תנ"ך - אשת־חיל
עטרת
בעלה
וכרקב
בעצמותיו
מבישה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל
עֲטֶ֣רֶת
בַּעְלָ֑הּ
וּכְרָקָ֖ב
בְּעַצְמוֹתָ֣יו
מְבִישָֽׁה:
(משלי פרק יב פסוק ד)
אֵשֶׁת־חַיִל
עֲטֶרֶת
בַּעְלָהּ
וּכְרָקָב
בְּעַצְמוֹתָיו
מְבִישָׁה:
(משלי פרק יב פסוק ד)
אשת־חיל
עטרת
בעלה
וכרקב
בעצמותיו
מבישה:
(משלי פרק יב פסוק ד)
אשת־חיל
עטרת
בעלה
וכרקב
בעצמותיו
מבישה:
(משלי פרק יב פסוק ד)
וכרקב
-
תולעת
הנכנס
תוך
העצמות
וטוחן
אותם
,
כן
אשה
מבישה
ורעה
,
שמעשיה
בושים.
אשת
חיל
-
מבואר.
ויש
מפרשים
על
מי
שנפשו
טובה
,
וההפך.
אשת
חיל
-
הנה
האשה
הזריזה
במעשיה
היא
עטרת
בעלה;
ואולם
האשה
המתעצלת
במעשיה
היא
משחתת
אותו
,
והיא
לו
כמו
הרקב
בעצמותיו
,
שיבלו
אותם.
והנה
רמז
בזה
אל
האשה
המשרתת
השכל
בשתכין
לו
מהמוחשות
מה
שיצטרך
לו
בחקירותיו
,
ואם
לא
תהיה
נשמעת
לו
אך
תתרשל
מזה
,
והיא
מתאחרת
ובוששת
,
הנה
היא
לו
כרקב
בעצמותיו
,
כי
היא
תמנע
ממנו
השלימות.
טוב.
ואיש
מזימות
-
בעל
מחשבות
רעות.
אלה
הפסוקים
כלם
בענין
אחד:
על
הצדיק
מחציתו
,
ועל
הרשע
מחציתו.
הצדיק
יפיק
דברים
שבהם
רצון
הבורא
,
ויעשה
שרש
ולא
ימוט;
ויזמין
לו
האל
אשת
חיל
שתעזרהו
לעבודתו
יתעלה
,
והיא
כעטרת
על
ראשו;
וכל
מחשבותיו
צדק
ומשפט.
והרשעים
-
הפכם
,
כמו
שאומר
בפסוקים.
אשת
חיל
-
מן
"חילך"
(מש'
לא
,
ג);
וכן
"איש
חיל"
(שו'
ג
,
כט)
-
בעל
ממון;
וכן
פירושו:
האשה
שתקנה
ממון
בחכמתה
,
היא
עטרת
בעלה
-
שבעבורה
יכבדוהו
כאשר
המלך
נכבד
בעטרת
ראשו;
וזה
הענין
מפורש
בסוף
הספר
(ראה
לא
,
י
-
לא).
וכרקב
בעצמותיו
-
שלא
תועיל
רפואה
ברקב
העצמות
,
כן
אשה
מבישה
-
נותנת
בושה
לבעלה;
והיא
מפסדת
הממון.
אשת
חיל
עטרת
בעלה
וכרקב
בעצמותיו
מבישה.
רצה
בזה
,
שאשת
החיל
,
הבעל
מתכבד
ומתעטר
בה
,
והמבישה
היא
לבעלה
כרקב
בעצמותיו
,
שהוא
חולי
שאין
לו
רפואה.
ומבישה
נאמר
על
אשה
בלתי
נשמעת
לקול
בעלה
,
אבל
שהיא
מסרבת
לדבריו;
ורוצֶה
בו
,
שהיא
מבישה
אותו
מסברו
,
מענין
"אל
תבישני
משברי"
(תה'
קיט
,
קטז).
וכבר
כתבנו
למעלה
בפסוק
"אשת
חן
תתמוך
כבוד"
(מש'
יא
,
טז)
קצת
המדות
המיוחסות
לנשי
החיל
,
ובהפך;
כאשר
שאל
המלך
לאחד
מחכמיו:
ספר
לי
את
הראויות
לשנוא
מן
הנשים;
השיבו:
המורדת
על
בעלה
,
המתפארת
בפעלה
,
המסתתרת
באכלה
,
המתנשאת
באשר
אין
לה
,
המתחזקת
בסכלותה
ומתרבה
בתמותה
,
הממהרת
לענות
,
היוצאת
לריב
מהר
,
המשתדלת
להרוס
ומתרשלת
לבנות.
ובדרך
נסתר:
כבר
רמזנו
שהחומר
הנאות
והמוכן
הכנה
טבעית
לקבל
הצורה
על
צד
נאות
-
ידמה
לאשת
חיל
,
והפכו
לאשה
סוררת
ואשת
מדנים
וכעס
(ראה
מש'
כא
,
יט);
ודרך
כלל
-
נמשל
לאשת
איש
זונה
,
מצד
שהחומר
לא
ימָצֵא
בלא
צורה
,
כמו
שאשת
איש
לא
תמלט
מהיות
לאיש
,
והזונה
-
עם
היותה
אשת
איש
אחד
,
תבקש
איש
אחר
,
תחליף
ותמיר
בו
בעלה
הראשון
ותפתהו
בחלקת
שפתיה
,
ותמשכהו
בחבלי
צוף
אמרותיה;
וכן
החומר
-
תמיד
פושט
צורה
ולובש
,
כמו
שנודע
לחכמי
הטבע.
אשת
-
הטעם:
תעמיד
בעלה
בכבוד
האמתי;
והפך
זה:
האשה
המבישה;
כמו
"בן
מביש"
(מש'
י
,
ה)
-
המתנגד
ל"משכיל"
(שם);
כי
היא
כרקב
בעצמות
בעלה.
מבישה
-
אשה
מבישה.
כטעם
"בן
מביש"
(מש'
י
,
ה).
וכל
אלה
תארים.
וכרקב
בעצמותיו
-
של
אדם
היא
האשה
מבישה
-
שמכניסתו
ומביאתו
לידי
חולי.