תנ"ך - הון
עשיר
קרית
עזו
מחתת
דלים
רישם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֣וֹן
עָ֭שִׁיר
קִרְיַ֣ת
עֻזּ֑וֹ
מְחִתַּ֖ת
דַּלִּ֣ים
רֵישָֽׁם:
(משלי פרק י פסוק טו)
הוֹן
עָשִׁיר
קִרְיַת
עֻזּוֹ
מְחִתַּת
דַּלִּים
רֵישָׁם:
(משלי פרק י פסוק טו)
הון
עשיר
קרית
עזו
מחתת
דלים
רישם:
(משלי פרק י פסוק טו)
הון
עשיר
קרית
עזו
מחתת
דלים
רישם:
(משלי פרק י פסוק טו)
הון
עשיר
-
בתורה.
קרית
עוזו
-
היא
לו.
מחתת
דלים
רישם
-
עניותם
,
שלא
עסקו
בתורה
,
היא
מחיתתם.
הון
עשיר
-
ממון
העשיר
הוא
להם
כקריה
נשגבה
בעת
צרה.
מחתת
דלים
רישם
-
פירושו:
כשם
שהעשר
הוא
לעשיר
כקרית
עז
,
כן
העוני
הוא
שבר
לעני
,
כי
העוני
מדאיב
הלב
ומחליש
הכח
,
ומביא
האדם
להיות
נחשב
לכלום.
הון
העשיר
הוא
להמלט
מן
הרעות
כמו
קרית
עוז
שימלט
האדם
בה
בעתות
המלחמה
,
ולזה
יבטח
לבו
על
הונו
ויתחזק
בו;
והדלים
הם
בהפך
זה
,
והוא
,
כי
ענים
הוא
להם
סבת
החתת
,
כי
ייראו
תמיד
מה
יעשו
בקום
עליהם
צרה
,
ואין
להם
דבר
יתחזקו
בו.
הון
עשיר
קרית
עזו
-
עשרו
הוא
לו
כמגדל
עוז
,
בו
יתנצל
לעתות
בצרה
(ע"פ
תה'
ט
,
י).
ומחתת
דלים
רישם
-
דלים
שאינם
חכמים.
אך
החכמים
-
חכמתם
תגן
בעדם.
הון
-
הודיע
,
כי
ממון
העשיר
כקרית
עזו:
פעמים
שיצילהו
לרגעים
מצרתו
,
אף
על
פי
שאינו
חכם.
ודלים
-
הם
חסירי
לב
ועשר
,
רישם
יחתת
אותם.
הון
עשיר
קרית
עזו
מחתת
דלים
רֹשם.
רצה
בזה
,
כי
ההון
יעמידהו
לבטח
,
כהיות
האדם
בטוח
בערי
המבצר;
והוא
הערה
,
להשתדל
בקנינים
כפי
הצורך
להעמדת
הגוף.
ואפשר
שהכל
בא
להעיר
לאדם
לשום
בטחונו
באל
,
ולא
בדבר
אחר
,
ולכן
לא
יבטח
העשיר
בעשרו
ולא
ידאג
העני
בעניו
,
כי
הכל
תלוי
ברצון
האל;
והוא
דבק
עם
אמרו
אחריו
"פעולת
צדיק"
וגו'
(להלן
,
טז)
,
כלומר:
הון
עשיר
קרית
עוזו
-
כלומר
,
שהוא
בוטח
בו
כמגדל
עוז
,
והרש
ירא
ברישו
ודואג
עליו;
ושניהם
תועים
,
כי
הכל
לפי
רצון
האל
,
והוא
אמרו
"פעולת
צדיק
לחיים".
ובדרך
הנסתר:
כבר
ידעת
הנשוא
ב"עיר
קטנה"
(קה'
ט
,
יד;
ראה
קה"ר
ט
,
ח)
,
וקרא
הנה
הון
עשיר
השלימות
בחכמה
,
ואמר
שהיא
אליו
קרית
עוזו;
וכבר
רמזנו
עניינו
למעלה
בפסוק
"רש
עושה
כף
רמיה"
וכו'
כמו
שכתבנו
למעלה
(פס'
ד).