תנ"ך - תוחלת ממשכה מחלה־לב ועץ חיים תאוה באה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה: (משלי פרק יג פסוק יב)

טקסט וניקוד:

תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה: (משלי פרק יג פסוק יב)

טקסט בלבד:

תוחלת ממשכה מחלה־לב ועץ חיים תאוה באה: (משלי פרק יג פסוק יב)

תיקון קוראים:

תוחלת ממשכה מחלה־לב ועץ חיים תאוה באה: (משלי פרק יג פסוק יב)
באה - י"א מלרע (בלישנא): *בר' כט , ו; לז , כה; ש"א כה , יט; יש' סו , יח; יר' י , כב; יונה א , ג; מי' ד , ח; זכ' יד , יח; מש' יג , יב; *אס' ב , יג , יד. (וכל מלכים ויחזקאל דכותהון בר מן ב': מ"א ב , כח; יח' ז , ז).

ממשכה - ל'; ועץ חיים - ל'.

תוחלת ממשכה - מבטיח עצמו על חבירו ואינו עושה. מחלה לב - מביאה חולי ללב. ואין מחלה זה שם דבר , כמו "והסירותי מחלה מקרבך" (שמ' כג , כה) , אלא כמו "מעלה גרה" (וי' יא , ה). ועץ חיים תאוה באה - מסורס הוא , כלומר: תאוה באה הרי הוא כעץ חיים. תוחלת שהוחיל הקדוש ברוך הוא לישראל וצפה שישובו , והם לא שבו , סוף באה להם למחלת לב; וכשתאותו באה , שהם עושין רצונו , עץ חיים היא להם.

תוחלת ממושכה - האדם שצריך לדבר ומקוה שיבוא לו אותו הדבר במהרה , וימשך הזמן ולא יבוא לו אותה התקוה המתאחרת מחליאה לבו; וכשהאדם המתאוה לדבר ויגיע לידו , ידמה כמי שנותן לו חיים , ולזה אמר החכם , כי הרע שיסור במהרה הוא יותר טוב מן הטוב שיאחר לבוא.

תוחלת - הנה התוחלת והתקוה שימשך זמנה ויאריך , ולא הגיע מה שקוו אליו , היא מחליאה הלב , כי הוא תמיד עם זה התוחלת; ואולם התאוה שתבא בקלות , תערב לבעל התאוה כאילו היא עץ חיים.

תוחלת ממושכה מחלה לב - תוחלת נמשכת ומאוחרת מחלה ומדכָּה את הלב , כי לבו תלוי בכל שעה בעבור שלא ידע סופה , בין הן בין לאו. אך כשתבא מהרה תאותו - כמו עץ חיים לנפש.

תוחלת. מחלה - 'מִפְעֶלֶת'. ועץ - חסר כ"ף; וכן הפירוש: מי שתוחלתו נמשכה , שהשם ימשכה , ולא יוכל להשיגה , התוחלת תתן חולי ללב המיחל; וכעץ מרפא כן תאות המתאוה , כאשר תבואהו. ויתכן שהוא ה'קובץ על היד' (ראה לעיל , יא).

תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה. מחלה אינו שם דבר , רק בינוני מבנין 'הפעיל' , כמו 'מחליאה'. והכוונה לפי הנגלה: הערה מוסרית לכל נדרש , שיבטיח את דורשיו בהפקת שאלתם , שלא יאחר מתנותם , כי השואל יבוש בשאלתו , וכל זמן המשך הזמן יכאב לבו אם יצטרך להתבייש פעם אחרת או אם ידחהו בקש; ואם יפיק לו תאותו למועד אשר יעדו , הנה כעץ החיים , רוצה לומר: כעץ הנותן פריו בעתו (ע"פ תה' א , ג) , אשר זמן נתינת פריו לא יכזב ולא יתאחר. והפרי הנה הוא חיי הנשאל , והוא שאמרו חכמי המוסר: מתנת הנדיב - מהרה; ואמר אחד לאחד מנדרשיו: או הן עושה פרי או לאו מניח. וראוי לו שיתן כפי הראוי למקבל , אם מעט ואם הרבה לא יאחר. והיא הכונה בנסתר: הזהיר השלם , שלא יהיה מונע בר , אבל ימציא עצמו לכל שואל כפי הראוי לו , ואז הוא כעץ חיים , נותן פריו לכל אחד בעתו. ויש לפרש הענין בתוחלת הבא מצד עצמו: הערה שלא יתרשל מצד בטחו על הזמן הבא , ויאריך מועד לעצמו לומר: לכשאפנה , הן בחריצות לשלמות הקנין הן בחריצות לשלומות , שמא לא יפנה וימות , בלא חכמה ולא בחיל , ונמצא אצלו הפך עץ החיים.

תוחלת ממשכה - הוא ההשתדלות במה שאין לו תכלית וגבול , אם בחכמה אם בעושר; כטעם לא ישבע (קה' ה , ט). באה - הגיעה התכלית; והטעם: התוחלת לעץ חיים. או היה עץ חיים הפך מחלה לב; והוא הנכון.

תאוה באה - בפעל; וזה הפך תוחלת ממושכה , כי אינה באה בפעל.

תוחלת ממושכה מחליאה לב האדם; ועץ חיים תאוה - התאוה שמתאוה האדם כשהיא באה , מה דרכה? היא עץ חיים לבעליה.
ריכוז קישורים