תנ"ך - רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה: (משלי פרק יג פסוק י)

טקסט וניקוד:

רַק־בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת־נוֹעָצִים חָכְמָה: (משלי פרק יג פסוק י)

טקסט בלבד:

רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה: (משלי פרק יג פסוק י)

תיקון קוראים:

רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה: (משלי פרק יג פסוק י)
נועצים - ה': מ"א יב , ו , ט; מש' יג , י; דה"ב י , ו , ט.

נועצים - ה'.

רק בזדון יתן מצה - מחלוקת. ואת נועצים - ועם המתיעצים תלין חכמה.

רק בזדון - האדם שהוא בעל זדון יתן בקטטה וברוע פנים; ויש אנשים שהם יועצים בחכמה , ונותנים בשלום ובסבר פנים יפות.

רק בזדון - האיש שהוא מתחבר רק באנשי זדון , הנה יקנה מהם תכונה לחרחר ריב עם האנשים; ומי שימצא תמיד את האנשים הנועצים , יקנה מהם חכמה. או ירצה בזה: מי שתכונתו לחרחר ריב מצה בין אנשים , לא ימצא , רק באנשי זדון , כי זאת התכונה ממה שתישירהו אל הזדון. ומי שהוא איש חכמה ימצא את נועצים , כי דרך החכמה לקחת עצה בדברים מזולתם , כדי שתשלם להם העצה.

רק בזדון יתן מצה - מי שעושה מעשיו בזדון יתן לו מצה ומריבה. ואת נועצים חכמה - אך החכמים בעצה יגיעו לרצונם בלא זדון , בנחת עם הבריות.

רק. זדון - מנחי העי"ן , בשקל "ששון" (יש' כב , יג); וכן הוא: רק בעבור זדון שיזיד איש על רעהו , יתן המזיד מצה ומריבה; והטעם: הזדון גורר מצה. נועצים - שיוָעֲצו שלא יעשו בזדון , עמהם חכמה; כי מלת ואת - כמו 'ועם'.

רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה. מחוק ההנהגה המדינית , שצריך שיהיה דבור האדם רוב הפעמים בנחת ולא בכעס וטרוניא , אלא שלפעמים צריך לפי הענינים , שיהא האדם מראה עצמו כעוס ובעל דברי ריבות , להטיל אימה למעותדים לתוכחתו; או לפעמים אחת קשה ואחת רכה , הכל לפי הצורך והענין , כמו שאמרו ז"ל (ראה שבת קה , ב) על כעס בלתי נאות: רבי פלוני הוה בזע מנוי למירמי אימתא על אינשי ביתיה. ולזה אמר מלת רק , כלומר: מי שאינו מדבר , רק בזדון וטרוניא , יתן מצה - כלומר: יזמין וימציא רִב ומצה. ועם נועצים - רוצה לומר: העושים מעשיהם בעצה ובהסכמת חכמה ודעת , לשקול במאזני צדק על איזה דבר ראוי לדבר בכעס וטרוניא , ועל איזה במענה רך ובדברים נחים. וזדון הנָה - רוצה לומר: טרוניא ושטף , מענין "המים הזידונים" (תה' קכד , ה). ובדרך נסתר: קרא גם כן 'זדון' הדבור בחכמה במהירות וקפיצה וטרוניא ובלתי התישבות הדעות , והוא בודאי יסבב הריב והמחלוקת; וההפך בנועצים והמתישבים על הדעות במתון ובאורך מחשבה , כי עמהם חכמה ותושיה.

רק. יתן - הרשע , בראותו כי רב חילו , יגבה לבו , ולא יחשוב כי ידעך נרו (ראה לעיל , ט). ואת - עִם; לכן לא יריבו.

רק בזדון וגו' - הטעם: אשר בזדון , כלומר: האיש שהוא בזדון , הנה הוא יתן מצה , כלומר: יגרה מדון (ע"פ מש' טו , יח). וטעם ואת נועצים - ועם נועצים יש חכמה. וטעם נועצים - תאר לאנשים דרכם להועץ מאד.

רק מי שדרכו לדבר בזדון יתן מצה - יעשה מריבה עם בני אדם; תרגום "מריבה" (בר' יג , ח) "מצותא" (ת"א). ואת נועצים - ועם אותם בני אדם שדרכם לשאול עצה , תמצא חכמה.
ריכוז קישורים