תנ"ך - אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם: (משלי פרק יב פסוק טז)

טקסט וניקוד:

אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם: (משלי פרק יב פסוק טז)

טקסט בלבד:

אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום: (משלי פרק יב פסוק טז)

תיקון קוראים:

אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום: (משלי פרק יב פסוק טז)
אויל - ג' פסוקים דמיין (מן ז' מלין וכל מלה מן ד' אותיות): תה' עג , ב; מש' יב , טז; יז , ג.

אויל - ג' פסו' דמיין.

אויל ביום יודע כעסו - ביום שהוא כועס , בו ביום הודיע כעסו , שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים , ואין מעצר לרוחו. אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב. ומדרש אגדה: ביום שנברא אדם הראשון נודע סורחנו (ראה ע"ז ח , א) , והקדוש ברוך הוא , שהוא ערום , לא רצה לשחת בריותיו , כסה קלונו (ראה חגיגה יב , א) ודחה לגזרתו מיום של אדם ליום שלו , שהוא אלף שנה (ראה תה' צ , ד ובמ"ר יד , יב).

אויל ביום - האויל יכעס ויוציא בפיו הרעה שבלבו , ואע"פ שהוא גנאי לו; והחכם יכסה הדבר שהוא גנאי לו ולא יוציאנו בפיו. ורבנו שלמה פירש: האויל - באותו היום שיכעס , מתגרה בחברו ומחרף אותו ברבים , ואין מעצור לרוחו; אבל החכם כוסה קלון ואינו ממהר לחרף אע"פ שיודע מום בחברו. ויש בו דרש (ראה רש"י): ביום שנברא אדם הראשון נודע סרחונו , והקדוש ברוך הוא , שהוא חכם לבב ולא רצה להשחית בריותיו , כסה קלונו ודחה גזירותיו ליום שלו , שהוא אלף שנים.

אויל ביום יודע כעסו - הנה האויל יפרסם קלונו , כי ביום שישמעו כל האנשים דבריו יודע להם כעסו והתאוננו על מה שהוא קלונו , כי אולתו תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו (ע"פ מש' יט , ג). ואמנם הערום , כשקרה לו רע בסבת סכול עצתו , הוא כוסה קלונו ומעלימו מהאנשים , כדי שלא יהיה לבוז בעיניהם.

אויל ביום יודע כעסו - בו ביום יגלה כעסו וירצה להנקם , וימהר ויוסיף קלון על קלונו. וכוסה קלון ערום - כי מה תועלת לספר קלונו לבני אדם , לגלותו לאשר לא ידעוהו , ואם הוכה בסתר או חרפוהו בתעלומה? טוב לו שיכסהו משיגלהו. ויש מפרש (ראה ראב"ע) ערום - מלשון "בגדי ערומים" (איוב כב , ו); אומר , כי מי שיכוסה ועוטה קלון אינו מלובש כי אם ערום.

אויל ביום - בלכתו עם בני אדם , אז יודע כעסו - שיתכעס עמהם. וכוסה הקלון שידבר עליו ויסתירהו , הוא חכם וערום , כענין "אל תען כסיל" (מש' כו , ד). פירוש אחר: מי שכוסה ולובש קלון אינו לבוש , כי הוא ערום - אף על פי שהוא בשרק. והראשון קרוב ממנו.

אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום. נותן לאדם דעת שיכסה קלונו ולא יפרסם חרפתו אם קללהו או חרפהו אדם , כי מה יוסיף לו כשיפרסם קלונו , ולכן אמר: אויל ביום , רוצה לומר: בפרהסיא ולעין כל , יודע כעסו לכל ויתפרסם קלונו על ידי צעקתו , והערום כוסה קלון , ועברתו שמורה (ע"פ עמ' א , יא) עד בא עתה. ויש מפרשים ביום - באותו היום עצמו , ויודע כעסו במהירות ובלא שום מתון. ובדרך נסתר: האויל כשתתחדש לו איזה מבוכה בדברים העמוקים יודיע לכל מבוכתו מיד , ויתפרסם קלונו ויביא עצמו לידי חשד הריסה או כפירה , אבל הערום כשיקרהו ספק ותתחדש לו מבוכה יכסה קלונו ויתבונן בדבר מעט מעט , עד יערה עליו רוח ממרום (ע"פ יש' לב , טו) וישיג ארחות חיים (ע"פ מש' ב , יט).

אויל. ביום - בגלוי. וכוסה קלון - בעבור אמרו עוד "כוסה דעת" (להלן , כג) , מבואר כי ראוי לחכם להסתיר דברי גנאי , אם דברי ערוה אם זולתם; כאמרם ז"ל (ראה שבת לג , א): הכל יודעין. וכן גם להעלים סודות האמונה , כטעם "כבוד אלהים הסתר דבר" (מש' כה , ב).

אויל ביום יודע כעסו - כי ישמיע קולו בפני הכל ויפרסם כעסו , ואע"פ שיגלה דבר שהוא קלון ובוז; והפך זה: וכוסה וגו'.

אויל ביום - שמריב עם חבירו יודע כעסו - לפי שאינו יכול לכבוש את יצרו; וכוסה קלון - ומי שהוא חכם , מכסה קלונו; שאינו כועס אלא כובש את יצרו.
ריכוז קישורים