תנ"ך - דאגה
בלב־איש
ישחנה
ודבר
טוב
ישמחנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
דְּאָגָ֣ה
בְלֶב־אִ֣ישׁ
יַשְׁחֶ֑נָּה
וְדָבָ֖ר
ט֣וֹב
יְשַׂמְּחֶֽנָּה:
(משלי פרק יב פסוק כה)
דְּאָגָה
בְלֶב־אִישׁ
יַשְׁחֶנָּה
וְדָבָר
טוֹב
יְשַׂמְּחֶנָּה:
(משלי פרק יב פסוק כה)
דאגה
בלב־איש
ישחנה
ודבר
טוב
ישמחנה:
(משלי פרק יב פסוק כה)
דאגה
בלב־איש
ישחנה
ודבר
טוב
ישמחנה:
(משלי פרק יב פסוק כה)
ישחנה
-
ל';
ודבר
טוב
-
ל'.
דאגה
בלב
איש
ישחנה
-
ישיחנה
מדעתו.
ודבר
טוב
ישמחנה
-
יעסוק
בתורה
,
והיא
תשמח
את
הדאגה
שבלבו
ותצילנו
ממנה.
ולדברי
האומר:
ישיחנה
לאחרים
,
כך
סופו
של
מקרא:
ודבר
טוב
-
שינחמנו
חבירו
,
ישמח
את
הדאגה.
דאגה
בלב
איש
-
הדאגה
שהיא
בלב
האדם
התקיף
והגבור
ביראת
יי'
,
יַשְׁחֶה
אותה
ויעבירנה
מלבו
בחכמתו
,
ובדבר
טוב
יהפכנה
לשמחה.
דאגה
בלב
איש
-
כשיקרה
שיהיה
דאגה
בלב
איש
,
צריך
להשתדל
להכניע
ולהשפיל
הדאגה
,
כי
אין
בדאגה
תועלת
כלל
אך
נזק
,
והוא
ממה
שאינו
ראוי
למשכיל.
כי
הדאגה
על
דבר
החולף
הוא
שגעון
,
גם
הדאגה
לענין
העתיד
היא
בלתי
ראויה
,
כי
ראוי
שיבטח
האדם
על
השם
יתברך.
והנה
יש
דרך
בזה
להעביר
הדאגה
,
והוא
,
שכאשר
יתן
אל
לבו
דבר
טוב
,
ישמח
הדאגה
,
רוצה
לומר:
נושא
הדאגה
,
על
דרך
אמרו:
"לפניו
תדוץ
דאבה"
(איוב
מא
,
יד)
או
יהיה
הרצון
בזה:
כאשר
יהיה
דבר
דאגה
בלב
איש
הנה
ישפיל
הלב
ויכניע
כחו;
ודבר
טוב
שיהיה
בלב
איש
ישמח
הלב.
ויקרה
בשמחה
גם
כן
שתכניע
כח
לבו
מצד
פזור
החום.
ובא
להזהיר
בזה
המאמר
שלא
יתפעל
האדם
מאד
,
לא
מהכעס
והיגון
ולא
מהשמחה.
ועל
אשר
הקדים
כי
החכמים
יצפנו
דעת
בלב
(ע"פ
מש'
י
,
יד;
ראה
לעיל
,
כג)
והוא
משכנו
,
אמר:
דאגה
בלב
איש
ישחנה
-
לא
יעשו
לדאגה
כמו
שיעשו
לחכמה:
לא
יצפנוה
,
כי
ירחיקוה
מהלב
לדעתם
,
כי
תַשְׁחֶה
ותשפיל
הלב.
הלב
זכר
כאן
בלשון
נקבה
,
והדאגה
בלשון
זכר;
כאלו
אמר:
יגון
בלבת
איש
ישתנה
,
ודבר
טוב
ישמחנה.
ואינו
עושה
החכם
כן
לדבר
טוב
,
שיוציאנו
מלבו;
כי
ישאירו
,
לדעתו
בו
כי
היא
שמחתו.
והדאגה
-
יוציאנה
,
לדעתו
כי
היא
תַשְׁחֶה
ותהרוס
שמחותיו
ותכפיל
אנחותיו.
ויתכן
לפרשו
שהוא
אזהרה
על
אדם
משכיל
,
שאם
ימצא
בלבו
דאגה
-
ישחנה
עד
שתסור
,
ויביא
דברים
טובים
בלב
,
עד
שתהפך
הדאגה
לשמחה;
זה
ישמחנה
וישמח
הדאגה.
ואז
יהיה
כל
הלשון
שהיא
לנקבה
על
הדאגה.
דאגה.
בי"ת
בלב
-
משרת
עצמו
ומלת
ודבר
עמו;
וכן
הפירוש:
דאגה
,
כאשר
היא
בלב
איש
שידאג
על
מחיתו
-
האיש
ישחה
הדאגה
מלבו
וישפילה
,
דרך
האזהרה;
וכמהו
"יעשה
פרעה"
(בר'
מא
,
לד);
ובדבר
מעשה
הטוב
ישמחנה
-
ורוצה
לומר:
ישיב
הדאגה
לשמחה
בדבר
טוב.
וכמהו:
"תדוץ
דאבה"
(איוב
מא
,
יד);
ופירוש
"תדוץ":
לפניו
תשוב
לדיצה
הדאבה;
וכן
"הפכת
מספדי
למחול
לי"
(תה'
ל
,
יב).
ולא
אוכל
להאריך.
דאגה
בלב
איש
ישחנה
ודבר
טוב
ישמחנה.
בי"ת
בלב
מושכת
עצמה
ואחרת
עמה
במלת
ודבר
,
כאלו
אמר:
ובדבר
טוב
ישמחנה.
הערה
שלא
ידאג
האדם
למקרים
ולא
יעצב
בהם
יותר
מדאי
,
ויכיר
כי
העולם
הבל
,
אין
להרבות
שמחה
בהצלחותיו
,
ולא
להרבות
דאגה
בסבותיו;
ואם
מצד
רכות
טבעיו
תשתקע
הדאגה
בלבו
,
ישתדל
בהמעטתה;
וישחנה
-
כמו
יכניענה.
ובדבר
טוב
ישמחנה
-
כלומר:
בדבר
טוב
,
והוא
נתינת
לבו
בדרכי
האל
והתעסק
בהם
,
ישמחנה
-
רוצה
לומר:
ישמח
הדאגה
,
כלומר:
ישיבנה
לשמחה
בהפך
ענינה;
כדרך
"לפניו
תרוץ
דאבה"
(איוב
מא
,
יד);
"הפכת
מספדי
למחול
לי"
(תה'
ל
,
יב).
ובדרך
נסתר:
ידוע
שהמבוכה
והספק
מולידים
דאגה
,
וצוה
להסירה
בדבר
טוב
,
היא
משענת
הקבלה
והנבואה
,
והוא
נמשך
למה
שהתבאר
למעלה.
ורבותינו
ז"ל
דרשו
ישחנה
כאלו
היא
בסבולת
(ראה
שו'
יב
,
ו)
,
ודרשו
בו
(ראה
יומא
עה
,
א):
ישיחנה
לאחרים;
ואולי
רמזו
בו:
להגיש
ספקותיו
לחכמים
השלימים
,
וישען
על
מה
שיודיעוהו
במבוכותיו.
דאגה.
ישחנה
-
יכניעה
,
מגזרת
"שחי"
(יש'
נא
,
כג);
והטעם
,
כי
הדאגה
על
הרעה
המדומה
,
יסירנה
החכם
מלבו
אם
הגיעה.
גם
השמר
שלא
יגיעהו
בשמחתו
בטוב
-
האמת
לבד.
ישמחנה
-
כמו:
"תדוץ"
(איוב
מא
,
יד).
דאגה
בלב
איש
ישחנה
וגו'
-
שם
דאגה
,
מהסכמת
העברי
על
התאוננות
במה
שיירא
שיהיה
בעתיד.
ואמר
רבינו
משה
(מו"נ
ג
,
נד)
,
כי
העתיד
האפשרי
-
אין
ראוי
לחכם
לדאוג
עליו;
אחר
שטבע
ה'אפשרי'
-
שכמו
שהוא
אפשר
שיהיה
,
כן
הוא
אפשר
שלא
יהיה.
ועל
כל
פנים
הדאגה
תבלבל
העצה;
לכן
הנכון
להכניע
הדאגה
,
ושלא
תגבר
עליו.
גם
דבר
טוב
ישמחנה;
כלומר
,
כי
בדברים
טובים
או
בעצת
אנשים
טובים
,
יהפך
הדאגה
לשמחה.
דאגה
בלב
איש
-
מי
שיש
לו
דאגה
בלבו
,
מה
תקנתו?
ישחנה
-
כלומר:
ישחה
ויכניע
אותה
,
שיסחנה
מלבו
שלא
תתגבר
עליו.
ובדבר
טוב
ישמחנה
-
ישמח
את
הדאגה
בדברים
ובעניינים
טובים.
ואם
תאמר:
איך
נופל
שמחה
לדאגה
,
שיוכל
לשמחה?
שנאמר:
"ולפניו
תדוץ
דאגה"
(ראה
איוב
מא
,
יד).