תנ"ך - מדבר
באפל
יהלך
מקטב
ישוד
צהרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֭דֶּבֶר
בָּאֹ֣פֶל
יַהֲלֹ֑ךְ
מִ֝קֶּ֗טֶב
יָשׁ֥וּד
צָהֳרָֽיִם:
(תהלים פרק צא פסוק ו)
מִדֶּבֶר
בָּאֹפֶל
יַהֲלֹךְ
מִקֶּטֶב
יָשׁוּד
צָהֳרָיִם:
(תהלים פרק צא פסוק ו)
מדבר
באפל
יהלך
מקטב
ישוד
צהרים:
(תהלים פרק צא פסוק ו)
מדבר
באפל
יהלך
מקטב
ישוד
צהרים:
(תהלים פרק צא פסוק ו)
מִן
מוֹתָא
דִּבְקִיבְלָא
מְהַלַּךְ
מִסִּיעַת
שֵׁידִין
דִּמְחַבְּלִין
בְּטֵיהֲרָא
:
מדבר
,
מקטב
-
שמות
שדים
הם;
זה
מזיק
בלילה
וזה
מזיק
בצהרים
(ראה
פסחים
קיא
,
ב).
ישוד
-
"ישודד"
(הו'
י
,
ב;
ראה
שו"ט
צא
,
ג).
מדבר
-
כי
רוב
הדבר
בלילה
הוא
,
אם
היתה
הסבה
קור;
ואם
מחום
-
יהיה
ביום
,
צהרים.
וקטב
-
כמו
דבר
,
והטעם:
כריתה:
"אהי
קטבך
שאול"
(הו'
יג
,
יד).
וטעם
ישוד
-
שֶיָּשוֹד
הרוחות;
ובא
בשורק
כמו
"יָרוּן
ושמח"
(מש'
כט
,
ו).
ויש
אומרים
,
כי
ישוד
-
מגזרת
"שדים"
(תה'
קו
,
לז).
מדבר
באפל
-
בלילה
מפני
הקרירות
,
ובצהרים
מפני
החמימות.
וקטב
-
כמו
"אהי
קטבך
שאול"
(הו'
יג
,
יד).
ישוד
-
בשרק
כמו
בחלם;
וכן
"יָרוּן
ושמח"
(מש'
כט
,
ו).
ובעלי
הדרש
(ראה
שו"ט
צא
,
ג)
מפרשים
דבר
-
האפל
וקטב
-
הצהרים
-
דבר
השדים;
וכן
(ראה
שם
,
ד)
"יפל
מצדך
אלף
ורבבה"
(להלן
,
ז)
-
על
השדים
הוא
אומר.
וחכמי
המחקר
אינם
מודים
בדבר
השדים
ומבטלים
אותו
במופת
,
כי
אינם.
והמשיך
המשל
,
שלא
יירא
משום
דבר
,
אף
מן
המקרים
הרגילים
והמצויים
בפחד
הלילות
-
כמי
שעומד
בבדידות;
או
אף
למחנה
החַיל
-
מפחד
מֵאֹרֵב
שיבא
עליהם
לאט.
ומחץ
יעוף
יומם
-
רוצה
לומר
,
המושלך
בפתע
ומרוצה;
ולהיות
הנוצה
בראש
החץ
,
ייחסוֹ
בלשון
מרוצתו
כאלו
יעוף.
מדבר
באפל
יהלוך
-
בחורף
,
לרוב
הקרירות
,
ומקטב
ישוד
צהרים
-
בקיץ
,
לרוב
החמימות.
וכלל
באמרו
לילה
ויומם
,
אפל
,
צהרים
-
ארבעה
מינים
מהמכות
,
והם:
פחד
וחץ
ודבר
וקטב.
והמשיל
הפגע
שיבא
פתאום
אל
החץ
שיעוף;
ודבר
וקטב
-
הפסד
האויר.
ויתכן
כי
המשילו
אל
החץ
,
מפני
שיגיע
לכלי
הנשימה
כרגע
,
בלא
התמהמה.
וענין
באפל
יהלוך
-
שלא
יוכל
להשמר
ממנו
עד
שיקרהו
פתאום.
ו"דבר
הוות"
(לעיל
,
ג)
-
דברים
ההוים
ומתחדשים.
ובדרש
פירשו
(ראה
שו"ט
צא
,
ג)
דבר
באופל
וקטב
הצהרים
-
ענין
שֵדים;
וגם
יש
לועזים
ישוד
-
מענין
'שֵד
וקטב'.
והעקר
,
כי
קטב
-
לשון
כריתה
,
וישוד
-
לשון
'שודד'.
מדבר
ומקטב
-
שמות
שדים
הם
,
וכל
אחד
מזיק
בשעתו.
ישוד
-
כמו
"ישודד"
(הו'
י
,
ב);
ושרשו
'שוד'.