תנ"ך - כסף
נבחר
לשון
צדיק
לב
רשעים
כמעט:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֶּ֣סֶף
נִ֭בְחָר
לְשׁ֣וֹן
צַדִּ֑יק
לֵ֖ב
רְשָׁעִ֣ים
כִּמְעָֽט:
(משלי פרק י פסוק כ)
כֶּסֶף
נִבְחָר
לְשׁוֹן
צַדִּיק
לֵב
רְשָׁעִים
כִּמְעָט:
(משלי פרק י פסוק כ)
כסף
נבחר
לשון
צדיק
לב
רשעים
כמעט:
(משלי פרק י פסוק כ)
כסף
נבחר
לשון
צדיק
לב
רשעים
כמעט:
(משלי פרק י פסוק כ)
כמעט
-
ב'
(בקמץ):
יש'
א
,
ט;
מש'
י
,
כ.
כסף
נבחר
לשון
צדיק
-
שיודע
להוכיח.
לב
רשעים
כמעט
-
שאינו
שומע
לתוכחת
צדיק.
ומדרש
רבי
תנחומא
אומר
(תנח'
כי
תשא
ו):
על
עדו
הנביא
נאמר
,
שקרא
על
המזבח
בבית
אל;
וירבעם
,
אע"פ
שיבשה
ידו
,
לא
קבל
תוכחה
,
שנאמר
"חל
נא
את
פני
יי'
אלהיך"
וגו'
(מ"א
יג
,
ו)
ולא
'אלהי';
ואומר
"ותשב
ידו
כבראשונה"
(ראה
שם)
-
עובד
ומקטיר
לעבודה
זרה
,
ואף
בסוף
כן.
כסף
נבחר
לשון
צדיק
-
דברי
חכמים
הם
ככסף
הנבחר
הצרוף
,
שכל
אדם
ירצה
בו
מפני
מעלתו
וחשיבותו
,
ולב
הרשעים
הוא
כדבר
מועט
,
שהכל
מואסים
בו.
כסף
נבחר
-
הנה
לשון
הצדיק
הוא
כמו
הכסף
שאין
לו
סיגים
,
והוא
מפני
זה
חזק
הקיום
ורחוק
מההפסד;
ואולם
נפש
הרשעים
ולבם
לא
ישאיר
כי
אם
מעט.
ולא
זכר
לשון
הרשעים
,
כי
אינם
מוציאים
בפה
מחשבותם
,
כמו
שקדם.
ואמר:
כסף
נבחר
לשון
צדיק
-
ידבר
דברים
מזוקקים
שבעתים
ככסף
צרוף
(ע"פ
תה'
יב
,
ז).
ולב
רשעים
כמעט
-
רגע
ישארו
בלבו
,
כי
מיד
יסורו
משם.
כסף
-
חסר
כ"ף;
וכן
הפירוש:
לשון
הצדיק
שתדבר
אמרים
נבחרים
נחשבת
ככסף
צרוף
ונבחר
,
ולב
רשעים
ילמד
מהם
כמעט.
פירוש
אחר:
לב
-
ענינו
דעת;
וטעמו:
דעתם
כמעט
הוא
נחשב
הפך
לשון
צדיק;
והוא
הנכון.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
כ
-
כא).
כסף
נבחר
לשון
צדיק
לב
רשעים
כמעט
-
הפסוק
הזה
והפסוק
שלאחריו
נקשרים;
אמר
שהצדיק
,
והוא
האיש
השלם
,
לשונו
כסף
נבחר
,
והוא
ראוי
לדבר
,
שדבריו
באים
בשווי
וביושר
ובצחות
,
מאין
אריכות
ומאין
הריסה
ומבוכה
,
כהיות
הכסף
נבחר
מאין
סיג;
כדרך
"צרופה
אמרתך
מאד"
(תה'
קיט
,
קמ).
ואמר
שדבורו
ראוי
וצריך
לו
,
והוא
ענין
שפתי
צדיק
ירעו
רבים
-
רוצה
לומר
,
שינהיגו
אותם.
ורבים
פירושו:
עם
רב;
או
פירושו:
נכבדים.
ואמר
על
כסף
נבחר
לשון
צדיק:
לב
רשעים
כמעט
-
כלומר:
מעט
ישיג
שכלם
מהם;
ולב
במקום
'שכל'.
ויש
מפרשים
כמעט
-
כלומר:
אף
מה
שציירו
בלבם
הוא
סיגים
ומעט
כסף
שם.
ואצלי
לפרש
שהוא
דבור
בלתי
נשלם
,
ונסמך
על
המבין
,
כמו
"כי
כל
האנשים
הרואים
את
כבודי"
וכו'
,
וכן
"אם
יראו
את
הארץ"
וכו'
(במ'
יד
,
כב
-
כג);
"השותים
במזרקי
יין"
(עמ'
ו
,
ו);
"לא
תטהרי
אחרי
מתי
עוד"
(יר'
יג
,
כז);
וכן
הנה:
ולב
רשעים
כמעט
,
שהם
מהפכים
דבריהם
ומשחיתים
אותם.
ועל
שפתי
צדיק
ירעו
רבים.
ואמר:
ואוילים
בחסר
לב
ימותו
-
כלומר:
בחסרון
שכל.
או
הוא
תואר
,
ופירושו:
בסבת
חסר
לב
,
כלומר:
בסבת
המלמד
אותם
לבלתי
הועיל;
הפך
לשון
הצדיק.
ובדרך
נסתר:
אמר:
כסף
נבחר
לשון
צדיק
,
ושומר
פיו
ולשונו
(ע"פ
מש'
כא
,
כג)
בהרחקת
התארים
ודומיהם;
ולב
רשעים
כמעט
-
על
הדרך
שהתבאר
בנגלה.
ושפתי
צדיקים
ירעו
רבים
-
רומז
על
השפעת
חכמתם
,
כענין
"ורעו
אתכם
דעה
והשכל"
(יר'
ג
,
טו).
כסף
-
הטעם:
האמצעי
בין
שני
המינים
הקודמים
(ראה
לעיל
,
יט)
,
והוא
היודע
לדבר
ענין
גדול
במלות
קצרות;
וזה
נקרא
"נבון
לחש"
(יש'
ג
,
ג).
והכונה
,
כי
זה
המין
טוב
מהשתיקה.
אמר
החכם:
חלילה
,
כי
מי
שייטיב
לדבר
יוכל
לשתוק
ולהטיב.
כמעט
-
אין
הכ"ף
לדמיון
,
אבל
'קרוב'
,
כמו
"כשלשת
אלפי
איש"
(יהו'
ז
,
ג);
או
לאמתת
הדבר:
"כאלפים
אמה"
(יהו'
ג
,
ד);
והטעם:
מעט
יש
בו
מכסף
,
כי
כולו
סיגים.
לב
רשעים
כמעט
-
מעט
יש
בו
מכסף
,
כי
כלו
סג
(ע"פ
תה'
נג
,
ד).
ולב
(בנוסחנו:
לב)
רשעים
כמעט
-
ודעת
הרשעים
מעט
הוא;
כמו
"קונה
לב"
(מש'
יט
,
ח).