תנ"ך - צדיק
אכל
לשבע
נפשו
ובטן
רשעים
תחסר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
צַדִּ֗יק
אֹ֭כֵֽל
לְשֹׂ֣בַע
נַפְשׁ֑וֹ
וּבֶ֖טֶן
רְשָׁעִ֣ים
תֶּחְסָֽר:
(משלי פרק יג פסוק כה)
צַדִּיק
אֹכֵל
לְשֹׂבַע
נַפְשׁוֹ
וּבֶטֶן
רְשָׁעִים
תֶּחְסָר:
(משלי פרק יג פסוק כה)
צדיק
אכל
לשבע
נפשו
ובטן
רשעים
תחסר:
(משלי פרק יג פסוק כה)
צדיק
אכל
לשבע
נפשו
ובטן
רשעים
תחסר:
(משלי פרק יג פסוק כה)
תחסר
-
ג'
,
ב'
בקמץ
ואחד
בפתח:
דב'
ח
,
ט;
מ"א
יז
,
יד;
מש'
יג
,
כה.
תחסר
ג'
ב'
קמצ'
וחד
פת'
לא
תחסר
כל
בה
וצפחת
השמן
לא
תחסר
ובטן
רשעים
תחסר.
לשובע
נפשו
-
דומה
שיהא
שבע.
תחסר
-
אינו
דומה
שיהא
שבע.
צדיק
אוכל
לשובע
נפשו
-
כלומר:
אוכל
מה
שראוי
לקיום
גופו
ולא
יותר;
והרשע
,
אפילו
כל
מאכלים
שבעולם
הוא
אוכל
,
ואינו
מסתפק
במאכל
אחד
ומתאוה
למאכלים
אחרים
שאינו
יכול
לקנותם
,
ועל
כן
תחסר
בטנו
ולא
תשבע
לעולם
מכל
מה
שהוא
מתאוה.
צדיק
אוכל
-
הנה
האיש
הצדיק
אוכל
לשובע
נפשו
,
כי
מפני
דבקות
השגחת
השם
יתברך
עליו
,
ימצא
לו
מזונו
,
עם
שהוא
גם
כן
זריז
בהמצאת
המזון
הראוי
בסבות
הראויות.
ואמנם
בטן
רשעים
תחסר
,
כי
הם
סומכים
על
חמסיהם
שיביאו
מהם
לחמם
ולזה
אינם
מתעסקים
בשום
מלאכה
ולא
ישלמו
להם
חמסיהם
,
ולזה
תחסר
בטנם.
צדיק
אוכל
לשובע
נפשו
-
מעט
או
רב
,
מה
שיאכלהו
-
שמח
בו
ושבע.
וכן
אמר
הפילוסוף
שהלך
בימות
החמה
ברגל
דרך
ארוך
,
ובא
יגע
ועייף
על
מעין
אחד
תחת
עץ
עבות
,
והיה
בידו
מעט
לחם
ואכל
במים
תחת
עץ
האילן.
אמר:
זה
מהמעדנים
והמנעמים
הגדולים:
לחם
ומים
וצללים.
אשבח
מטריף
מזוני
זה
ואגדלהו
,
ואהיה
כופר
אם
אמעיטהו.
מדבר
הפילוסופים.
בערבי:
'הד'א
מן
אלנעים
אלג'ל
,
כ'בז
ומא
וצ'ל
,
כפרת
אן
קלת
אנה
מקל'.
צדיק
אוכל
לשובע
נפשו
-
עד
שתהיה
נפשו
שבעה.
ובטן
-
נאמר
בלשון
נקבה
,
על
כן
אמר
תחסר.
והטעם:
שלא
יהיה
שבע
לעולם.
צדיק
אוכל
נפשו
ובטן
רשעים
תחסר.
כל
מה
שצריך
בביאור
זה
הפסוק
,
הן
לנגלה
הן
לנסתר
,
ביארנו
למעלה
בפסוק
"לא
ירעיב
יי'
נפש
צדיק"
וגו'
(מש'
י
,
ג).
חושך
-
בעבור
היות
מדת
האדם
במאכלו
לפי
מה
שהורגל
מנערותו
,
אמר
כי
ראוי
להרגיל
הבן
לאכול
במדה
ובמשקל
,
וכל
שכן
עצמו.
ודע
,
כי
גם
המדע
יתואר
ב'מאכל'
,
כי
הוא
הזן
האמתי
,
כאמרם
ז"ל:
אכלו.
ודי
לך
ביאור.
צדיק
אוכל
לשובע
נפשו
-
לפי
מה
שיוכל
לחיות
,
ואינו
רודף
אחר
תאות
הגרון.
ובטן
רשעים
תחסר
-
בכל
שעה
נראית
חסרה
,
לפי
שהולכין
אחר
תאות
הגרון
,
ואינם
יכולים
להשיג
שובע
לעולם.