תנ"ך - רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט: (משלי פרק יג פסוק כג)

טקסט וניקוד:

רָב־אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט: (משלי פרק יג פסוק כג)

טקסט בלבד:

רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט: (משלי פרק יג פסוק כג)

תיקון קוראים:

רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט: (משלי פרק יג פסוק כג)
רב - ל"ג בקמץ (בנוסף לאתנחתא או סוף פסוק): *בר' יג , ו; לו , ז; במ' כא , ו; דב' לג , ז; יהו' יא , ד; יז , יד; שו' ז , ד; יא , כה; ש"א כה , לט; ש"ב ג , כב; מ"א ג , ח; יש' ל , כה; לא , א; מה , ט; יר' נא , לו; יח' יז , ט , יז; לח , ד; תה' יח , טו; מ , י; קיט , קסה; מש' יג , כג; טו , טז; כ , ו; קה' א , יח; אס' א , ז; דנ' יא , יא; עז' י , יג; דה"ב יג , ח; כ , ב; כח , ח; ל , יג; לב , ד. ניר - ח': מ"א יא , לו; טו , ד; מ"ב ח , יט; יר' ד , ג; הו' י , יב; מש' יג , כג; כא , ד; דה"ב כא , ז. ראשים - כ': בר' ב , י; שמ' יח , כה; דב' א , טו; שו' ז , טז; ט , לד , מג; ש"א יא , יא; יג , יז; מש' יג , כג; איוב א , יז; עז' ז , כח; ח , טז; נחמ' יא , יג; דה"א ה , כד; ז , ב , ג; ח , כח; ט , יג , לד; כד , ד. נספה - ב': מש' יג , כג; דה"א כא , יב.

ניר - ח'; נספה - ב'.

רב אוכל ניר ראשים - ראיתי במסורת הגדולה: רב אוכל - שלשים ושלשה 'רב' - קמצין , וזהו חטף קמץ , ומחובר עם אוכל במקף; ואוכל ראיתי שם: נקוד פתח וטעמו לעילא , כמו "את כל אוכל השנים הטובות" (בר' מא , לה). ולפי נקודתו , זה פתרונו: הרבה תבואה באה לעולם על ידי ניר אנשים דלים , כלומר: הרבה תורה יוצאה על ידי תלמידים , שרבותיהם למדין מהם מתוך פלפולם שמפלפלים בהלכה. ויש נספה - ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט - שאינן נוהגין כשורה. ולענין התבואה - יש תבואה לוקה בשביל בעליה , שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט. ורבותינו פירשו במסכת חגיגה (ד , ב - ה , א): ויש נספה - על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם , וממית את שלא הגיע זמנו; אבל אם כן הוא , אין ענין סוף הפסוק לראשו.

רב אכל - מי שיש לו תבואה הרבה , הוא אדון על העניים. ניר כמו "ונירם אבד חשבון" (במ' כא , ל) , שתרגומו: "מלכו" (ת"א). ויש הון שהוא נספה במהרה , כשלא יוציאנו בעליו במשפט. ויש מפרשים (ראה רש"י): הרבה תבואה תבא לעשיר בשביל ניר הרשים , כלומר , שהעניים עובדים אדמתו בטוב , ותוציא תבואה הרבה. ולזה הפירוש ניר - חסר בי"ת , כלומר: 'בניר הרשים'; ויש מי שירד מנכסיו כשאדמתו אינה נעבדת ונזרעת כמשפטה , כי לא תוציא תבואה; ורוצה לומר: בחרישה שעושים הרשים יבא רוב תבואה; תרגום "ולחרוש חרישו" (ש"א ח , יב): "ולמינר ניריה" (ת"י).

רב אוכל - הנה רב אוכל ימצא בעבור חרישת העניים , כי הם יתעמלו בחרישה , ולא יהיה האכל להם , אבל לבעלי השדות; ולזה יהיה האוכל לבעלי השדות אשר לא עמלו בו. וכמו כן יש מן האנשים שיהיה נספה ברע בזולת משפט , כי הוא לא עשה הדבר אשר בעבורו הוא נספה; וזה יקרה הרבה. או יהיה הרצון בזה: כשימָצא רב אוכל , הנה הוא ניר העניים וחרישתם , כי מפני הרבוי ימצא להם בשפע בלקיטתם בשבלים ומה שידמה לזה , ולזה יגיע להם טוב לא במשפט אך בחסד; וכזה ימצא איש נספה בלא משפט , כמו שקדם.

רב אוכל ניר ראשים - כלומר , שתראה רב תבואה וניר ראשים וגדולים ומרבים אוכל ותבואה רבה ומוצלחת , בעבור שהיא באה מצד התר. אבל כשלא באה מצד התר ומשפט היא נספה וכלה , בעבור שבאה מן הגזל ומן העשק. לכן אמר: ויש נספה בלא משפט - אוסף אותו.

רב. ניר - יתכן להיותו שם הפועל מן "נירו לכם ניר" (יר' ד , ג); וכן הפירוש: רב האוכל יהיה לראשים בעבור שינירו ויזרעו ויעבדו את האדמה , כענין "עובד אדמתו ישבע לחם" (מש' יב , יא). ויש איש נספה בעבור שאינו יודע משפט נירה וזריעה; וכמהו "ויסרו למשפט" (יש' כח , כו) , שידבר על ענין הזריעה.

רב אכל ניר ראשים (בנוסחנו: רשים) ויש נספה בכל משפט. ניר - ביאורו: חרישה , "נירו לכם ניר" (הו' י , יב) , וראשים - פירושו: נכבדים ובעלי עושר; והיא הערה מדינית להשתדל בקנינים , כי ברוב ההשתדלות ישיג חפצו. והענין: חרישת בעלי העושר , רוצה לומר: השתדלותם בעבודת האדמה , הוא סבת רב אכל; כענין "ורב תבואות בכח שור" (מש' יד , ד). ואמרו ויש נספה בלא משפט - יש מפרשים: ויש נספה , כלומר לוקה בחסרון התבואה בלא משפט , רוצה לומר: מצד שאינו זריז במשפט המלאכות , כמו שמצינו גם כן בענין הזריעה "ויסרו למשפט" (יש' כח , כו). אבל אצלי לפרש בו כענין מאמר "אם עושר רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם" (קה' ה , ז) - כלומר: ואפני משפטיו יתברך נעלמים ממנו. וכן אמר: הנה אע"פ שלפעמים נראה משתדל בעבודת האדמה שלא יצליח , לא נתרשל מזה , כי יש לפעמים נספה בלא משפט טבעי , זולתי ברצון השם יתברך , אשר אפני דרכיו נעלמים ממנו; וכן יש לומר , שלא ייחס לזה ספק ומבוכה בהשגחה , "כי גבוה" וגו' , ואפני דרכיו נעלמים ממנו. ובדרך נסתר: יש לפרש ראשים על השלמים , והגעת שכלם לזולתם נקרא 'ניר' , ואכל - משל על החכמה , "שמעו שמוע אלי ואכלו טוב" (יש' נה , ב). ואמר , שהתמדתם בהשפיע חכמתם יוליד רוב חכמה בזמן , והיא הערה להמשך אחריהם לשקוד על דלתותיהם (ע"פ מש' ח , לד). וענין ויש נספה וכו' - על הדרכים שביארנו , שהמתרשל מזה יכלה וימות בלא חכמה , אם שימנע מזה בראותו לפעמים משתדלים בלימוד בלא הצלחה , אם שישתדל אבל לא במשפט , מצד שאינו מובהק בהנהגת הלימוד על הסדר הראוי לו , על הדרך שביארנו בנגלה. ואפשר לפי דרך הנסתר , שבא להעיר אדם שישתדל להיותו למד בפני השלם ולא מן החסר , שלא ישתקע בשגיאותיו ובהטעאותיו; והוא ענין שניר הראשים הוא ישביר רב אוכל , לא ניר הפחותים והחסרים. והוא ענין יש נספה בלא משפט - כלומר שמזגו והכנותיו הטבעיות ישנות , והוא לוקה בחסרון המלמד. ויש מפרשים לפי הנגלה , שהוא הערה שלא להתודע לרשות , שאין מקרבין את האדם אלא להנאתם (ראה משנה אבות ב , ג) , וכן שלא יהא לבו הומה לקניית ממון רב , שרוב ממון עיני הראשים נשואים עליהם לחמדו , והוא אמרו: רב אכל , רוצה לומר: רוב ממון הוא ניר ראשים , כלומר , שיקחוהו לעצמם , כאילו הוא חרישת הראשים וזריעתם; ויש נספה לעזוב לאחרים חילו בהכרח ובאונס ובלא משפט. ובספרי המוסר פירשו שהוא הערה על רוב המאכל , ושהוא סבת החליים , וניר ראשים - פירושו: ריוח הרופאים; וקראם 'ראשים' כמאמרם גם כן עליהם: שים רופאיך בראש מזוניך , יעמידו שלותך יושיבוך על כנך. והבלתי נזהר מזה אמר , שהוא נספה בלא משפט , כלומר: לסבת בלתי כלכל דבריו במשפט. ויש מפרשים ניר מלשון "ניר לדוד (בנוסחנו: לדויד) עבדי" (מ"א יא , לו); ואמר שרוב העושר ועשיית הצדקה גרם לו להיות מושל על הדלים והעניים; והאל"ף יתירה , כמו "ראש עושה כף רמיה" (מש' י , ד); ויש נספה בלא משפט - שלא יקרהו להשיג מן העשיר כלום , ואע"פ שהוא מכניע עצמו לעשיר לנכבד. ויש מפרשים רב אכל - כלומר: רוב התבואות הם לרשים ולעניים ניר , כלומר שיספיק להם רוב התבואות , כאלו חרשו וזרעו; ובהפך זה: יש שחרשו וזרעו , ולא תצא להם התבואה כראוי , אבל תמעט זריעתם ויכלה קצירם.

רב - בקמץ חטף; והוא שם , נשתנה בעבור הִסָמכו. ניר ראשים - "ניר רשעים" (מש' כא , ד) , מטעם "נירו" (הו' י , יב); והוא חרישה. ובעבור היות ביאת המאכל תוך הגוף כדמות נפילת הזרע בשדה , זכר עליו אחד ממיני עבודתו , שהוא התקון הגדול לו להצמיחו. ואמר כי כַּמות המאכל יותר מן הראוי , הוא חרישת הסכלים , כי יחשבו היותו תקון כחרישה לשדה , והוא באמת הזקם. נספה קודם זמנו - והעד: "או במלחמה" (ש"א כו , י). והטעם: אחר שזכר מצד הכַמות , אמר כי יש מת בלא זמן בעבור הַגיע לו האכל בלא משפט הראוי; וזה מצד איכותו.

רב אוכל ניר ראשים וגו' - אע"פ שהמאכל מזיק לגוף מצד כמותו ומצד איכותו , רצה שלמה לעזוב ההיזק לגוף מצד הכמות , כי רצה לזכור ההיזק החזק יותר המגיע לאדם מצד הכמות , והוא ההתרוששות; כי כל אדם יִוָרש בעשות הוצאות גדולות בריבוי המאכלים , וגווני התבשילים. וזהו אמרו: רב אוכל ניר ראשים - כלומר: רבוי המאכלים הוא עבודת עניים; כעניין: "נירו לכם ניר" (הו' י , יב) - שהוא הַשְאָלה; והטעם: זה מביא לידי עניות. ואחר זה אמר: ויש נספה בלא משפט - כלומר: ויש מי שיהיה נספה מצד המאכל , מצד היותו בלא משפט ודין באיכותו. והכונה בזה: הזהירנו שלמה מריבוי המאכלים פן נִוָרש (ע"פ מש' ל , ט). ואם תאמר: אין לעיין אם כן , רק בהמעטת המאכלים , לכן הודיענו כי לא די לנו בהמעיט כמות המאכלים , ואם בזה נמלט מן העוני; אבל צריך שנעיין גם כן באיכות המאכלים , פן נפול בזה ביותר קשה מהעוני , והוא המות , כמו שימות האדם בגרגר מסמי המות. והעולה מזה הפסוק , כאלו אמר: הזהר מרבוי כמות המאכלים , פן תוָרש אתה וביתך (ע"פ בר' מה , יא); והזהר באיכותם פן תמות.

רב אוכל ניר ראשים - רב אוכל שמתאוה האדם לאכול ואין לו מעצור בגרונו , הוא העול של רשים שמביאם לידי עניות. ויש נספה - יש בני אדם נספים וכלה ממונם , מפני שאינם מכלכלים דבריהם ומעשיהם והוצאתם במשפט.
ריכוז קישורים