תנ"ך - כעבור
סופה
ואין
רשע
וצדיק
יסוד
עולם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כַּעֲב֣וֹר
ס֭וּפָה
וְאֵ֣ין
רָשָׁ֑ע
וְ֝צַדִּ֗יק
יְס֣וֹד
עוֹלָֽם:
(משלי פרק י פסוק כה)
כַּעֲבוֹר
סוּפָה
וְאֵין
רָשָׁע
וְצַדִּיק
יְסוֹד
עוֹלָם:
(משלי פרק י פסוק כה)
כעבור
סופה
ואין
רשע
וצדיק
יסוד
עולם:
(משלי פרק י פסוק כה)
כעבור
סופה
ואין
רשע
וצדיק
יסוד
עולם:
(משלי פרק י פסוק כה)
כעבור
-
ב'
,
חד
מלא
וחד
חסר:
מ"א
יח
,
כט;
מש'
י
,
כה.
וצדיק
-
י':
*שמ'
כג
,
ז;
יח'
לג
,
יב;
חב'
ב
,
ד;
תה'
לז
,
כא;
קיב
,
ד;
קטז
,
ה;
מש'
י
,
כה;
כא
,
כו;
כט
,
ו;
איוב
כז
,
יז.
כעבור
ב'
ויהי
כעבר
הצהרים
כעבור
סופה.
קדמיה
חס'.
כעבור
סופה
ואין
רשע
-
פתאום
בא
עברת
רוח
סערה
,
נכרת
הרשע
ממקומו.
בעבור
סופה
ואין
רשע
-
עתה
יאמר
ענש
הרשע
,
כי
טובתם
לא
תתקיים
ומהומתם
תהיה
פתאם
,
כרגע
,
כי
יאבדו
הם
וממונם
כמו
הסופה
,
שהיא
רוח
חזקה
העוברת
במהרה
ומפזרת
כל
מה
שיבא
לפניה
,
כענין
"והתבוננת
על
מקומו
ואיננו"
(תה'
לז
,
י).
אבל
הצדיק
הוא
מיוסד
במעשיו
טובים
שלא
ימוט
לעולם
(ע"פ
תה'
טו
,
ה).
כעבור
סופה
-
הנה
כשתעבור
סופה
,
תעבור
על
הרשע
להשחיתו
,
כאילו
הוא
סבת
עבור
הסופה
לתכלית
שתשחיתהו.
ואולם
הצדיק
הוא
בהפך
,
כי
הוא
יסוד
עולם
וסבת
קיומו
ושמירתו
מהפגעים
,
כאמרו
"ימלט
אי
נקי"
(איוב
כב
,
ל).
כעבור
סופה
ואין
רשע
-
כי
הסופה
תשאנו;
כמו
שאמר:
"קל
הוא
על
פני
המים"
(איוב
כד
,
יח).
והצדיק
אינו
זז
ממקומו
,
כאלו
הוא
יסוד.
כעבור
-
הכ"ף
משמש
בעבור
שנים.
כעבור
סופה
מהרה
,
כן
יעבור
הרשע
פתאום
ואיננו
,
וצדיק
חזק
לצרות
כיסוד
עולם
,
שלא
ימוט.
כעבור
סופה
ואין
רשע
וצדיק
יסוד
עולם.
שביאורו
לפי
הנגלה
,
שהרשע
יאבד
קל
מהרה
כעבור
סופה
-
והיא
נשיבת
הרוחות
והסערות
,
שמניעים
הדברים
קל
מהרה
,
כאמרו
"כמוץ
גנבתו
סופה"
(איוב
כא
,
יח);
ונמצא
שלא
יוכל
להציל
עצמו
מן
הסבות
,
מצד
העונש.
והצדיק
יגן
אף
בעד
אחרים
,
והוא
לאחרים
כיסוד
לכותל.
ועולם
-
רומז
על
כל
ימי
חייו
,
כי
'עולם'
יֵאָמר
על
פנים
רבים;
פעם
יֵאָמר
על
המציאות
כלו:
"עולם
חסד
יבנה"
(תה'
פט
,
ג)
,
וכן
פירשו
רבים
"אל
עולם"
(בר'
כא
,
לג)
-
כלומר:
אדון
כל
המציאות;
ופעם
על
חלק
מן
המציאות:
"ומתחת
זרועות
עולם"
(דב'
לג
,
כז)
-
רומז
על
הגלגלים
,
שהם
זרועות
ועמודים
לעולם
כיסודות;
ופעם
על
הזמן
הנצחי:
"ימלוך
יי'
לעולם"
(תה'
קמו
,
י);
ופעם
על
חלק
זמן
,
אם
זמן
ארוך
,
כענין
"כי
מעולם
שברתי
עולך"
(יר'
ב
,
כ)
,
שפירושו:
מזמן
רב
,
ואם
לזמן
קצר
,
כשיעור
חיי
האדם
,
או
קרוב
לזה;
"לעולם
בהם
תעבודו"
(וי'
כה
,
מו);
"ועבדו
לעולם"
(שמ'
כא
,
ו).
וכן
הֵנָה:
יסוד
עולם
-
רוצה
לומר:
כל
ימי
חייו.
ויש
מפרשים
יסוד
כמו
חוזק
,
כלומר
שהרשע
רוח
קימעא
שוברתו
,
רוצה
לומר
שבמעט
צרה
יכלה
כחו
,
והוא
ענין
כעבור
סופה
,
והצדיק
לבו
חזק
לתלאות
,
מדעתו
שכל
עניני
העולם
הזה
הבל.
ובדרך
נסתר:
אמר
,
שהרשע
ישולח
למקרים
ויכלה
כעבור
סופה
,
שאין
לה
שום
השארות
אחר
עברה
,
וכן
אין
להם
תקוה
ואחרית;
וצדיק
יסוד
עולם
-
רוצה
לומר:
נצחי
עומד
לעד.
כעבור
-
והטעם:
לכן
כעבור.
והנה
דמה
אבוד
הרשע
לעבור
סופה
,
שהיא
פתאם.
כעבור
סופה
ואין
רשע
-
כלומר:
מיד
ליד
כהרף
עין
יאבד
מן
העולם;
אבל
הצדיק
הוא
יסוד
העולם
-
שלא
ימוט.