תנ"ך - בן חכם מוסר אב ולץ לא־שמע גערה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה: (משלי פרק יג פסוק א)

טקסט וניקוד:

בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא־שָׁמַע גְּעָרָה: (משלי פרק יג פסוק א)

טקסט בלבד:

בן חכם מוסר אב ולץ לא־שמע גערה: (משלי פרק יג פסוק א)

תיקון קוראים:

בן חכם מוסר אב ולץ לא־שמע גערה: (משלי פרק יג פסוק א)
מוסר - י"ב בפתח: ראה מש' א , ג. לא - שמע - ה': ש"א יד , כז; מ"א יב , טז; מש' יג , א , ח; דה"ב י , טז.

מוסר י"ב (פס') [פת'] שלומנו הבלים אכזרי מלכים כלמתי השכל שמע בני שמעו בנים וכעכס ולץ ינאץ ענוה. וכל דסמיך לאדכרא דכותהון.

מוסר - י"ב.

בן חכם מוסר אב - מקרא קצר הוא: בן חכם שואל ואוהב מוסר אב. ויש אומרים: בשביל מוסר האב הוא חכם. ולץ לא שמע גערה - שאינו מקבל תוכחות.

בן חכם - הוא מקרא קצר , וסמך על המבין; ורוצה לומר: בן חכם ישמע מוסר אביו , ולץ לא שמע גערה - והבן הלץ אינו מקבל תוכחת. ויש לפרש: הנער שקבל מוסר אביו ולמודו , הוא הוא יחכם , אבל המואס מוסר אביו , לא ילמד חכמה אלא יהיה לץ.

בן חכם - הנה הסבה בבן שיהיה חכם הוא מוסר האב שהקנהו אותו בקטנותו , כי המוסר הוא מיישיר אל השגת החכמה. והסבה שיהיה לץ ולא יפנה להשתדל בהשגת החכמה והשלימות הוא מפני שלא שמע גערה מאביו , כמו הענין באדניה בן חגית , שלא עצבו אביו מימיו לאמר: מדוע ככה עשית (ראה מ"א א , ו).

בן חכם מוסר אב - מקבל מוסר אביו. ולץ לא שמע גערה - אפילו בגערה לא יוָסר. ושמע כמו 'קבל'.

בן - עומד במקום שנים והראוי בן חכם ובן לץ; וכן ראוי להיות כמהו: "ובן משק ביתי הוא" בן "דמשק אליעזר" (בר' טו , ב). מוסר אב - שייסרהו אביו - ישמענו; או: ייסרהו אביו כי ידע שיקבל מוסר , בהיותו חכם. ובן לץ לא ישמע גערת אביו , כי אינו רוצה ליסרו בגלל ליצנותו , וידע כי לא יקבלהו; או: לא יאבה לשמוע כאשר ייסרהו.

בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה. זו הערה כוללת לקבל דברי המלמד לאדם דעת (ע"פ תה' צד , י) , הן בהנהגה הן בחכמה; והוא חסר מלת 'ישמע' , כלומר: בן חכם ישמע מוסר. ופירושו: בן חכם , רוצה לומר: מוכן לחכמה , יקבל מוסר האב ותוכחתו , אף בדברים נוחים , והלץ לא יקבל אף אם נאמרו לו דרך גערה. ושמע הוא מענין קבלת דברים; או פירושו גם על שמיעת האוזן , שהאב , כשיראה סרבנותו וקשי ערפו , אף הוא מתיאש מתוכחתו ולא ייסרהו. ונראה עוד לפרשו בזולת חסרון מלת 'ישמע' , והענין: בן חכם הוא מוסר האב , רוצה לומר , שהאב שאין מעשיו מתוקנים , כשרואה חכמת הבן , הוא בוש ממנו ומנפשו , ומתקן מעשיו לסבתו; נמצא שהבן החכם מקבל תוכחת מעצמו ומכל מוכיחיו , ואף כי הוא סבה לתקון זולתו מן הראויים להוכיחו. והלץ - בהפך , רוצה לומר , שלא יקבלהו מעצמו ולא ממוכיחיו , וכל שכן שלא יגרמו תקון לזולתם.

בן - יש אותיות מושכות אחרות , כמו: "אדם פטדה וברקת" (שמ' כח , יז) , גם כן שמות; והֵנָה: שמע. או יהי המוסר סמוך אל הנוסר , כמו "מוסר אויל" (מש' ז , כב); ויורה על זה הפירוש השני שם לץ. כי מגאותו לא יקבל האמת מצעיר ממנו.

בן חכם מוסר אב וגו' - הנה מוסר בזה תאר סמוך אל אב; כלומר: מוסר מהאב.

בן חכם מוסר אב - לא מיבעיא שאינו צריך מוסר מאביו , אלא הוא יתן מוסר ודעת לאביו. ולץ לא ישמע - ולא הבין והשגיח לגערה.
ריכוז קישורים