בפתחות הלמ"ד בשם אדם , כי השם נודע , כאשר פירשתי בספר 'השם' (ב). ויש אומרים (שו"ט ט , יז) , כי לבן הוא 'נבל' - הפוך , ועל מות איש הבֵּנַיִם (ראה ש"א יז , כג) ומות בנו (ראה ש"ב יח). והנכון - דברי רבי אדוניס הלוי (דונש ע' * 28 - 29 ) , שהיה שם אחד נסיכי הגוים שלחץ את ישראל , כאשר יפרש במזמור.

למנצח על מות לבן מזמור לדוד - אמרו רוב המפרשים (דונש ב' ס' 44 ; ראב"ע) , כי אמרו דוד על אחד מאויביו שמת , שהיה מנסיכי הגוים ולחץ ישראל , ושמו לבן; ובמותו אמר דוד זה המזמור. ויש מפרשים (שו"ט ט , יז) לבן - כמו הפוך: 'נבל' (ראה ש"א כה); אומרים , כי כשמת נבל הכרמלי אמר דוד זה המזמור. וזה רחוק מאד , כי ענין המזמור על אדם שהרע לישראל , ונבל לא הרע לשום אדם , אלא שהיה כילי בממונו. ויש אומרים , כי לבן הוא כמו ביו"ד , והוא גלית שנקרא "איש הבינים" (ש"א יז , ד); וכאשר הרגו דוד , אמר זה המזמור. ואדני אבי כתב כן , כי על גלית נאמר זה המזמור. אבל הוא פירש לבן - למשורר ששמו 'בן' , כמו שכתוב בדברי הימים "ועמהם אחיהם המשנים... בן ויעזיאל ושמירמות" (דה"א טו , יח); ופירש על מות - שהוא שתי מלות כמו מלה אחת , מן "עלמות שיר" (תה' מו , א); וכמֹהו שתי מלות וענינו מלה אחת: "עגלה יפה פיה" (יר' מו , כ); "לגאי יונים" (תה' קכג , ד); "פקח קוח" (יש' סא , א). ואע"פ שנתפתחה למ"ד לבן , ולא כן המנהג על שם אדם , שלא תאמר 'לַיצחק' , 'לַידותון' , שלא תבא על שם העצם ה"א הידיעה , אע"פ כן בא זה בידיעה להורות כי על 'בן' המשורר אמר; כי אם היה אומר 'לבן' בשוא , לא היה נכר כי על המשורר אמר ששמו 'בן'. מכל מקום , ענין המזמור נכון הוא לפרשו על גלית הפלשתי.

למנצח על מות לבן וכו' - הרבה טרחו המפרשים בענין מלות אלו , רוצה לומר: על מות לבן. מהם שפירשו (ראה רד"ק) על מות - שתי מלות שראויות להיות אחת , כמו "פקח - קוח" (יש' סא , א); "יפה - פיה" (יר' מו , כ); והוא כלי זמר נקרא 'עלמות' , כדרך "עלמות שיר" (תה' מו , א). ולבן - רוצה לומר: ללוי אחד הנקרא 'בן' , כאמרו "בן ויעזאל (בנוסחנו: ויעזיאל) ושמירמות" (דה"א טו , יח); ואע"פ שאין ממנהג הלשון להפיל למ"ד פתוחה על שם העצם , נשתנה לשון זה דרך זרות. וכונת המזמור , לדעתם , שבח והודאה בהִכָּנע צורריו לפניו והִכּוֹנן כסא מלכותו על אפם ועל חמתם. ויש מפרשים (ראה ראב"ע): על מות - שתי מלות , כלומר: על מיתת; ולבן - שם העצם , על איזה אויב , מושל בחזקה ברוב גאוה. וכן יש מפרשים (ראה שו"ט ט , יז) שפירושו: 'על מות נבל' , והוא 'הפוך'; והכונה - על נבל הכרמלי (ראה ש"א כה). וזה ודאי רחוק; כי נבל לא הרע לו ולא לישראל , אלא שהיה כילי וּפָחוּת. ויש מפרשים: 'בן' ו'נבל' - רומז על גוג ומגוג , והיא נבואה עתידה. ויש לפרש על מות לבן - כמו 'הַבֵּן'; והלמ"ד יתירה , כמו "הרגו לאבנר" (ש"ב ג , ל). ורומז על מות הבן הנולד לו תחלה מבת שבע (ראה ש"ב יב , יח); אלא שאין לשון המזמור מתישב בו יפה. וכן יש מפרשים אותו (ראה רש"י) בדרך זה לנבואה עתידה בזמנו , ומֵאָמְרוֹ "אל יעוז אנוש" (להלן , כ). ומכל מקום , רוב מפרשים מסכימים (ראה רד"ק) שאֲמָרוֹ על גלית , ולבן כמו 'הבן' , והלמ"ד יתירה , ו'הבן' - רוצה לומר: האמצעי , והוא , שגלית זה קראוֹ הכתוב "איש הבינים" (ש"א יז , ד); מפני שכשבאו פלשתים על ישראל נאמר "ושאול ואיש ישראל נאספו" וגו' "ויערכו מלחמה" וגו' , "ופלשתים עומדים אל ההר מזה וישראל עומדים אל ההר מזה והגיא ביניהם. ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים גלית שמו" (שם , ב - ד). וקראו "איש הבינים" - להיותו עומד בין שתי המערכות; ואע"פ שאם כן היה לו לכתוב יו"ד בין הבי"ת והנו"ן. גם שם תמצא "איש הבנים" (שם) חסר יו"ד , רוצה לומר , שאין אות היו"ד בין הבי"ת והנו"ן.

למנצח על מות לבן - מזמור זה עשה דוד ומסרו למנצח , שהיה מתחזק ובקי על נועם פיוט , שתחילתו מות לבן. וחיברו על מפלת אויביו.
ריכוז קישורים