תנ"ך - אויל
ביום
יודע
כעסו
וכסה
קלון
ערום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֱוִ֗יל
בַּ֭יּוֹם
יִוָּדַ֣ע
כַּעְס֑וֹ
וְכֹסֶ֖ה
קָל֣וֹן
עָרֽוּם:
(משלי פרק יב פסוק טז)
אֱוִיל
בַּיּוֹם
יִוָּדַע
כַּעְסוֹ
וְכֹסֶה
קָלוֹן
עָרוּם:
(משלי פרק יב פסוק טז)
אויל
ביום
יודע
כעסו
וכסה
קלון
ערום:
(משלי פרק יב פסוק טז)
אויל
ביום
יודע
כעסו
וכסה
קלון
ערום:
(משלי פרק יב פסוק טז)
אויל
-
ג'
פסוקים
דמיין
(מן
ז'
מלין
וכל
מלה
מן
ד'
אותיות):
תה'
עג
,
ב;
מש'
יב
,
טז;
יז
,
ג.
אויל
ביום
יודע
כעסו
-
ביום
שהוא
כועס
,
בו
ביום
הודיע
כעסו
,
שהוא
מתגרה
ומחרף
חבירו
ברבים
,
ואין
מעצר
לרוחו.
אבל
הערום
כוסה
קלון
ואינו
ממהר
לריב.
ומדרש
אגדה:
ביום
שנברא
אדם
הראשון
נודע
סורחנו
(ראה
ע"ז
ח
,
א)
,
והקדוש
ברוך
הוא
,
שהוא
ערום
,
לא
רצה
לשחת
בריותיו
,
כסה
קלונו
(ראה
חגיגה
יב
,
א)
ודחה
לגזרתו
מיום
של
אדם
ליום
שלו
,
שהוא
אלף
שנה
(ראה
תה'
צ
,
ד
ובמ"ר
יד
,
יב).
אויל
ביום
-
האויל
יכעס
ויוציא
בפיו
הרעה
שבלבו
,
ואע"פ
שהוא
גנאי
לו;
והחכם
יכסה
הדבר
שהוא
גנאי
לו
ולא
יוציאנו
בפיו.
ורבנו
שלמה
פירש:
האויל
-
באותו
היום
שיכעס
,
מתגרה
בחברו
ומחרף
אותו
ברבים
,
ואין
מעצור
לרוחו;
אבל
החכם
כוסה
קלון
ואינו
ממהר
לחרף
אע"פ
שיודע
מום
בחברו.
ויש
בו
דרש
(ראה
רש"י):
ביום
שנברא
אדם
הראשון
נודע
סרחונו
,
והקדוש
ברוך
הוא
,
שהוא
חכם
לבב
ולא
רצה
להשחית
בריותיו
,
כסה
קלונו
ודחה
גזירותיו
ליום
שלו
,
שהוא
אלף
שנים.
אויל
ביום
יודע
כעסו
-
הנה
האויל
יפרסם
קלונו
,
כי
ביום
שישמעו
כל
האנשים
דבריו
יודע
להם
כעסו
והתאוננו
על
מה
שהוא
קלונו
,
כי
אולתו
תסלף
דרכו
ועל
ה'
יזעף
לבו
(ע"פ
מש'
יט
,
ג).
ואמנם
הערום
,
כשקרה
לו
רע
בסבת
סכול
עצתו
,
הוא
כוסה
קלונו
ומעלימו
מהאנשים
,
כדי
שלא
יהיה
לבוז
בעיניהם.
אויל
ביום
יודע
כעסו
-
בו
ביום
יגלה
כעסו
וירצה
להנקם
,
וימהר
ויוסיף
קלון
על
קלונו.
וכוסה
קלון
ערום
-
כי
מה
תועלת
לספר
קלונו
לבני
אדם
,
לגלותו
לאשר
לא
ידעוהו
,
ואם
הוכה
בסתר
או
חרפוהו
בתעלומה?
טוב
לו
שיכסהו
משיגלהו.
ויש
מפרש
(ראה
ראב"ע)
ערום
-
מלשון
"בגדי
ערומים"
(איוב
כב
,
ו);
אומר
,
כי
מי
שיכוסה
ועוטה
קלון
אינו
מלובש
כי
אם
ערום.
אויל
ביום
-
בלכתו
עם
בני
אדם
,
אז
יודע
כעסו
-
שיתכעס
עמהם.
וכוסה
הקלון
שידבר
עליו
ויסתירהו
,
הוא
חכם
וערום
,
כענין
"אל
תען
כסיל"
(מש'
כו
,
ד).
פירוש
אחר:
מי
שכוסה
ולובש
קלון
אינו
לבוש
,
כי
הוא
ערום
-
אף
על
פי
שהוא
בשרק.
והראשון
קרוב
ממנו.
אויל
ביום
יודע
כעסו
וכסה
קלון
ערום.
נותן
לאדם
דעת
שיכסה
קלונו
ולא
יפרסם
חרפתו
אם
קללהו
או
חרפהו
אדם
,
כי
מה
יוסיף
לו
כשיפרסם
קלונו
,
ולכן
אמר:
אויל
ביום
,
רוצה
לומר:
בפרהסיא
ולעין
כל
,
יודע
כעסו
לכל
ויתפרסם
קלונו
על
ידי
צעקתו
,
והערום
כוסה
קלון
,
ועברתו
שמורה
(ע"פ
עמ'
א
,
יא)
עד
בא
עתה.
ויש
מפרשים
ביום
-
באותו
היום
עצמו
,
ויודע
כעסו
במהירות
ובלא
שום
מתון.
ובדרך
נסתר:
האויל
כשתתחדש
לו
איזה
מבוכה
בדברים
העמוקים
יודיע
לכל
מבוכתו
מיד
,
ויתפרסם
קלונו
ויביא
עצמו
לידי
חשד
הריסה
או
כפירה
,
אבל
הערום
כשיקרהו
ספק
ותתחדש
לו
מבוכה
יכסה
קלונו
ויתבונן
בדבר
מעט
מעט
,
עד
יערה
עליו
רוח
ממרום
(ע"פ
יש'
לב
,
טו)
וישיג
ארחות
חיים
(ע"פ
מש'
ב
,
יט).
אויל.
ביום
-
בגלוי.
וכוסה
קלון
-
בעבור
אמרו
עוד
"כוסה
דעת"
(להלן
,
כג)
,
מבואר
כי
ראוי
לחכם
להסתיר
דברי
גנאי
,
אם
דברי
ערוה
אם
זולתם;
כאמרם
ז"ל
(ראה
שבת
לג
,
א):
הכל
יודעין.
וכן
גם
להעלים
סודות
האמונה
,
כטעם
"כבוד
אלהים
הסתר
דבר"
(מש'
כה
,
ב).
אויל
ביום
יודע
כעסו
-
כי
ישמיע
קולו
בפני
הכל
ויפרסם
כעסו
,
ואע"פ
שיגלה
דבר
שהוא
קלון
ובוז;
והפך
זה:
וכוסה
וגו'.
אויל
ביום
-
שמריב
עם
חבירו
יודע
כעסו
-
לפי
שאינו
יכול
לכבוש
את
יצרו;
וכוסה
קלון
-
ומי
שהוא
חכם
,
מכסה
קלונו;
שאינו
כועס
אלא
כובש
את
יצרו.