תנ"ך - יקראני׀
ואענהו
עמו־אנכי
בצרה
אחלצהו
ואכבדהו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יִקְרָאֵ֨נִי׀
וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ
עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י
בְצָרָ֑ה
אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ
וַאֲכַבְּדֵֽהוּ:
(תהלים פרק צא פסוק טו)
יִקְרָאֵנִי׀
וְאֶעֱנֵהוּ
עִמּוֹ־אָנֹכִי
בְצָרָה
אֲחַלְּצֵהוּ
וַאֲכַבְּדֵהוּ:
(תהלים פרק צא פסוק טו)
יקראני׀
ואענהו
עמו־אנכי
בצרה
אחלצהו
ואכבדהו:
(תהלים פרק צא פסוק טו)
יקראני׀
ואענהו
עמו־אנכי
בצרה
אחלצהו
ואכבדהו:
(תהלים פרק צא פסוק טו)
יְצַלֵּי
קוּמַּיי
וַאֲנָא
עָנֵי
יָתֵיהּ
עִימֵּיהּ
אֲנָא
בְעָקְתָא
אֶפְצֵינֵיהּ
וַאֲיַקְּרִינֵּיהּ
:
יקראני
-
ובעת
שיקראני
בשמי
,
ובבא
הצרה
על
אנשי
דורו
כפי
גזירותי
,
אני
אהיה
עם
עבדי
,
ואחלצהו
ואכבדהו
,
שלא
יצטרך
לזולתי.
יקראני
-
בכל
עת
שיקראני
,
אענהו;
ואם
יזדמן
במקום
צרה
לא
יפחד
,
כי
אנכי
עמו
ואחלצהו
מהצרה
,
שלא
יגיע
לו
שום
נזק.
ואכבדהו
-
אתן
לו
חן
וכבוד
בעיני
בני
אדם.
ובדרש
(שו"ט
צא
,
ח):
אמר
רבי
יהושע
בן
לוי
בשם
רבי
פנחס
בן
יאיר:
מפני
מה
יש
מתפללין
בעולם
הזה
ואינם
נענים?
על
שאינם
יודעים
שם
המפורש;
אבל
לעתיד
לבא
מודיען
,
שנאמר
"לכן
ידע
עמי
שמי"
(יש'
נב
,
ו);
באותה
שעה
יהיו
מתפללין
ונענין.
"כי
בי
חשק"
וגו'
(לעיל
,
יד)
-
כי
יודע
שמי
יקראני
ואענהו
,
אחלצהו
ואכבדהו.
אמר
רב
אבהו
בשם
רבי
לוי:
אסף
אמר:
"אחלצך
ותכבדני"
(תה'
נ
,
טו)
-
מי
שהוא
מצילך
מן
הצרה
,
אתה
צריך
לכבדו;
אבל
משה
אמר:
אחלצהו
ואכבדהו
-
הוא
מוציאו
מן
הצרה
והוא
נותן
לו
כבוד
והוא
נותן
לו
יציאה:
"ויוציאך...
בכחו...
להוריש
גוים
גדולים"
(דב'
ד
,
לז
-
לח);
מוציאו
מן
הצרה
ונותן
לו
יציאה
,
הוי
אחלצהו
ואכבדהו.
והוא
לדעתי
עמו
אנכי
בצרה
-
כלומר
,
שעם
תוקף
צרותיו
,
לא
עזב
אמונתו
ולא
נטה
מני
אורח
(ע"פ
תה'
מד
,
יט)
,
אבל
אנכי
בקרבו
,
רוצה
לומר:
עיניו
ולבו
תמיד
אלי.
או
נפרש
עמו
אנכי
בצרה
-
בצרותיו
,
להושיעו
מהם.
או
רמז
לענין
"בכל
צרתם
לו
צר"
(יש'
סג
,
ט)
,
כמו
שביארנו
(תה'
פ
,
ב
-
ג).