תנ"ך - תהלים פרק צט פסוק ה - רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רוֹמֲמ֡וּ יְ֮הוָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא: (תהלים פרק צט פסוק ה)

טקסט וניקוד:

רוֹמֲמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲוּוּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: (תהלים פרק צט פסוק ה)

טקסט בלבד:

רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: (תהלים פרק צט פסוק ה)

תיקון קוראים:

רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: (תהלים פרק צט פסוק ה)
שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא וּסְגוּדוּ לְבֵית מוּקְדְּשֵׁיהּ קַדִּישׁ הוּא :

והשתחוו - ז': *שמ' יא , ח; לג , י; יש' כז , יג; ס , יד; יח' מו , ג; תה' צט , ה , ט.

והשתחוו - ז'.

מלת 'כהן' בכל המקרא - 'משרת': "כהני יי'... משרתי אלהינו" (יש' סא , ו); "וכהנו לי" (שמ' כח , מא). על כן , אם אהרן היה הכהן הראש , משה - כהן הכהנים , כי הוא שרת שבעת ימי המלואים (ראה וי' ח). והזכיר שמואל , שהוא ממשפחותם (ראה דה"א ו , יח - כג) , בקריאתו אל השם וענהו - ככתוב "אקרא אל יי'" (ש"א יב , יז) , וענהו מיד (ראה שם , יח). בעמוד ענן. אליהם - ישוב אל "משה ואהרן" (לעיל , ו) , ואין "שמואל" עמהם; כמו "וישם דמי מלחמה בשלום" - שב אל "יואב" לבדו ולא "עמשא" (מ"א ב , ה); וכמוהו רבים. וטעם לאמר על משה ואהרן שהם שומרי עדותיו: בעבור היותם אמצעיים בין השם ובין ישראל , והעדות והחקים שנתן להם השם - שמרום לאמרם כן לישראל , ולא יוסיפו ולא יגרעו (ראה דב' יג , א); וזה הוא שבחם. כי אין צורך לזכור עליהם ששמרו התורה! רוממו - בבואכם אל המקדש. והשתחוו להדום רגליו - לנגד מקום הארון , כי מקום הדומו קדוש הוא. או שב אל השם הנכבד , ככתוב בסוף המזמור (ראה להלן , ט). משה. בעמוד - פירשתים.

רוממו יי' אלהינו - יאמר כנגד ישראל וכנגד כל העמים: רוממו יי' אלהינו בפיכם , והשתחוו להדום רגליו , שהוא בית המקדש , כי הוא קדוש ושמו קדוש. כי תראו הנביאים הראשונים , שהיו קדושים , בהשתחוותם והתפללם לפניו היה עונה אותם; וזהו שאמר:

והעיר בני עמנו למהר הגאולה ברוב תפלה ותשובה , ואמר: רוממו יי' אלהינו והשתחוו להדום רגליו - כלומר: השתחוו לו ממקום הדום רגליו , רוצה לומר: בית המקדש. ואל תקשו לבבכם (ע"פ תה' צה , ח) מזעוק , כי כל שיחטא אדם , ברב או במעט (ע"פ ש"א יד , ו) , צריך כפרה וסליחה ותפלה; כי גם הנביאים , ואף הגדולים שבהם , הוצרכו לתפלה ולמחילה ולסליחה: משה ואהרן בכהניו - רוצה לומר: במשרתיו הדבקים בעבודתו , ושמואל בקוראי שמו , הוצרכו למחילה: אהרן - במעשה העגל (ראה שמ' לב , ג - ו) , ומשה ואהרן עִמו - במי מריבה (ראה במ' כ , י - יג) , ושמואל - כשלא הדריך את בניו בדרך ישרה (ראה ש"א ח , ג). ומכל מקום נענו ונתכפרו בקראם אליו , והוא אמרו: קוראים אל יי' והוא יענם. ומלת קוראים באה בנָחוּת האל"ף והחירק ברי"ש , דרך זרות. וכן אתם , אל תקשו לבבכם (ע"פ תה' צה , ח) מזעוק לאל.