תנ"ך - חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר: (משלי פרק יג פסוק כד)

טקסט וניקוד:

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר: (משלי פרק יג פסוק כד)

טקסט בלבד:

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר: (משלי פרק יג פסוק כד)

תיקון קוראים:

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר: (משלי פרק יג פסוק כד)
שחרו - ל'.

חושך שבטו - סופו ששונא את בנו , שרואהו בסופו יוצא לתרבות רעה. שחרו מוסר - תמיד לבקרים מיסרהו.

חושך שבטו - מי שמונע השבט של מוסר מעל בנו הוא שונא אותו , כי יוצא לתרבות רע , ומי שמשחר ליסרו בקטנותו , הוא אוהב אותו , כי יקבל מוסר וילמד חכמה.

חושך שבטו - מי שהוא מונע שבטו מהכות בנו ליסרו , הוא שונאו , כי מפני זה יהיה באין מוסר; ומי שהוא אוהבו , שחרו מוסר בקטנותו לחנכו במוסר על פי דרכו.

חושך שבטו שונא בנו - וכן תלמידו בכלל בנו. ואוהבו שחרו מוסר - ייסרהו בבקר בבקר.

חושך שבטו מהכות את בנו - ישנאהו , ומי שיאהבהו שחר לו המוסר; ורוצה לומר: ייסרהו בכל שחר.

חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר. זה מוסר כולל כל אדם שיתמיד בתוכחת בנו ויגדלהו על דרך ישר , כענין "חנוך לנער" וגו' (מש' כב , ו); ואמר שהמונע שבטו מלייסר את בנו הוא שונאו , כלומר שמונע שלימותו; או פירושו , שסופו שישנאהו על רוע מעשיו; ואוהבו שחרו מוסר - רוצה לומר , שיבקרהו בכל בקר לייסרו , רוצה לומר , שיוכיחהו בהתמדה. ובדרך נסתר: יש שפירש הענין על היצר , שהחושך שבטו ממנו ויניחהו להתגדל על פי דרכו , ולא ישתדל להגביר השכל עליו , הוא שונאו , ואוהבו ישחרהו בתוכחותיו; ושחרו - רומז על התחלת גדולו , כמו שביארנו (לעיל , כא) ב"משכימי בבקר" (יש' ה , יא) , ומוסר - רומז על שלימות המדות.

חושך - בעבור היות מדת האדם במאכלו לפי מה שהורגל מנערותו , אמר כי ראוי להרגיל הבן לאכול במדה ובמשקל , וכל שכן עצמו. ודע , כי גם המדע יתואר ב'מאכל' , כי הוא הזן האמתי , כאמרם ז"ל: אכלו. ודי לך ביאור.

חושך שבטו שונא בנו - שאינו מייסרו. ואוהבו שחרו מוסר - מקדימו מוסר; שמכה אותו ומייסרו לשעות הצריכות.
ריכוז קישורים