תנ"ך - חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן: (משלי פרק יב פסוק יב)

טקסט וניקוד:

חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן: (משלי פרק יב פסוק יב)

טקסט בלבד:

חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן: (משלי פרק יב פסוק יב)

תיקון קוראים:

חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן: (משלי פרק יב פסוק יב)
מצוד - ח' בלישנא: יש' כט , ז; יח' יג , כא; יט , ט; לג , כז; מש' יב , יב; קה' ז , כו; ט , יב , יד.

מצוד מצודים מצודות ח' בלשנ' חלמת חמדתה שבועתא אתבזעת סוגרה דקרתא נונייא מרירייא.

מצוד - ל'.

חמד רשע - להיות נזון , ומתפרנס ממצוד רשעים , שצדין את הבריות בגזלות וחמס. ושורש צדיקים יתן - מה שהוא ראוי ליתן , והוא הפרי.

חומד רשע - הרשע חומד לצוד רעיו ולארוב להם כדי ליקח ממונם , אבל הצדיק חומד לחזק רעיו ולסמכם.

חמד הרשע מצוד הרעים אשר יתחזקו בו לעשות החמסים כדי שיתחזק לעשות מלאכת הרשע. ואולם הצדיקים לא יצטרכו לדבר מחוץ , יתחזקו בו , כי שרש הצדיקים יתן מה שיתחזקו בו לעשות מלאכתם במדות ועיון. וזה מבואר במעט עיון , כי השרש אשר מהמוחשות והמושכלות הראשונות והמחשבות , יתנו האמת בחכמה ובבינה אשר החקירה בהם היא מלאכת הצדיקים.

חמד רשע מצוד רעים - כאשר יספרו הרעים איך יצודו בני אדם ברשתם , חמד דרכיהם הרשע. ושרש צדיקים יתן - במקומם יעשו שורש למטה ופרי למעלה , ולא יחמדו דרכי הרשעים.

חמד. מצוד רעים - שיצודו; הצדיקים חומד הרשע לצוד כמו כן. ושרש צדיקים יתן - פריו , או פארות; ולא יוכל הרשע לצוד אותם. או יתן כל אחד מהצדיקים שרש למטה; והשרש - רמז לזרעו הנשאר אחריו; והוא הנכון.

חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן. מצוד רעים. פירושו: נוה רשעים; מלשון "לבית מצודות" (תה' לא , ג) - ענינם: מגדלים גבוהים ובצורים , או מערות שבסלעים הגבוהים. ולהיות ביתם חזק בעיניהם , לא ידמו בעצמם התהפכות הזמנים , קרא בתיהם על צד מחשבתם 'מצודות' , ואמר שהרשע חומד לדור באהלי רשע (ע"פ תה' פד , יא) , רוצה לומר: להתדבק עם רשעים , וארח לחברה עם פועלי און (ע"פ תה' צד , טז). ושרש צדיקים יתן - חסר , כלומר: יתן פריו להתחבר עם צדיקים. כל זה הערה להזהר מחברת הרעים , כי חברתו תעיד עליו מי הוא. וחכמי המוסר אמרו: המופת על האנוש - חברתו; והנה ישי אמר לדוד כששלחו לדעת את שלום בניו: "ואת ערובתם תקח" (ש"א יז , יח) , ותרגם יונתן: "וית טיבהון תילף" , כלומר: תדע ותתבונן מי ומי שהם מתמידים להתערב עמהם להיות חברתם אתם , ובזה אדע הנהגתם. ובדרך נסתר: קרא הגוף מצוד רעים , שהוא משכן הכחות הגופניות , כי הטבע נמשך אחר הדברים האהובים אצלו; ושרש צדיקים יתן פריו , ופנה למעלה עיניו ולבו , "להתהלך לפני יי' בארצות החיים" (תה' נו , יד). ויש לפרש הפסוק על הרשע , ויתן כמו יעזוב: "נרדי נתן ריחו" (שה"ש א , יב); כלומר , שהרשע חומד מצוד רעים ועוזב שרש צדיקים. ולי בו עוד לפרש מצוד מענין גזילה , מלשון "צוד צדוני" (איכה ג , נב); "שנאחזים במצודה" (קה' ט , יב); והכונה , שהרשע חומד לגזול ולחמוס , כמנהג הרשעים שדרכם לגזול , אבל הצדיק לא די שלא יגזול , אבל דרכו ליתן משלו , כי שורש צדיקים דרכו לתת ולא לגזול. והכוונה בו: הערה להשמר ממיני החמסים ולהזדרז במתנות ובדרכי הנדיבות.

חמד - כל זה תכלית כונתו. יתן - יניח; והטעם , כי הסכל יעזוב מה שהוא עקר - לצדיקים.

ושרש צדיקים יתן - אע"פ כי ושורש סמוך לצדיקים , הנה יתן רמז לצדיקים; והטעם: יתנו שרשים בארץ , והוא חברת הטובים; הפך מצוד רעים. וכן דומה לזה: "ובהות בוגדים ילכדו" (מש' יא , ו) , כי הכונה: ילכדו בהוה.

חמד רשע - חמד ונתאוה הרשע צדות רעים - היינו לגזול ולחמוס; כמו שתאמר מן 'קום' - 'מקום' , ומן 'לון' - 'מלון' , כך תאמר מן 'צוד' - 'מצוד'. ושורש צדיקים יתן - פרי.
ריכוז קישורים