תנ"ך - עבד
אדמתו
ישבע־לחם
ומרדף
ריקים
חסר־לב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֹבֵ֣ד
אַ֭דְמָתוֹ
יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם
וּמְרַדֵּ֖ף
רֵיקִ֣ים
חֲסַר־לֵֽב:
(משלי פרק יב פסוק יא)
עֹבֵד
אַדְמָתוֹ
יִשְׂבַּע־לָחֶם
וּמְרַדֵּף
רֵיקִים
חֲסַר־לֵב:
(משלי פרק יב פסוק יא)
עבד
אדמתו
ישבע־לחם
ומרדף
ריקים
חסר־לב:
(משלי פרק יב פסוק יא)
עבד
אדמתו
ישבע־לחם
ומרדף
ריקים
חסר־לב:
(משלי פרק יב פסוק יא)
עובד
אדמתו
ישבע
לחם
-
כמשמעו.
ולפי
משלו:
שחוזר
על
תלמודו
תמיד
,
שלא
ישתכח.
עובד
אדמתו
-
פירושו
כפשוטו;
אבל
מי
שהוא
חסר
דעת
והולך
אחרי
הריקים
בטל
,
ולא
יעבד
אדמתו
ולא
יזרענה
,
או
שלא
יתעסקו
במלאכתו
ויבא
לחזר
על
הפתחים
וימות
ברעב.
עובד
אדמתו
-
מי
שהוא
מתעסק
בישובו
של
עולם
אך
הוא
נמשך
אחר
עשות
מלאכתו
,
יחיה
בה;
כאילו
תאמר
,
שאם
הוא
עובד
אדמתו
,
ישבע
לחם.
אך
מי
שאינו
מתעסק
בישובו
של
עולם
,
אך
הוא
נמשך
אחר
סברת
ריקים
ופוחזים
(ע"פ
שו'
ט
,
ד)
,
לא
די
שיחסר
לו
לחם
,
אבל
גם
הוא
עם
זה
חסר
לב
ודעת.
צדיק
נפש
בהמתו
-
גזרה
שוה
היא
לכל
עושה
מלאכתו:
פועליו
וסופריו
ומלמדיו
ונגריו
וחרשיו
וכל
עבדי
עבודתו;
ולא
יעשק
אותם
,
כי
ירחם
עליהם
ויתן
מאכלם
ומשקם
בעתם:
כמו
שאמר:
עובד
אדמתו
ישבע
לחם
ומרדף
ריקים
חסר
לב.
ורחמי
רשעים
אכזרי
-
הפך.
וכמו
שעושה
לבעלי
החיים
כן
עושה
לעבודת
האדמה:
עובד
אותה
כפי
היכולת
והצורך
,
על
כן
יאכל
פריה.
והרשע
בהפך.
עובד
אדמתו
-
כי
האדם
נברא
לעבוד
את
האדמה
ולחיות
מעמלו;
על
כן
ישבע
לחם.
ומרדף
-
פועל
יוצא
ללב
או
לאחר;
וטעמו:
מסבב
לרדוף
הרקים
,
הוא
חסר
דעת.
עבד
אדמתו
ישבע
לחם
ומרדף
ריקים
חסר
לב.
הנגלה:
הערה
מדינית
להיות
האדם
זריז
ומזורז
בתקון
ענייני
קנייניו
,
ויבטח
כי
בהשתדלותו
ובחריצותו
בעזר
האל
ימלא
פני
ארצו
תנובה
(ע"פ
יש'
כז
,
ו).
ומרדף
רקים
-
לעמוד
עמהם
בבתי
המשתאות
ושאר
מקומות
שברדיפת
ההנאות
ומתרשל
בתקון
נכסיו
וקניניו
,
חסר
לב.
ובאה
מלת
מרדף
במקום
'רודף'
,
כמו
"ומרדף
רעה"
(מש'
יא
,
יט);
"ורדפה
את
מאהביה"
(הו'
ב
,
ט).
והנסתר
בו:
שלא
יתנצל
בהמנעו
מן
הלימוד
בקושי
הבנתו
וחסרון
מזג
הכנתו
הטבעית
,
כי
ברוב
חריצות
והשתדלות
ישיג
המכוון
,
והוא
אמרו
עובד
אדמתו
ישבע
לחם.
והוא
בעצמו
משל
חכמי
המוסר
על
זה:
ברוב
העבודה
יתקן
האדם
ארץ
שוממה
,
והמליחה
והולידה
והצמיחה;
כמו
שכתבנו
למעלה.
והתבונן
באמרו
אדמתו
,
ולא
אמר
'עובד
אדמה'.
עובד
-
זהו
חכם
השלם;
והוא
השמח
בהכרחי
לו
,
כאמרו:
"מתוקה
שנת
העובד"
(קה'
ה
,
יא).