תנ"ך - תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע: (משלי פרק יג פסוק יט)

טקסט וניקוד:

תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע: (משלי פרק יג פסוק יט)

טקסט בלבד:

תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע: (משלי פרק יג פסוק יט)

תיקון קוראים:

תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע: (משלי פרק יג פסוק יט)
נהיה - ח' (בקמץ): מ"א א , כז; יב , כד; יואל ב , ב; מי' ב , ד; זכ' ח , י; מש' יג , יט; נחמ' ו , ח; דה"ב יא , ד.

נהיה - ח'.

תערב לנפש - כשבאה תאותו לו לאדם , היא ערבה לנפשו; ולכך תועבת כסילים לסור מרע , לפי שערב להם למלא תאותם. נהיה - הֹוָה. דבר אחר: תאוה נהיה - הקדוש ברוך הוא מתאוה שיעשו ישראל רצונו , ובהיות תאותו באה , ערבה לו; ותועבת רשעים - שיסורו מרעתם , למלאות תאותם.

תאוה נהיה - יש מפרשים (ראה ריק"ם ורמ"ק משלי) נהיה - כמו "ונהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כז); כלומר , שמתאוה לעשות עברה ויזדמן לידו , והוא משבר תאותו ולא יעשה אותה - היא עריבה לנפש , כי לא יחטא. אבל תועבת הכסילים היא לסור מרע.

תאוה נהיה - תאות האיש הנהיה , ונחלה שלא נמשך אליה , תערב לנפש המשכלת , כשהיא גברה על הנפש המתאוה. וזה בעינו הוא דבר נתעב אצל הכסילים; רוצה לומר כי תועבת כסילים סור מרע.

תאוה נהיה - בזמנה , תערב לנפש. ותועבת כסילים סור מרע - והיא תאות צדיקים , כשתבא תאותו במעשים על [...] , תערב לנפש הטהורה. ויורה על זה סוף פסוק. ויש מפרשים נהיה מענין "נהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כז): כשתשבר התאוה בהשלמת המעשה.

תאוה נהיה - 'נפעלת' מענין "יהי אור" (בר' א , ג). וזה הפסוק דבק בעליון , וכן הפירוש: מי שהתאוה לשמור התוכחות ונהיתה כאשר התאוה , היא תערב לנפשו ותנעם לו. ותועבת כסילים - יתעבו מי שהוא סור מעצמו עשות רע; כי סור - פעול. או: סור - שם פועל. פירוש אחר: נהיה - נשברת , מן "נהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כא); וכן הפירוש: התאוה נשברת היא ערבה לנפשו. ולפי דעתי אין לשון ערבות דבק עם הדבר הנמנע והנגרע , כי אם עם הנמצא , כמו "יערב עליו שיחי" (תה' קד , לד); "וערבה ליי' מנחת יהודה" (מל' ג , ד); וכן תערב לנפש. על כן הפירוש הראשון יותר נכון; והעד: מה שאמר ותועבת כסילים סור מרע.

תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע. נהיה. תאר לנקבה מבנין 'נפעל'. והיא הערה להזהר מהמשך אחר התאוות וההנאות הגשמיות , בזולת הצורך ההכרחי; והודיעו שהוא צריך בזה להשתדלות רב , מצד היות הטבע נמשך אחריהן מאד , ונהיה - פירושו: 'הווה' , ומתחדשות באדם מעת הולדו , כאמרו ז"ל (ראה קה"ר ט , ח): יצר הרע גדול מיצר טוב שלש עשרה שנה; כלומר , שיצר הרע תקוע בלבו של אדם משעה שנולד , ויצר טוב אינו נכנס בלבו עד שלש עשרה שנה. ואמר שהתאוה הנבראת באדם ערבה מאד לנפש , רוצה לומר: הנפש המתאוה , והדבר קשה לפרוש , עד שתועבת הכסילים הוא לסור ממנה; כלומר שכל דרך אחרת נמאסת להם , להמשך הטבע אחריה , ולזה הוא צריך לאזהרה יתירה ולהשתדלות גדול. ולי עוד בו לפרש: נהיה - מלשון "נהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כז) , ונפש - רומז על הנפש המשכלת , וידוע שמצד השתתפו בחומר , צריך להעמיד החומר על מתכונתו , ושלא להמית תאותו לגמרי , אבל שימעיטנה שלא להמשך אחריה , רק לפי הצורך ההכרחי; ןעל זה אמר: תאוה הנשברת והנכנעת שלא תתגבר לִשְאוֹל , רק כפי הצריך , היא היא תערב לנפש , רוצה לומר: היא תכשר ותיטב בעיני השכל , אבל הכסילים ירחיקו לסור ממנה , רק למלא חפצה בכל אשר תאוה , והוא סבה להשחית נחלתם.

תאוה נהיה. נהיה - פרשו רבי אברהם בן רבי דוד ז"ל מטעם 'שבירה' , כמו "נהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כז); והענין: תאות הגוף. והנה זה תערב לנפש המשכלת. ויפה פירש.

תאוה נהיה - כמו: "תאוה באה" (לעיל , יב). כלומר , שיצאה לפעל; כי בזה תשקוט הנפש. וטעם תאוה - בסתם ובמוחלט על התאוה הטובה.

תאוה נהיה - אותה התאוה שנתאוה ובאה לו , היא ערבה לנפש האיש.
ריכוז קישורים