תנ"ך - למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה: (תהלים פרק צ פסוק יב)

טקסט וניקוד:

לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה: (תהלים פרק צ פסוק יב)

טקסט בלבד:

למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה: (תהלים פרק צ פסוק יב)

תיקון קוראים:

למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה: (תהלים פרק צ פסוק יב)
לְמִימְנֵי יוֹמָנָא מַאן יִתְכַּוַּון לְהוֹדַע בְּרַם נְבִיָּיא דְּלִבֵּיהּ מַבַּע חוּכְמְתָא :

למנות - ה': *בר' יג , טז; תה' צ , יב; דה"א כא , א , יז; כז , כד. ונבא - ז': מ"א יג , יא; יש' ג , ב; ט , יד; כח , ז; תה' צ , יב; איכה ב , כ; דנ' ט , כד.

למנות ה' ושמתי את זרעך ויסת את דויד הלא אני אמרתי יואב בן צרויה למנות ימינו .

למנות - ה'; ונבא - ל' חס'.

למנות ימינו כן הודע - כאשר בתחלה , הודע בעולם את מיניין ימינו ארוכים , וכיון שנאריך ימים , נוכל לקנות לב ונביא בתוכם לבב חכמה. ונביא - לשון 'הבאה' (ראה ב"ב יב , א). [דבר אחר: כן הודע - כבר הודע שבעים. 'כ"ן' עולה שבעים.] [(שבעים) שנה נמנות לפי שיעור ימינו שהם מעט , כן תייסר אותנו; וכן "ויודע בהם את אנשי סוכות" (שו' ה , טז).]

מי. אמר רבי משה , כי זה הפסוק קשור עם הבא אחריו , והטעם: כל איש שהוא יודע עוז אפך , וידע למנות ימינו - האמת נודע אליו , ונביא הוא , כי יש לו לבב חכמה. ויפרש כן - כמו "כן בנות צלפחד" (במ' כז , ז); ומלת הוֹדע - כמו "הוּשב כספי" (בר' מב , כח); ועל זה הדרך "או הוֹדע אליו חטאתו אשר חטא" (וי' ד , כג). ולפי דעתי: מי יודע - מי זה שיוכל לדעת עוז אפך? וכפי היראה ממך ככה עברתך , על דרך "בקרובי אקדש" (וי' י , ג) , כאשר דרשו קדמונינו (יבמות קכא , ב) במלת "וסביביו נסערה (בנוסחנו: נשׂערה) מאד" (תה' נ , ג). למנות - כדרך "הודיעני יי' קצי" (תה' לט , ה): תן לנו לב לדעת למנות ימינו , והטעם , שנדע שמספרם מעט יהיה , ונביא בקרבינו או בָּנוּ לבב חכמה. והנה נביא - כמו "ומה נביא לאיש" (ש"א ט , ז).

למנות ימינו - למנין ימינו כמה הם , שהם נודעים לך , כן הודע אותם לנו , ואז נביא לבב חכמה , כלומר: נביא חכמה בלבנו ונשתדל יותר בחכמה , כשנדע קצנו; וכן אמר: "הודיעני יי' קצי מדת ימי מה היא" (תה' לט , ה). ויתכן לפרש , כי על קץ הגלות אמר , שלא נִגלָה מתי יהיה; כי דברי דניאל סתומים הם , וגם המלאך אמר לו שיסתום מה שהיה מבין ממנו (ראה דנ' ח , כ). ואמר: הודיעני מנין ימי הגלות כמה הם , ומתי יהיה הקץ , ומתי יבא הנביא לישראל; כמו שכתוב "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא" (מל' ג , כג); כי אז יהיה לנו לבב חכמה , כמו שכתוב "כי מלאה הארץ דעה את יי'" (יש' יא , ט).

ואמר: מי יודע עוז אפך - רמז אל הֶעלֵם אפני משפטיו יתעלה ממנו; כלומר: כשאנו רואים עוות הסדר למראה עיניים , כענין צרות יחיד או רבים , פרט או כלל , כענין 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' (ברכות ז , א) - אין בידינו לדון , לחייב ולזַכּוֹת על פיהם , כי מי יבין עז אפך , על מה הוא בא. ולפעמים בּראתך (בנוסחנו: כיראתך) - עברתך [כענין "בקרובי אקדש" (וי' י , ג) ]. כלומר: כמה שהאדם מפליג ביראתך ועבודתך , אתה מפליג עליו בעברתך; כמו שאמר , עליו השלום , על עצמו: "ויתעבר יי' בי למענכם" (דב' ג , כו) - ואצל אחר לא היה נחשב לכלום; כדרך "אתכם ידעתי" וכו' (עמ' ג , ב); "וסביביו נשערה מאד" (תה' נ , ג). ואמר: למנות ימינו כן הודע - ויש לפרשו על אזהרת האדם להיישיר מעשיו ולהיטיב דרכיו. והודע - מענין התבוננות , כלומר: תן לנו לב להתבונן ולהרגיש במיעוט זמנינו , כענין מה שביארנו בפסוק "הודיעני יי' קצי" (תה' לט , ה); ואז נשתדל להסיר לב הסכלות מקרבנו ולהביא אלינו לבב חכמה. [או רוצה לומר: כפי מנין ימינו שהם מועטים , כן הוכיחנו; כמו "ויודע בהם את אנשי סוכות" (שו' ח , טז); "וידוע חולי" (יש' נג , ג).] או אפשר לפרש שני הפסוקים על הגלות , כלומר: מי יודע עז אפך - לשער אורך זה הגלות ורוב הצער שאנו סובלים בו. והנה כיראתך עברתך - כלומר: כל מה שאנחנו יראים בו , הכל יבא לנפשנו וַתֵלֶא , יגע עדינו ותבהל (ע"פ איוב ד , ה) , ולא נדע קץ וזמן על זה , ולא הודיענו קצנו מתי יהיה; ולא נחוש לאריכותו להתיאש מן הגאולה. ואז תהיה כל תכלית כונתינו לעבדך ולהביא אלינו לבב חכמה. או נפרש לפירוש זה , שתודיענו הקץ ומתי תשלח לנו נביא אשר רוח אלהים בו (ע"פ בר' מא , לח); והוא ענין לבב חכמה - להיישיר דרכנו , להטות לבבנו אליך.

למנות ימינו כן הודע - כלומר: הודיע לנו ותן לנו דעת לשים לבינו , למנות ימינו כמה הם מועטים , ומתוך כך נביא חכמה בליבינו , ליראה ממך. נביא - לשון 'הבאה'.
ריכוז קישורים