תנ"ך - ברכת
ה'
היא
תעשיר
ולא־יוסף
עצב
עמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בִּרְכַּ֣ת
יְ֭הוָה
הִ֣יא
תַעֲשִׁ֑יר
וְלֹֽא־יוֹסִ֖ף
עֶ֣צֶב
עִמָּֽהּ:
(משלי פרק י פסוק כב)
בִּרְכַּת
יְהוָה
הִיא
תַעֲשִׁיר
וְלֹא־יוֹסִף
עֶצֶב
עִמָּהּ:
(משלי פרק י פסוק כב)
ברכת
ה'
היא
תעשיר
ולא־יוסף
עצב
עמה:
(משלי פרק י פסוק כב)
ברכת
יהוה
היא
תעשיר
ולא־יוסף
עצב
עמה:
(משלי פרק י פסוק כב)
ולא
-
יוסף
-
ג':
ש"ב
יד
,
י;
תה'
עז
,
ח;
מש'
י
,
כב.
יוסף
-
ה'
חסר
(יו"ד):
ש"א
יד
,
מד;
מ"ב
ו
,
לא;
יש'
כט
,
יד;
לח
,
ה;
מש'
י
,
כב.
ולא
יוסף
ג'
ולא
יסיף
עוד
לגעת
בך
ולא
יסיף
לרצות
עוד
ולא
יוסף
עצב
עמה.
ולא
-
יוסף
-
ג';
יוסף
-
ה'
חס'.
ברכת
יי'
היא
תעשיר
ולא
יוסיף
עצב
עמה
-
אין
צריך
להתייגע
להעשיר
בו;
די
בברכה
מה
שהוא
מברכו.
ברכת
יי'
-
הברכה
היא
תוספת
הטובה
,
ואותה
ברכה
תעשיר
את
האדם
אע"פ
שלא
יטרח
בה
הרבה
,
כענין
"אוכלי
לחם
העצבים"
(תה'
קכז
,
ב).
או
רוצה
לומר
,
שלא
תבא
לו
סבה
באותו
העשיר
,
שיתעצב
בו.
ברכת
יי'
היא
תעשיר
-
האנשים
המושגחים
מהשם
יתברך
,
ולא
יצטרך
העשיר
להיות
יגע
ועמל
עמה
,
כמו
הענין
בשאר
העשירים
,
שיעמלו
ולא
יניח
להם
עשרם
לישון
(ע"פ
קה'
ה
,
יא);
וזה
כי
השם
יתברך
הוא
יישיר
עניניו
כולם
מצד
דבקות
השגחתו
בו.
או
ירצה
בזה
,
כי
ברכת
יי'
היא
תעשיר
השכל
האנושי
מקניני
החכמה
,
והנה
זה
העושר
הוא
באופן
שלא
יוסיף
עצב
עמה
,
כי
הוא
נצחי
וקיים.
ברכת
יי'
היא
תעשיר
-
אף
על
פי
שיאמר
אדם
כי
בחכמתו
יקנה
ממון
,
לא
יועיל
לו
,
אם
אין
שם
ברכת
יי'.
ותעשיר
-
'עובר'
הוא.
ולא
יוסיף
עצב
עמה
-
כשירבה
העושר
ימעט
העצב
והיגיעה.
ועמה
-
עם
ברכת
יי'.
כדרך
כל
המלאכות
-
מי
שיוסיף
במלאכה
,
עליו
להוסיף
יגיעה;
אך
בעושר
הבא
בברכה
,
היא
תמעט
היגיעה.
ברכת
יי'
-
שיברך
את
הצדיק
,
היא
תתן
עשר
לצדיק;
ולא
יוסיף
השם
עצבון
לצדיק
עם
הברכה.
והפך
זה:
"בעצבון
תאכלנה"
(בר'
ג
,
יז).
וכל
ברכה
-
להוסיף
טובה
,
והמארה
(ראה
מש'
ג
,
לג)
-
היא
חסרון.
ברכת
יי'
היא
תעשיר
ולא
יוסיף
עצב
עמה.
הערה
למשתדל
בקנין
העושר
,
שבראותו
עצמו
מצליח
,
לא
ייחס
הדבר
להשתדלותו
,
רק
למי
שנתן
לו
כח
והערת
רצון
בהשתדלותו
,
שסדר
עניניו
על
אופני
הצלחה;
כמו
שכתוב
בתורה
(דב'
ח
,
יא
-
יח)
"השמר
לך
פן
תשכח
את
יי'
אלהיך"
וכו'
,
"פן
תאכל
ושבעת
ובתים
טובים
תבנה
וישבת.
ובקרך
וצאנך
ירביון"
וכו'
,
"ורם
לבבך"
וכו'
,
"ואמרת
בלבבך
כחי
ועצם
ידי
עשה
לי
את
החיל
הזה
וזכרת
את
יי'
אלהיך
כי
הוא
הנותן
לך
כח
לעשות
חיל".
ועל
זה
אמר:
ברכת
יי'
,
כלומר:
הברכה
וההצלחה
הבאה
מאתו
,
היא
תעשיר
ולא
יוסיף
עצב
עמה.
ואמר
לשון
יוסיף
,
כי
'ברכה'
-
לשון
תוספת
הפך
מְאֵרָה
,
שהיא
לשון
חסרון;
כלומר
,
שכל
שאין
בה
הצלחה
מאתו
יתברך
,
כל
שיוסיף
בקנין
יוסיף
עצב
,
רוצה
לומר:
עמל
וטרח
,
אבל
כשתבא
הצלחתו
מאתו
יתברך
,
לא
יוסיף
בתוספתו
עמל
,
אבל
יבואוהו
עניניו
במנוחה.
ובדרך
נסתר:
ברכת
יי'
רומז
על
השלימות
האחרון
,
והוא
העושר
האחרון
,
והוא
העושר
והכבוד
הנצחי
,
המזוקק
בלא
שום
סיג
ובלא
שום
עצב;
ואמר
לשון
יוסיף
,
כי
השלימות
בא
בתוספת
מדרגה
אחר
מדרגה
,
ואמר
שבתוספת
האחרון
לא
יתערב
בה
שום
סיג
ובלא
שום
עצב.
ברכת
-
בזה
באר
מה
העושר
על
דרך
האמת;
ואמר
,
כי
הוא
ברכת
יי'
,
והוא
החכמה
,
כי
בעלה
עשיר
גדול.
וזכר
סגֻלת
זה
העושר
,
כי
לא
יוסיף
עצב
עמה.
וטעם
יוסיף
-
מאשר
קודם
שקנהו
התעצב
על
דברים
רבים
,
שהם
דמיונים.
והנה
שבח
זה
העושר
הנכבד
,
בשבעלה
שמח
תמיד
ולא
ישיגהו
עצבון
בשום
פנים;
וזה
,
מאשר
זה
העושר
לבדו
מתמיד
לבעליו
,
בלתי
נפסד
ממנו
,
עם
היותו
מרחיק
מבעליו
הדאגה
לדבר
מן
הדברים.
ברכת
יי'
היא
תעשיר
וגו'
-
זה
הפסוק
מהמין
שכלו
נמשך
לכונה
אחת.
ברכת
יי'
היא
תעשיר
-
ברכת
יי'
שמברך
מעשה
בני
אדם
,
היא
תעשרנו.
ולא
יוסיף
עצב
-
אינו
צריך
האדם
להוסיף
עצבון
להרויח;
שבלי
טורח
מתעשר.