תנ"ך - בז
לדבר
יחבל
לו
וירא
מצוה
הוא
ישלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בָּ֣ז
לְ֭דָבָר
יֵחָ֣בֶל
ל֑וֹ
וִירֵ֥א
מִ֝צְוָ֗ה
ה֣וּא
יְשֻׁלָּֽם:
(משלי פרק יג פסוק יג)
בָּז
לְדָבָר
יֵחָבֶל
לוֹ
וִירֵא
מִצְוָה
הוּא
יְשֻׁלָּם:
(משלי פרק יג פסוק יג)
בז
לדבר
יחבל
לו
וירא
מצוה
הוא
ישלם:
(משלי פרק יג פסוק יג)
בז
לדבר
יחבל
לו
וירא
מצוה
הוא
ישלם:
(משלי פרק יג פסוק יג)
לדבר
-
ב':
תה'
קמא
,
ד;
מש'
יג
,
יג.
וירא
-
ב':
מש'
יג
,
יג;
איוב
א
,
א.
ישלם
-
ג'
(ב'
בקמץ
ואחד
בפתח):
תה'
סה
,
ב;
מש'
יא
,
לא;
יג
,
יג.
וירא
ב'
איש
היה
בארץ
עוץ
וירא
מצוה.
לדבר
-
ב';
וירא
-
ב';
ישלם
-
ג'.
בז
לדבר
יחבל
לו
-
הבוזה
אחד
מדברי
תורה
,
סוף
מתמשכן
עליו.
וירא
מצוה
הוא
ישולם
-
יקבל
שכר.
ומדרש
תהלים
דורש
(שו"ט
לד
,
א)
,
בז
לדבר
יחבל
לו
על
דוד
שאמר
לפני
הקדוש
ברוך
הוא:
רבונו
של
עולם
,
מה
הנאה
בשוטים
שבראת?
אמר
לו:
חייך
,
סוף
שתצטרך
לשטות;
כשבא
לפני
אכיש
להשתגע
"ויורד
רירו
על
זקנו"
וגו'
(ש"א
כא
,
יד).
בז
לדבר
-
האדם
שמבזה
הדבר
בעיניו
,
לפעמים
יחבל
לו
,
כי
לא
ישמר
ממנו.
או
פירושו:
המבזה
מצוה
קטנה
ולא
ישמרנה
,
יחבל
בעבורה
,
כי
ענשה
גדול.
וירא
מצוה
הוא
ישולם
-
רוצה
לומר:
מי
שיזדמן
לידו
דבר
עברה
וישמר
לעשותה
ליראתו
מהשם
,
הוא
יהיה
בשלום
,
ויקבל
שכר
עליה.
בז
לדבר
-
מי
שהוא
בז
לדבר
רע
שהוא
נכון
לבא
עליו
,
ולזה
יקל
בו
,
ולא
ישתדל
לקחת
עצה
עליו
,
הנה
ישחת
ויחבל
בעבורו;
ולזה
אין
ראוי
לאדם
שיקל
בשום
דבר
ויתעצל
מפני
זה
לקחת
עצה
עליו.
ואולם
האיש
הירא
מצות
השם
לשמרם
בלב
ולעשותם
,
הוא
לבדו
יעמוד
בשלום
עם
היותו
בז
לדברים
הנכונים
לבא
עליו
,
מפני
היותו
בוטח
בשם
יתברך.
בז
לדבר
יחבל
לו
-
על
דבר
מצוה
אמר:
אדם
שהוא
בז
למצוה
קלה
,
פעם
אחרת
יבוז
למצוה
חמורה
,
ולנפשו
עושה
רע.
ויחבל
-
מבנין
'נפעל'.
וירא
מצוה
,
שהוא
זריז
אפילו
במצוה
קלה
כמו
בחמורה
,
ירבו
תשלומיו
ויגדל
שכרו.
בז
לדבר
-
מוסר
,
יחבל
וישחת
לעצמו.
וירא
מצוה
-
הם
מצות
'לא
תעשה';
כי
הירא
מן
השם
הוא
ירא
ממצותיו.
ישולם
-
הוא
ישב
בשלום.
בז
לדבר
יחבל
לו
וירא
מצוה
הוא
ישלם.
לפי
דעת
המוני
יראה
הנה
מלת
מצוה
על
כל
תוכחת
,
הן
צווי
מצד
אדון
ומושל
,
הן
תוכחת
ואזהרה
מצד
מולידיו
או
מלמדיו
,
או
חכמיו
וזקניו.
ואמר
,
שמי
שהוא
בז
לדבר
עצה
שיתנו
לו
דרך
תוכחת
ועצה
,
וכל
שכן
אם
יבוז
למצות
אדון
ומושל
,
ולא
יחוש
מעבור
עליו
,
או
שיתיאש
מלקיימה
,
יחבל
לו
-
כלומר:
ישחק
וינזק
בעבור
הדבר
ההוא.
וירא
מצוה
הוא
ישלם
-
רוצה
לומר:
יעמוד
בשלום
ובשלוה
,
והוא
כענין
הירא
את
דבר
יי'
הניס
וגו'
,
ואשר
לא
שם
לבו
ויעזוב
וגו'
(שמ'
ט
,
כ
-
כא)
,
וכבר
מצאנו
זאת
הפעולה
מענין
שלוה
מן
הדגוש
,
"ושלם
נות
צדקך"
(איוב
ח
,
ו)
,
ובכלל
זה
-
שלא
יבוז
לשום
אדם
,
שאין
לך
אדם
שאין
לו
שעה
,
כמו
שביארנו
במקומו
במסכת
אבות.
ובדרך
נסתר
נראה
לי
שרמז
במלת
מצוה
,
על
מצות
התורה
,
כלומר
מי
שתהיה
אחת
מן
המצות
קלה
בעיניו
,
ולא
יחוש
לקיומה
,
יחבל
לו
,
אם
מצד
עונש
לפי
דרכי
הדת
,
אם
מצד
העדר
ממנו
הבנת
הנמשך
מן
המצוה
ההיא
,
שהוא
אולי
דבר
גדול.
וירא
מצוה
הוא
ישלם
,
רוצה
לומר
יעמוד
בלא
מבוכה
,
כי
ישיג
המכוון
ממנה.
המשל
בזה:
אולי
זכירת
יום
השבת
בקדוש
היום
,
הרמוזה
במצות
"זכור
את
יום
השבת"
(שמ'
כ
,
ח)
,
קלה
בעיניו
אחר
ששובת
בו
ממלאכה
-
והנה
הנמשך
ממנו
הוא
פרסום
אמונת
החדוש
,
בזכרו
"כי
ששת
ימים
עשה
יי'
את
השמים
ואת
הארץ"
,
"וינח
ביום
השביעי"
(שמ'
ב
,
יא);
ובביטולו
יתיאש
מזה
גם
כן
,
ולא
ישקיע
האמונה
בלבו
וישאר
פוסח.
וכיוצא
בדבר
מניעת
ספור
ההגדה
בלילי
פסח
,
הרמוזה
במצוות
"והגדת
לבנך"
(שמ'
יג
,
ח)
,
קלה
בעיניו
-
והנה
הנמשך
ממנה:
האמנת
יכלתו
יתברך
במופתים
ושנוי
הטבעים;
וכן
כמה
מצות
,
ואמרו
ז"ל
(משנה
אבות
ב
,
א):
'הוי
זהיר
במצוה
קלה
כבחמורה'
,
ואמרו
ש'שכר
מצוה
מצוה';
כלומר
,
שהנמשך
לך
מקיום
המצוה
,
ואם
היא
קלה
בעיניך
,
גדול
יתר
מאד
והוא
עיקר
המצווה.
ולי
בו
עוד
לפרש
דבר
,
ומצוה
-
על
כלל
המצות
,
שמעיות
או
שכליות
,
שבהם
שלימות
המדות
,
ואמר
שאם
יבוז
להם
ויחשוב
לעלות
לשלימות
החכמה
ולהשגת
אמתות
הפנות
התוריות
והעיוניות
בזולתם
,
יחבל
לו
ויכשל
בזה;
ומי
לנו
גדול
משלמה
שאמר:
'אני
ארבה
ולא
אסור'
,
ונכשל.
וירא
מצוה
הוא
ישלם
-
כלומר:
יגיע
מזה
לשלימות.
ובאה
מלת
ישלם
מענין
'שלימות'
,
מלשון
"ותשלם
כל
המלאכה"
(מ"א
ז
,
נא);
כי
מצאנוהו
מן
הדגוש:
"ושלם
את
הבית"
(מ"א
ט
,
כה);
"מי
עור
כמשולם"
(יש'
מב
,
יט).
או
נפרש
ישלם
מענין
תשלום
הגמול
,
מלשון
"תשלם
לאיש
כמעשהו"
(תה'
סב
,
יג);
וכמוהו
"צדיק
בארץ
ישולם"
(מש'
יא
,
לא).
בז
-
כזה
הזהירו
רבותינו
ז"ל
(משנה
אבות
ד
,
ג):
אל
תהי
בז.
יחבל
לו
-
מענין
"חבלי
יולדה"
(הו'
יג
,
יג).
לו
-
בעבורו.
וירא
מצוה
הוא
ישלם
-
יעמוד
שלם
בכל;
לכן
סמך
לו
הבא
אחריו.
יחבל
לו
-
חבלי
יולדה
יבואו
לו.
ישלם
-
כראוי
לו
,
ויהיה
טוב
בלי
ספק.
בז
לדבר
יחבל
לו
-
כלומר:
מי
שבז
לדברי
הבורא
,
שאינו
משגיח
למצותיו
,
תבוא
אליו
חבלה
מן
השמים.
וירא
מצוה
-
מי
שהוא
יירא
מן
מצות
הבורא
ומקיים
אותם
,
הבורא
ישלם
לו
לו
שכר.