תנ"ך - חכמים
יצפנו־דעת
ופי־אויל
מחתה
קרבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חֲכָמִ֥ים
יִצְפְּנוּ־דָ֑עַת
וּפִֽי־אֱ֝וִ֗יל
מְחִתָּ֥ה
קְרֹבָֽה:
(משלי פרק י פסוק יד)
חֲכָמִים
יִצְפְּנוּ־דָעַת
וּפִי־אֱוִיל
מְחִתָּה
קְרֹבָה:
(משלי פרק י פסוק יד)
חכמים
יצפנו־דעת
ופי־אויל
מחתה
קרבה:
(משלי פרק י פסוק יד)
חכמים
יצפנו־דעת
ופי־אויל
מחתה
קרבה:
(משלי פרק י פסוק יד)
קרבה
-
ב'
חסר:
בר'
יט
,
כ;
מש'
י
,
יד.
קרבה
ב'
חס'
הנה
נא
העיר
הזאת
קרבה
ופי
אויל
מחתה
קרבה.
חכמים
יצפנו
דעת
-
ישמרוהו
בלבם
,
שלא
ישכחוהו.
חכמים
יצפנו
דעת
-
החכם
יצפון
הדעת
בלבו
וישמרנו
לעת
הצרך.
או
פירושו
,
שאינו
מגלה
בפיו
מה
שבלבו.
ופי
אויל
-
ובפי
האויל
שהוא
מדבר
תהפוכות
ומגלה
הרעה
שבלבו
יקרב
לבא
לו
שבר
בעבורם.
חכמים
יצפנו
בלבם
מה
שהם
יודעים
,
ולא
יפרסמוהו
לאנשים
כלם
,
כי
אולי
יזיקו
באלו
הדברים
קצת
ההמון
מצד
קצורם
מעמוד
על
כוונתם
,
ולזה
יהיו
נשמרים
מלהגיד
אלה
הדברים
הטובים
בעצמותם
,
מפני
הרע
שיגיע
מהם
במקרה.
ואולם
פי
האויל
הוא
בהפך
זה
,
כי
יגיד
הדברים
אשר
בהם
מחתה
קרובה
לאנשים
,
ולזה
יִזוֹקו
בדבריו
כל
שומעיהם
אשר
לא
יעמדו
על
מה
שבהם
מן
הרע.
חכמים
יצפנו
דעת
-
לא
ימהרו
לדבר
,
ויצפנו
החכמה
עד
בא
עתה
,
ואז
יוציאוה.
ופי
אויל
מחתה
קרובה
-
ימהרו
לדבר
בכל
עת
,
ויקריבו
המחתה
לעצמם.
חכמים
יצפנו
-
בלבם
הדעת
,
שלא
ישכחוה;
כענין
"בלבי
צפנתי
אמרתך"
(תה'
קיט
,
יא).
ופי
אויל
-
יסבב
לו
מחתה
שתהיה
קרובה
אליו
,
בגלל
אולתו;
והטעם
,
שיחתוהו
אחרים.
חכמים
יצפנו
דעת
ופי
אויל
מחתה
קרבה.
רצה
בזה
,
שהחכמים
לא
יהיו
נמהרים
לדבר
,
אבל
יצפנו
דעתם
עד
שיראו
עת
לדבר.
ופי
אויל
מחתה
קרובה
-
יקפצו
לדבר
בלא
עתו
,
ודבריהם
להם
למחיתה
-
הערה
,
שלא
לדבר
רק
אחרי
ראותו
שדבריו
ראויים
להשמע
הן
מצד
עצמו
והן
מצד
הדברים
,
והוא
אמרם
ז"ל
(ראה
שה"ר
א
,
יז):
במקום
אחד
כתוב
"בלבי
צפנתי
אמרתך"
(תה'
קיט
,
יא)
,
וכתוב
"בשפתי
ספרתי"
(שם
,
יג)!?
ולא
קשיא:
כאן
ברשות
,
כאן
שלא
ברשות.
ויש
מפרשים
חכמים
יצפנו
דעת
-
יחקו
אותם
בלבם
,
שלא
ישכח
מהם;
ופי
אויל
מחיתה
קרובה
-
קרא
שכחת
הדבר
אצלו
מחיתה;
ואמר
שחכמתם
לא
יחֹקו
אותם
בלבם
,
רק
בפיהם
ובשפתם
,
והנה
היא
קרובה
להשכח.
ובדרך
הנסתר:
רמז
על
סודות
התורה
שהם
צפונים
אצל
החכמים
ולא
יגלו
אותם
במקומות
בלתי
נאותים
להם;
ופי
אויל
מחיתה
קרובה
-
שידברו
בהם
בפרהסיא
וישמעם
מי
שאינו
מבין
ויכשל
אחר
דבריהם;
כאז"ל
במסכת
אבות
(א
,
יא):
חכמים
הזהרו
בדבריכם;
כמו
שביארנוהו
במקומה
במסכת
אבות.
ופי
אויל
-
הפך
יצפנו
,
כי
ההצפן
הוא
בדבור
הפנימי
,
ופי
הוא
הדבור
החיצוני.
ואמנם
מחתה
קרובה
,
להורות
כי
הפכו
יהיה
לחכמים
הצופנים
דעת;
וזה
כמו
"נגיד
חסר
תבונות"
וגו'
(מש'
כח
,
טז)
,
כמו
שיפרש
במקומו.
חכמים
יצפנו
דברי
דעת
-
בפיהם
,
לדבר
תמיד
את
החכמות.
ופי
אויל
-
בשביל
דברי
פיו
,
המחתה
קרובה
אליו.