תנ"ך - רוממו
ה'
אלהינו
והשתחוו
להדם
רגליו
קדוש
הוא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רוֹמֲמ֡וּ
יְ֮הוָ֤ה
אֱלֹהֵ֗ינוּ
וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ
לַהֲדֹ֥ם
רַגְלָ֗יו
קָד֥וֹשׁ
הֽוּא:
(תהלים פרק צט פסוק ה)
רוֹמֲמוּ
יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ
וְהִשְׁתַּחֲוּוּ
לַהֲדֹם
רַגְלָיו
קָדוֹשׁ
הוּא:
(תהלים פרק צט פסוק ה)
רוממו
ה'
אלהינו
והשתחוו
להדם
רגליו
קדוש
הוא:
(תהלים פרק צט פסוק ה)
רוממו
יהוה
אלהינו
והשתחוו
להדם
רגליו
קדוש
הוא:
(תהלים פרק צט פסוק ה)
שַׁבַּחוּ
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהַנָא
וּסְגוּדוּ
לְבֵית
מוּקְדְּשֵׁיהּ
קַדִּישׁ
הוּא
:
והשתחוו
-
ז':
*שמ'
יא
,
ח;
לג
,
י;
יש'
כז
,
יג;
ס
,
יד;
יח'
מו
,
ג;
תה'
צט
,
ה
,
ט.
מלת
'כהן'
בכל
המקרא
-
'משרת':
"כהני
יי'...
משרתי
אלהינו"
(יש'
סא
,
ו);
"וכהנו
לי"
(שמ'
כח
,
מא).
על
כן
,
אם
אהרן
היה
הכהן
הראש
,
משה
-
כהן
הכהנים
,
כי
הוא
שרת
שבעת
ימי
המלואים
(ראה
וי'
ח).
והזכיר
שמואל
,
שהוא
ממשפחותם
(ראה
דה"א
ו
,
יח
-
כג)
,
בקריאתו
אל
השם
וענהו
-
ככתוב
"אקרא
אל
יי'"
(ש"א
יב
,
יז)
,
וענהו
מיד
(ראה
שם
,
יח).
בעמוד
ענן.
אליהם
-
ישוב
אל
"משה
ואהרן"
(לעיל
,
ו)
,
ואין
"שמואל"
עמהם;
כמו
"וישם
דמי
מלחמה
בשלום"
-
שב
אל
"יואב"
לבדו
ולא
"עמשא"
(מ"א
ב
,
ה);
וכמוהו
רבים.
וטעם
לאמר
על
משה
ואהרן
שהם
שומרי
עדותיו:
בעבור
היותם
אמצעיים
בין
השם
ובין
ישראל
,
והעדות
והחקים
שנתן
להם
השם
-
שמרום
לאמרם
כן
לישראל
,
ולא
יוסיפו
ולא
יגרעו
(ראה
דב'
יג
,
א);
וזה
הוא
שבחם.
כי
אין
צורך
לזכור
עליהם
ששמרו
התורה!
רוממו
-
בבואכם
אל
המקדש.
והשתחוו
להדום
רגליו
-
לנגד
מקום
הארון
,
כי
מקום
הדומו
קדוש
הוא.
או
שב
אל
השם
הנכבד
,
ככתוב
בסוף
המזמור
(ראה
להלן
,
ט).
משה.
בעמוד
-
פירשתים.
רוממו
יי'
אלהינו
-
יאמר
כנגד
ישראל
וכנגד
כל
העמים:
רוממו
יי'
אלהינו
בפיכם
,
והשתחוו
להדום
רגליו
,
שהוא
בית
המקדש
,
כי
הוא
קדוש
ושמו
קדוש.
כי
תראו
הנביאים
הראשונים
,
שהיו
קדושים
,
בהשתחוותם
והתפללם
לפניו
היה
עונה
אותם;
וזהו
שאמר:
והעיר
בני
עמנו
למהר
הגאולה
ברוב
תפלה
ותשובה
,
ואמר:
רוממו
יי'
אלהינו
והשתחוו
להדום
רגליו
-
כלומר:
השתחוו
לו
ממקום
הדום
רגליו
,
רוצה
לומר:
בית
המקדש.
ואל
תקשו
לבבכם
(ע"פ
תה'
צה
,
ח)
מזעוק
,
כי
כל
שיחטא
אדם
,
ברב
או
במעט
(ע"פ
ש"א
יד
,
ו)
,
צריך
כפרה
וסליחה
ותפלה;
כי
גם
הנביאים
,
ואף
הגדולים
שבהם
,
הוצרכו
לתפלה
ולמחילה
ולסליחה:
משה
ואהרן
בכהניו
-
רוצה
לומר:
במשרתיו
הדבקים
בעבודתו
,
ושמואל
בקוראי
שמו
,
הוצרכו
למחילה:
אהרן
-
במעשה
העגל
(ראה
שמ'
לב
,
ג
-
ו)
,
ומשה
ואהרן
עִמו
-
במי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
י
-
יג)
,
ושמואל
-
כשלא
הדריך
את
בניו
בדרך
ישרה
(ראה
ש"א
ח
,
ג).
ומכל
מקום
נענו
ונתכפרו
בקראם
אליו
,
והוא
אמרו:
קוראים
אל
יי'
והוא
יענם.
ומלת
קוראים
באה
בנָחוּת
האל"ף
והחירק
ברי"ש
,
דרך
זרות.
וכן
אתם
,
אל
תקשו
לבבכם
(ע"פ
תה'
צה
,
ח)
מזעוק
לאל.