תנ"ך - פי־צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פִּֽי־צַ֭דִּיק יָנ֣וּב חָכְמָ֑ה וּלְשׁ֥וֹן תַּ֝הְפֻּכ֗וֹת תִּכָּרֵֽת: (משלי פרק י פסוק לא)

טקסט וניקוד:

פִּי־צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת: (משלי פרק י פסוק לא)

טקסט בלבד:

פי־צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת: (משלי פרק י פסוק לא)

תיקון קוראים:

פי־צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת: (משלי פרק י פסוק לא)
ולשון - ה': יהו' ז , כא; יש' לב , ד; מש' י , לא; יב , יח; דנ' א , ד.

ולשון - ה'.

פי צדיק ינוב חכמה - ידבר; לשון "ניב שפתים" (יש' נז , יט).

פי צדיק ידבר (: נוב) חכמה - רוצה לומר: תנובת הצדיק היא לדבר דברי חכמה , והכל מקבלים מהם תועלת. ולשון תהפוכות יכרת (: תכרת) - זה אומר דרך קללה , שיכרית האל לשונו , כי מדבר דברים שיזיקו לבני אדם.

פי צדיק - פי האיש הצדיק בדעותיו ידבר חכמה , שהיא דבר קיים ונצחי; ולא יפסק עמה הדבור , כי האמת מעיד לעצמו , מסכים מכל צד. ולשון איש תהפוכות , והוא הטועה ואומר כזב בהתחלות , הנה תפסק לשונו , אם לא יסכים לדבריו מה שנמצא מזה אחר ההתחלות.

פי צדיק ינוב חכמה - מלשון "תנובה" (יש' כז , ו). ולשון תהפוכות - הפך; על כן תכרת.

פי. ינוב - מענין "תנובה" (יש' כז , ו) וכן פירושו: ינוב - יתן תנובת החכמה. "וניב שפתים" (יש' נז , יט) - כענין "תבואת שפתיו לחטאת" (צירוף של פס' טז עם מש' יח , כ); וכמהו: "בין אחים יפריא" (הו' יג , טו); והטעם: יתן פרי. ולשון הדוברת תהפוכות תכרת.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים לא - לב). הלועזים לועזים מלת ינוב כמו ידבר , מענין "ניב שפתים" (יש' נז , יט). ובאמת נאות ללועזו כן , אבל הפירוש הוא יוציא פרי חכמה , והוא נגזר מ"תנובה" , שהוא ענין הוצאת פרי , הן בתבואה הן בעשבים; והכונה שפי הצדיק יוציא פרי חכמה , רוצה לומר , שיוציא שכלו לפועל , אבל לשון תהפוכות היא תכרת , שאינה יכולה להוציא כח שכלה לפועל. והוא בעצמו ענין הפסוק הסמוך לו , והוא: הלועזים לועזים מלת ינוב כמו ידבר מענין ניב שפתים (יש' נז , יט) ובאמת נאות ללועזו כן , אבל הפירוש הוא יוציא פרי חכמה , והוא נגזר מתנובה , שהוא ענין הוצאת פרי , הן בתבואה הן בעשבים , והכונה שפי הצדיק יוציא פרי חכמה , ר"ל שיוציא שכלו לפועל , אבל לשון תהפוכות היא תכרת שאינה יכולה להוציא כח שכלה לפועל , והוא בעצמו ענין הפסוק הסמוך לו. והוא שפתי צדיק ידעון רצון , כלומר: ידעון לדבר ברצון , רוצה לומר: המרוצה והמכוון; ופי רשעים תהפכות - ומה שאינו מכוון. והנגלה והנסתר בשני אלו הפסוקים קרוב זה לזה , אלא שרבותינו ז"ל דרשו בידעון רצון , שיודעים לרצות את הבריות ולהטיל שלום ביניהם.

פי. זה התחלת ענין ינוב - מגזרת "תנובה" (יש' כז , ו) , כי הדבור - פרי הלשון; ועניינו: יהגה. לכן יהיה בהפכו חסרון , כי היה ראוי: ולשון רשע - תהפוכות. והיה אמרו אם כן תכרת - ביאור תכליתו , ואם לא זכר תכלית הפכו.

ולשון תהפוכות תכרת - להורות כי הפכו יהיה לצדיק. אם כן זה הפסוק כמין הפסוק שקדם: "חכמים יצפנו דעת" וגו' (לעיל , יד). וכן נכון לומר , כי החלק הראשון מן הפסוק נשאר בענינו , והשני חסר הענין , רצוני , שיהיה אמרו: ולשון תהפוכות תכרת - להורות , כי ינוב סכלות; וכן אמרו: "ופי אויל מחתה קרובה" (שם) , להורות כי לא יצפנו דעת. והכל נכון להניח יחד.

יניב - ידבר; כמו "ניב שפתים" (יש' נז , יט). ולשון מדברת תהפוכות - היא תכרת.
ריכוז קישורים