תנ"ך - משלי שלמה פ
בן חכם ישמח־אב ובן כסיל תוגת אמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה פ
בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ: (משלי פרק י פסוק א)

טקסט וניקוד:

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה פ
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ: (משלי פרק י פסוק א)

טקסט בלבד:

משלי שלמה פ
בן חכם ישמח־אב ובן כסיל תוגת אמו: (משלי פרק י פסוק א)

תיקון קוראים:

משלי שלמה פ
בן חכם ישמח־אב ובן כסיל תוגת אמו: (משלי פרק י פסוק א)
משלי - ד': מש' א , א; י , א; כה , א; איוב יג , יב. משלי שלמה - ג': מש' א , א; י , א; כה , א.

משלי שלמה - ג'.

משלי שלמה. בן חכם ישמח אב - זה הקדוש ברוך הוא (ראה ממ"ש י , א). דבר אחר: אביו ממש. ובן כסיל תוגת אמו - תמיד הוא עם אמו בבית , ורואה את שטותו ומצירה. ולפי המשל: בן כסיל - כמו ירבעם בן נבט (ראה ברכות לה , ב). תוגת אמו - תוגת כניסיותו.

משלי שלמה. בן חכם ישמח אב - כשיראהו הולך בדרך טובה. ובן כסיל תוגת אמו - כי היא רואה אותו תמיד בכסלותו , כי אינו מתפחד ממנה ולא יקבל תוכחתה.

משלי שלמה. בן חכם ישמח אב וגו' , עד "מגדל עוז שם ה'" (מש' יח , י); והוא מקיף בגנות הרשע והכסילות והליצנות והעצלה והאולת והעקשות והשנאה , ושבח הפכיהם. הנה הבן שהוא חכם ישמח אביו , כי הוא משער בדבר החכמה יותר מאמו. ואמנם הבן שהוא כסיל יביא יגון לאמו מפני חסרון הדעת , ויגיע מזה לאמו מהצער יותר ממה שיקרה ממנו לאביו , מפני שהוא ירא מאביו יותר מאמו.

משלי שלמה - מכאן ואילך החל במוסרים ומשלים. מקצתם מחצית הפסוק מעליותא ומחצית גריעותא , ומהם כפל שבח , כמו "ברכת יי' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" (להלן , כב); וכן "נפש ברכה תדושן למרוה גם הוא יורה" (מש' יא , כה) - זה כפל שבח; וכן "תן לחכם ויחכם עוד" (מש' ט , ט). ומהם כפל גנות , כמו "קורץ עין יתן עצבת ואויל שפתיים ילבט" (להלן , י); "מכסה שנאה שפתי שקר ומוציא דבה הוא כסיל" (להלן , יח). ומהם שבפסוק בלא כפל בענין אחד; כמו "משיב דבר טרם ישמע אולת היא לו וכלימה" (מש' יח , יג); "כחומץ לשיניים וכעשן לעינים" (מש' י , כו). החל במקבץ ממון ועושר במשפט ויושר , ובאשר יאסוף אותו בשקר ומרמה ופשע ואשמה. ואשר החל ואמר: בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו - חוזר על מה שהקדים מהחכמה ועל העתיד באסיפת הממון; כי בן חכם יוסיף על מה שיירש מאביו , ובן כסיל , אחרי מות אביו , יפסיד כל מה שהניח אביו , והוא תוגת אמו.

משלי. ישמח אב - יתן לו שמחה , בעבור שהוא יכיר חכמתו. "תוגה" (מש' יד , יג) מן "יגון" (יש' לה , י) , והת"ו נוסף. ואמר אמו , כי כבר הזכיר האב. או בעבור שהכסיל עומד תמיד בבית , והאם רואה כסילותו; על כן היא נוגה ודואגת.

משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו. כבר ביארנו (מש' א , ח ו , כ) , שמדרך הלשון להזכיר שני נושאים וליחס נשוא אחד בכל אחד , שכוונתו גם כן ליחס שני הנשואים לכל אחד מהם , אלא שדרך צחות רוצה לכפול דבריו בדרך חלוק; והבאנו על זה דוגמא: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תה' צז , יא) - שאין הכוונה לשלול השמחה מן הצדיק , והאור מן הישר , אבל הכוונה ליחס שניהם לשניהם , ליתן את האמור של זה בזה , והוא כאלו הוא מאמר אחד: אור זרוע ושמחה לצדיק ולישרי לב; אלא שמטכסיס המליצה לכפול הענין במלות שונות. וכן הנה הכוונה שהבן החכם ישמח מולידיו , רוצה לומר: האב והאם , והכסיל הוא תוגת שניהם גם כן; אלא שדרך צחות יחס האחת לאב והאחרת לאם. או אפשר לבאר הנה , ששמחת המולידים בבן החכם הוא הצלחת לימודו , וזה דבר שהכרתו ובחינתו תלויה באב , ולכן תלה השמחה באב; ואחר שיחס השמחה לאב , ייחס בהפכו התוגה לאם דרך צחות. וכן שהתמדת הבן באולת עד שיוליד תוגה למולידיו , ברוב הבנים לא תגלה לגמרי בחיי האב , כי הוא יתמיד לתת עליו חתו ומוראו , ולא תגלה רעתו כל כך , אבל אחר מיתת האב תגלה רעתו , ואז הוא תוגת אמו. ואמר אחר כן:

משלי - יִחֵס השמחה לאב על החכמה , והכונה - בהיות האב מכיר מעלתה. ויחס התוגה לאם על הכסילות , כי אין מגיע שכל האם להכיר טוב הפעולה , כמו שתכיר הרע; גם זה כטעם "כלב אשה מצרה" (יר' מח , מא).

משלי שלמה בן חכם ישמח אב וגו' - אמר יוסף: כבר הודעתיך שנכון אצלי , כי שלמה לא חבר כל הספר הזה בסדר , מראשיתו עד אחריתו; רק היה אומר מאמריו למשרתיו ושריו , כמו שכתוב: "אשרי עבדיך... העומדים לפניך" וגו' (מ"א י , ח) , והם היה כותבים אותם. לכן התחיל "משלי" (מש' א , א) , ועתה כתיב משלי. ועוד כתיב: "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה" (מש' כה , א). ומצורף לזה נכון מאוד בהתחילו עתה משלי שלמה , כי רוב מה שקדם היה אומר בלתי גוזר , ורוב אלו הוא אומר גוזר. והנה כבר הודעתיך בתחלת פירושי זה מיני גזרות זה הספר. ודע עוד , כי בזה גזרות הולכות כסדר מנושא ונשוא , כמו זה הפסוק , רצוני: בן חכם הוא ישמח אב וגו'. ויש , שבו קדימה ואיחור , כי הטעם הוא , כי בן משכיל הוא אוגר בקיץ , ובן מביש הוא נרדם בקציר (ראה להלן , ה). ויש פסוק שאחת מגזירותיו כסדר , והאחרת שלא כסדר , כאמרו: "לא יועילו אוצרות רשע" (להלן , ב) , כי זאת שלא כסדר , כי הענין הוא "כי אוצרות רשע , לא יועילו"; ואמנם "וצדקה תציל ממות" (שם) - הוא כסדר. ודע עוד , כי רוב גזרות זה הספר מחוברות מהבדלים וסגולות , ולכן הם מתהפכות; וזה - על דרך משל , כי כל בן חכם ישמח אב , וכן הפוכו. ודע עוד , כי גזרות זה הספר סתמיות , רצוני , שאין בם חומה והכונה ברוב אלו שהם כוללות , כי כונתו באמרו בן חכם - כל בן חכם; וכן הכונה ברובם שהם אפשריות מְאֹדִיות. ואם באמת יש בזה הספר שאינם מאודיות. ונכון שהם ממין האפשרי בשווי , או ממין אשר על המעט; ובקצתם יבאר ויאמר: 'יש' , כמו: "יש מתעשר" (מש' יג , ז). הנה סדר שלמה שני פסוקים זה אחר זה , שהם עד נאמן לזה , והוא אמרו: "אל תען כסיל"; "ענה כסיל" (מש' כו , ד - ה); כי זה מחייב ששתי אלו המאמרים אפשריים , שטבעוֹ - שאפשר היותו ולא היותו , ושֶאֵלו כמו תחת ההפכיות שצודקות יחד. ועוד נבאר זה במקומו. ודע עוד , כי אין אנו דורשין סמוכים בזה הספר , כי הוא מטבע ספרי הפילוסופים שכל מאמר מהם עומד בעצמו , ואם יש פסוקים יחידים כי ענינם סמוך , כמו שנפרש. ודע עוד , כי יש פסוקים בזה הספר נשנים , אם בשנוי מלות , אם בזולת שנוי; ואין לתמוה מזה , כי זה מצד מה שאמרנו , שלא חובר זה הספר משלמה כסדר. ואתה בני אשר בברצלונה , שמע נא אמרי אלה , וזכרם תמיד בקראך זה הספר , שהוא כולל רוב דבר מוסרי הפילוסופים. ומאלו החלוקות שעשינו , תשיג פרושים עמוקים.

משלי שלמה בן חכם ישמח אביו; שבכל מקום שהולך ישמע השבח שמשבחים את בנו. ובן כסיל תוגת אמו - שהיא עומדת תדיר בבית ומצטערת עליו בראותה אותו.
ריכוז קישורים