תנ"ך - הון
מהבל
ימעט
וקבץ
על־יד
ירבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֭וֹן
מֵהֶ֣בֶל
יִמְעָ֑ט
וְקֹבֵ֖ץ
עַל־יָ֣ד
יַרְבֶּֽה:
(משלי פרק יג פסוק יא)
הוֹן
מֵהֶבֶל
יִמְעָט
וְקֹבֵץ
עַל־יָד
יַרְבֶּה:
(משלי פרק יג פסוק יא)
הון
מהבל
ימעט
וקבץ
על־יד
ירבה:
(משלי פרק יג פסוק יא)
הון
מהבל
ימעט
וקבץ
על־יד
ירבה:
(משלי פרק יג פסוק יא)
הון
מהבל
ימעט
-
עושה
גרסתו
חבילות
חבילות
-
ימעט
,
שישתכח
ממנו
מעט
מעט
(ראה
ע"ז
יט
,
א).
הון
מהבל
ימעט
-
הממון
הקנוי
מהבל
ועול
ימעט
,
כי
תהיה
בו
מארת
האל.
וקובץ
על
יד
מרבה
-
מי
שמקבץ
ממונו
ביושר
הוא
ירבה
,
כי
יש
בו
ברכה.
ויש
מפרש:
מי
שמפזר
ממונו
בעניני
הבל
,
ימעט
,
ומי
שהוא
מונעו
,
ואינו
מוציא
ממנו
אלא
כראוי
,
ירבה.
הון
מהבל
ימעט
-
הנה
ההון
מתחבר
מדבר
שהוא
הבל
וימעט
מאד;
כאילו
תאמר
,
שאוצר
התבואה
יתחבר
מגרגרי
התבואה
,
כשיתחבר
מהם
דבר
מופלג.
ולזאת
הסבה
,
מי
שהוא
קובץ
אלו
החלקים
המעטים
על
ידו
חלק
אחר
חלק
,
ירבה
לו
הון.
וזאת
הערה
טובה
למי
שישתדל
בשלימות
הקנין
,
מפני
שלא
יבוזה
חלק
מהקנין
מפני
קטנו
,
אבל
יקחהו
ויאספהו
אל
הדומים
לו
,
כי
בזה
האופן
ישיג
ממנו
הרבוי.
הון
מהבל
ימעט
-
הון
שבא
מהבל
ומרמה
ומשקר
,
הולך
ומתמעט.
וקובץ
על
יד
ירבה
-
המאסף
אותו
מיגיעת
כפיו
ועל
ידי
יגיעו
וטרחו
,
הוא
ירבה
אותו;
אך
האחר
-
מאליו
מתמעט.
הון.
מהבל
-
בגזלה
או
גנבה
,
הוא
ימעט
-
שלא
יצלח.
וקובץ
על
יד
-
פירושו:
בעבור
טורח
יד
הוא
ירבה
הונו;
וכן
"ויברך
יי'
אותך
לרגלי"
(בר'
ל
,
ל);
והטעם:
בעבור
טורח
רגלי.
הון
מהבל
ימעט
וקבץ
על
יד
ירבה.
יקרה
תמיד
בלשון
העברי
התחלף
מלה
במלה
לקצת
דמיון
שביניהם
,
והנה
'שוא'
ו'שקר'
ו'כזב'
-
מלות
מונחות
על
השקרות:
"שוא
ידברו
איש
את
רעהו"
(תה'
יב
,
ג);
"שקר
ענה
באחיו"
(דב'
יט
,
יח);
"ולא
ידברו
כזב"
(צפ'
ג
,
יג).
ולפעמים
יונחו
במקום
הבל
וריק
,
כלומר:
דבר
שאינו
כלום
,
או
שאינו
מעלה
ואינו
מוריד:
"שקר
החן"
(מש'
לא
,
ל)
-
כלומר:
הבל
החן;
"לשקר
עשה"
(יר'
ח
,
ח)
-
כלומר:
בחנם;
"לשוא
צרף
צרוף"
(יר'
ו
,
כט)
-
כלומר:
בחנם;
"אך
הבל
בני
אדם
כזב
בני
איש"
(תה'
סב
,
י)
-
כלומר:
הבל;
והענין
,
שהשקרות
גם
כן
הבל
ותוהו
ודבר
שאינו.
וכן
מלת
הבל
מזה
הצד
תאמר
הנה
במקום
'שקר'
,
ופירושו:
הערה
שהממון
הקנוי
בשקרות
ובגזל
ומס
ימעט
,
ומי
שיקבצנו
על
יד
,
רוצה
לומר:
מעט
מעט
וביושר
ובלא
שום
סיג
של
מרמה
,
ירבה.
ויש
מפרשים
בחלוף
ה"א
בחי"ת
,
ואף
רבותינו
ז"ל
פירשוהו
בדברי
תורה
בענין
זה
(ראה
עירובין
נד
,
ב)
,
רוצה
לומר:
חלוף
ה"א
בחי"ת
,
והוא
שפירשו
בו
,
שאם
עושה
גרסתו
חבילות
חבילות
-
משתכח.
ואף
בענין
הממון
אתה
מפרשו
כן
,
כי
הקונה
חבילות
חבילות
,
ובפתע
הדבר
מוכיח
שנתערב
בו
איזה
מין
של
תחבולה;
וההפך
בקבוצו
מעט
מעט.
ולי
נראה
שאין
קצוות
הפסוק
הפכיים
,
אבל
כפל
ענין:
הערה
לעצל
שלא
יתרשל
מתוך
עניו
עד
שיעמוד
נרדם
,
אבל
שישתדל
בעניניו
בחריצות
,
ועם
הבטחון
באל
נקל
לצאת
מאפלת
העוני
והדלות
לאור
גדול.
והון
בסתם
-
מורה
רבוי
ממון;
ואמר:
כמה
פעמים
יתחדש
הון
מהבל
אשר
ימעט
,
רוצה
לומר:
מדבר
מועט
,
וכן
במה
שהם
מקבצים
פרוטה
פרוטה
,
עד
שמרבים
הון
גדול.
ובענין
החכמה
תפרשהו
על
אחד
משני
אלו
האחרונים:
האחד
-
בדברי
רבותינו
ז"ל
,
והוא
הערה
ללמוד
החכמה
על
הסדר
,
מדרגה
אחר
מדרגה
על
הדרך
המסודר
אצל
החכמים
,
ולא
שיהרוס
לעלות
ויקדים
המתאחר
,
כי
זה
סבה
למכשולות
מאד;
והשני
-
לא
יתרשל
להתיאשו
מצד
ראותו
קשי
לבבו
ומיעוט
הבנתו
,
כי
כמה
פעמים
ראינו
אנשים
קשים
בלימודם
מתחלתם
ומצליחים
בסופם
,
עם
רוב
התמדתם
ושקידה
מעט
מעט.
הון.
מהבל
-
המ"ם
מקום
בי"ת
,
כמו
"ממחרת"
(בר'
יט
,
לד).
יד
-
מקום
,
על
-
בעבור;
והטעם
,
כי
ההון
,
המסתפק
ממנו
-
בהבל
ימעט
עד
שיאבד;
ואולם
הקובץ
אותו
להוציאו
על
מקום
ראוי
,
ירבנו
,
כטעם:
"ונוסף
עוד"
(מש'
יא
,
כד).
הון
מהבל
ימעט
וגו'
-
הון
שהוא
מהבל
,
הנה
הוא
ימעט
וידל.
וטעם
מהבל
-
כמו
"נחלה
מבוהלת"
(מש'
כ
,
כא);
או
שיקובץ
בענינים
מבהילים.
והפך
זה:
וקובץ
על
יד
-
שהוא
מקבץ
מעט
מעט
בנחת
ויישוב
,
ולכן
ירבה
ויגדל.
הון
מהבל
ימעט
-
אותו
הממון
שבא
מגזל
ומשלל
ומבזה
,
שמקבצו
מהבל
,
עתיד
להמעט
,
שלא
יצליח.
וקובץ
על
יד
ירבה
-
ומי
שמקבץ
ממונו
במלאכת
ידיו
,
ירבה
אותו
הממון
ויצליח.