תנ"ך - פעלת
צדיק
לחיים
תבואת
רשע
לחטאת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פְּעֻלַּ֣ת
צַדִּ֣יק
לְחַיִּ֑ים
תְּבוּאַ֖ת
רָשָׁ֣ע
לְחַטָּֽאת:
(משלי פרק י פסוק טז)
פְּעֻלַּת
צַדִּיק
לְחַיִּים
תְּבוּאַת
רָשָׁע
לְחַטָּאת:
(משלי פרק י פסוק טז)
פעלת
צדיק
לחיים
תבואת
רשע
לחטאת:
(משלי פרק י פסוק טז)
פעלת
צדיק
לחיים
תבואת
רשע
לחטאת:
(משלי פרק י פסוק טז)
פעולת
צדיק
לחיים
-
כמשמעו.
ומדרש
אגדה
(ראה
דב"ר
ב
,
כ):
שלמה
עשה
פעולת
המקדש
לחייהם
של
ישראל
,
לכפרתן
,
ותבואת
רשע
-
תבואתו
של
מנשה
(ראה
דה"ב
לג
,
ז)
,
שהכניס
בו
הסמל
,
היא
היתה
לחטאת.
פעולת
צדיק
-
הצדיק
,
עבור
מעשיו
הטובים
,
יזכה
לחיים.
תבואת
רשע.
כלומר:
שכר
הרשע
תהיה
לו
הרעה
,
כי
יקבל
פרי
מעשיו
הרעים.
או
פירוש
לחטאת
-
לחסרון
,
כמו
"אל
השערה
ולא
יחטיא"
(שו'
כ
,
טז).
פעולת
הצדיק
היא
תמיד
מתישרת
למול
החיים
,
כי
בה
ישיג
החיים
הנצחיים
והחיים
הגופיים;
ואולם
תבואת
רשע
והונו
אשר
יעשוק
הוא
לו
לחסרון
ולהשחתה
ולמות
,
כי
בה
החסרון
והמות
לנפשו
ולגוף.
וזה
מבואר
מאד
,
לא
יצטרך
לביאור.
פעולת
-
אבל
פעלת
הצדיק
ומעשיו
הטובים
-
בעבור
שישיג
חיים.
תבואת
-
הוא
פרי
מחשבותיו
,
שיחשב
לעשות
החטאת.
פעלת
צדיק
לחיים
תבואת
רשע
לחטאת.
אמר
שפעולת
הצדיק
נוטה
לדרך
חיים
,
ומורה
על
מחשבתו
שהיא
זכה
ונקייה.
וקרא
תבואת
רשע
המחשבה
,
ואמר
שאף
מחשבתו
אינה
אלא
לחטאת
,
וכל
שכן
המעשה.
ולדעתי
,
קרא
המחשבה
'תבואה'
,
כי
ידוע
שתבואת
השנה
הבאה
נקראת
'תבואה'
,
ואותה
של
שנה
שעברה
נקראת
"עבור"
(יהו'
ה
,
יא)
,
ועל
כן
הוא
קורא
המחשבה
'תבואה'
,
כלומר
,
שהמעשה
עתיד
לבוא.
או
אפשר
שקרא
'תבואה'
הדיבור
,
על
דרך
"ותבואת
שפתיו
ישבע"
(מש'
יח
,
כ);
ואמר
שהצדיק
לא
בשפתיו
לבד
יכבד
האל
,
אבל
בשפתיו
ובלבו
ובמעשיו
,
אבל
הרשע
-
אפילו
בדיבורו
יקל
בכבוד
האל
,
אף
כי
במעשה.
ובדרך
הנסתר:
לדעתי
לקח
בצדיק
לשון
'פעולה'
מפני
שהיא
מלה
כללית
לכל
פועל
ולכל
מענה
,
ואמר
שכל
פעולות
הצדיק
,
אפילו
מה
שיראה
מהם
פעולה
המונית
,
כלם
מכוונות
לדרך
חיים
,
כלומר
,
שאם
יתעסק
לפעמים
בהנאות
גופניות
,
אין
כונתו
בהם
,
רק
להעמדת
גופו
ולצורך
הכרחי
לקיום
הנפש;
וכן
בכל
פעולותיו
,
אף
בפעולות
ההמוניות;
על
דרך
'וכל
מעשיך
יהיו
לשם
שמים'
(ראה
משנה
אבות
ב
,
יב)
,
וכן
אמרו:
"ואהבת
את
יי'
אלהיך"
(דב'
ו
,
ה)
-
בשתי
לבבות;
אחד
יצר
טוב
ואחד
יצר
הרע.
ועל
דרך
זה
אמרו
בדרש
(ראה
ברכות
נד
,
א):
"וירא
אלהים
את
כל
אשר
עשה
והנה
טוב
מאוד"
(בר'
א
,
לא)
-
זה
יצר
הרע;
וכי
יצר
הרע
טוב!?
אתמהה!
מלמד
שאלמלא
יצר
הרע
,
לא
היה
העולם
מתקיים.
ובהפך
זה
אמר:
תבואת
רשע
לחטאת
-
והתבואה
היא
כמשל
לפרי
האדם
,
וידוע
שפרי
האדם
הוא
שלימות
שכלו;
ואמר
שהרשע
אפילו
בעת
השתמשו
בשכליות
,
יחטא
בהם
,
וכל
שכן
בהתעסקו
בהמוניות
,
ולחטאת
-
פירוש:
לחסרון
,
מלשון
"אנכי
אחטנה"
(בר'
לא
,
לט).
ולזאת
הכוונה
,
אפשר
לפרשו
על
אסיפת
הממון
שכוונתו
בו
לחטאת
,
רוצה
לומר:
להשתרר
ולהתגדל
על
שכיניו;
כענין
מה
שביארנו
במשל
הנזיר
בפסוק
"בכל
דרכיך
דעהו"
וכו'
(מש'
ג
,
ו).
תבואת
רשע
לחטאת
-
והמות
מתחייב
מחטאת.
פעלתו
ומלאכתו
של
צדיק
-
יגרום
לו
לזכות
לחיים;
תבואת
רשע
ומעשהו
וכל
מחשבתו
לעשות
חטאת.