תנ"ך - בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
ושבט
לגו
חסר־לב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּשִׂפְתֵ֣י
נָ֭בוֹן
תִּמָּצֵ֣א
חָכְמָ֑ה
וְ֝שֵׁ֗בֶט
לְגֵ֣ו
חֲסַר־לֵֽב:
(משלי פרק י פסוק יג)
בְּשִׂפְתֵי
נָבוֹן
תִּמָּצֵא
חָכְמָה
וְשֵׁבֶט
לְגֵו
חֲסַר־לֵב:
(משלי פרק י פסוק יג)
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
ושבט
לגו
חסר־לב:
(משלי פרק י פסוק יג)
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
ושבט
לגו
חסר־לב:
(משלי פרק י פסוק יג)
ושבט
-
ה':
יר'
נא
,
יט;
זכ'
י
,
יא;
מש'
י
,
יג;
כב
,
ח;
כו
,
ג.
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
-
כשאדם
מוכיח
לנבון
,
משיב
לו:
חטאתי!
כגון
דוד
שאמר
לנתן:
"חטאתי"
(ש"ב
יב
,
יג).
ושבט
לגו
חסר
לב
-
אבל
חסר
לב
אינו
שומע
עד
שילקה
,
כמו
פרעה.
בשפתי
נבון
-
הנה
הנבון
-
תמצא
חכמה
בשפתיו
,
והוא
הטוב
הנפלא
מכל
הטובות
,
כמו
שקדם;
ואמנם
מי
שהוא
חסר
לב
-
לא
די
לו
שהוא
נעדר
זה
הטוב
,
אבל
ידבק
בו
הרע
והמכות
לגופו
תמיד
,
כי
יזיקוהו
ויכוהו
האנשים
מפני
מום
פעולותיו
ומאמריו
הנפסדים
,
בסבת
חסרון
דעתו.
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
-
שהיא
מנוחה
לנבונים
,
והיא
עצמה
שבט
לגו
חסר
לב.
ודרשו
רבותינו:
לגו
-
בגימטריא
המלקות
,
ארבעים
חסר
אחת.
ויתכן
,
כי
בכל
שעה
תמצא
החכמה
בשפתי
נבון
,
וכן
השבט
מזומן
לגו
כסילים.
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
-
למבקשיה.
ושבט
-
בעבור
שאינו
רוצה
ללמד
הדעת
,
צריך
להכותו
בשבט.
גו
-
כמו
'גוף'.
ומשקל
גו
-
"זר
זהב"
(שמ'
כה
,
יא);
מן
"ארחי
ורבעי
זרית"
(תה'
קלט
,
ג).
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
ושבט
לגו
חסר
לב.
הוא
כענין
אומרו
"תחת
גערה
במבין
מהכות
כסיל
מאה"
(מש'
יז
,
י)
,
כלומר:
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
,
להשיב
למוכיחיו
דבר
ולהביא
עליהם
בתוכחתם
ברכת
טוב
,
והכסיל
,
אף
כי
ילקו
אותו
תמיד
,
לא
ישמע
ולא
יקבל.
ובדרך
נסתר
הערה
בדרישת
החכמה
,
שיהא
הלמד
משתדל
לפי
מה
שיראה
בעצמו
צריך
בהשתדלות
,
כי
לפעמים
יספיק
לאחד
בלמודו
יום
או
יומים
מה
שלא
יספיק
לחברו
שנה
או
שנתים
,
לרוחב
לבבו
וקלות
הבנתו
וחידוד
פי
חרב
שכלו
והפלגת
כח
הזכרנות
שבו.
וההפך
-
להפך.
והוא
אמרו:
בשפתי
נבון
תמצא
חכמה
-
דרך
משל
,
שתכף
שיגיעו
דברי
מלמדו
בשפתיו
,
מיד
יבין
להם
ויתחכם
עליהם
לשעתו
,
והנם
גנוזים
במקום
המשתמר
בחדרי
לבבו.
וחסר
לב
שהוא
בהפך
,
יצטרך
מלמדו
להכניסם
בשבט
על
גיו
,
ואף
גם
זאת
אחר
הלאות
והעמל.
ובא
להעיר
מי
שהוא
על
הצד
המעוות
,
שלא
יתיאש
בזה
עד
שיתרשל
מקנות
החכמה
,
אבל
שיכין
עצמו
לטורח
יתר
עד
שישיג
המבוקש
,
ואין
לו
התנצלות
בקושי
לבבו
,
כי
לכל
יש
תקוה
ואחרית
ברוב
הטורח
והעמל.
וכבר
ביארנו
בילדותינו
בחיבור
התשובה
בחלק
התשובה
שבו
בפרק
רביעי
,
שפחיתות
האדם
בהכנותיו
ימצא
בארבע
דרכים
חלוקים
בשמות;
בוּר
,
ורֵק
,
ועם
הארץ
,
וגולם;
והקשה
מכולם
הוא
נקרא
'בוּר'
,
והוא
האיש
שאין
לו
חלק
במעלות
ולא
במדות
ולא
בשכליות
,
לא
מצד
השתדלות
ולא
מצד
הכנת
טבעו.
והנה
זה
השם
יורה
עליו
מענין
השדה
שנקראת
'בוּר'
כשהיא
בלתי
זרועה
ובלתי
נחרשת
,
אחר
שלא
נזרע
ולא
הוכן
לקבל
הזרע;
וכל
שכן
שהאדמה
קשה
בחרישתה
,
וזה
האיש
יצטרך
להשתדלות
רב
,
כהצטרך
בעל
השדה
בשדהו
לתקנו
בריבוי
החרישות.
ואף
על
פי
כן
אמרו
חכמי
המוסר:
ברוב
העבודה
יתקן
האדם
הארץ
השוממה
והמליחה
,
והולידה
והצמיחה
(ע"פ
יש'
נה
,
ה);
ולהיות
תחלת
ההשתדלות
בזה
,
לעשות
לו
רב
שוקד
בגערה
ובהכאה
ומשחרו
מוסר;
ועל
זה
אמר:
ושבט
לגו
חסר
לב.
בשפתי
נבון
-
אע"פ
כי
בשפתי
סמוך
לנבון
,
הנה
הטעם
גם
כן
שתמצא
חכמה
לנבון;
וכן
רבים
ורבים
בזה
הספר
,
כמו:
"בפה
חנף
ישחית
רעהו"
(מש'
יא
,
ט)
,
וזולתו
רבים.