תנ"ך - אור־צדיקים
ישמח
ונר
רשעים
ידעך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אוֹר־צַדִּיקִ֥ים
יִשְׂמָ֑ח
וְנֵ֖ר
רְשָׁעִ֣ים
יִדְעָֽךְ:
(משלי פרק יג פסוק ט)
אוֹר־צַדִּיקִים
יִשְׂמָח
וְנֵר
רְשָׁעִים
יִדְעָךְ:
(משלי פרק יג פסוק ט)
אור־צדיקים
ישמח
ונר
רשעים
ידעך:
(משלי פרק יג פסוק ט)
אור־צדיקים
ישמח
ונר
רשעים
ידעך:
(משלי פרק יג פסוק ט)
ידעך
-
לשון
קפיצה
,
שהשלהבת
קופצת
ונכרתת.
אור
צדיקים
ישמח
-
כלומר:
יאיר
בטוב
,
ונר
הרשעים
תכבה.
אור
צדיקים
-
הנה
השכל
,
שהוא
אור
לצדיקים
,
ישמח
תמיד
במושגיו
אשר
נתעצב
בהם
,
ושב
שכל
נקנה;
ותכלית
זאת
השמחה
תהיה
אחר
ההפרד
מהחומר.
ואמנם
לב
הרשעים
שהוא
נרם
לקחת
בו
התחבולות
והערמות
לעשות
ממנו
הרשע
,
הנה
הנר
ההוא
נפסד
ונדעך.
אור
צדיקים
ישמח
-
כמו
'יוסיף'.
ונר
רשעים
ידעך
ויכבה
,
כמו
"דעכו
כפשתה
כבו"
(יש'
מג
,
יז).
אור.
ישמח
-
דרך
משל;
כי
בצאתו
זורח
דמה
כאילו
הוא
שמח;
וכמהו:
"ישיש
כגבור
לרוץ
ארח"
(תה'
יט
,
ו)
,
שכתוב
על
השמש.
ואור
צדיקים
-
הוא
אור
העולם
הבא
,
או
אור
תשועה
,
כענין
"אור
נגה
עליהם"
(יש'
ט
,
א).
וזה
נכון
מאד.
ונר
רשעים
-
כנגד
אור
צדיקים.
פירוש
אחר:
יתכן
להיות
האור
והנר
רמז
לנשמותם
האצולות
מאור
השם;
ודמה
נפש
הצדיק
לאור
השמש
הזורח
,
ונפש
הרשע
לנר
שאין
לו
העמדה
,
וידעך
ויכלה;
על
כן
ישמח
-
כענין
"תגל
נפשי"
(יש'
סא
,
י).
ונר
רשעים
ידעך
-
שתמות
נפשם
בלא
עתם.
וזה
הפירוש
האמת
,
כאשר
אפרש
בפסוק
"נר
יי'
נשמת
אדם"
(מש'
כ
,
כז).
אור
צדיקים
ישמח
ונר
רשעים
ידעך.
לפעמים
תאמר
מלת
'אור'
על
רוב
הצלחה:
"ליהודים
היתה
אורה"
(אס'
ח
,
טז)
,
על
הדרך
שמלת
'חשך'
מונחת
לפעמים
על
רוב
הצרה:
"במחשכים
הושיבני"
(איכה
ג
,
ו);
"ויי'
יגיה
חשכי"
(ש"ב
כב
,
כט);
"צר
ואור
חשך
בעריפיה"
(יש'
ה
,
ל).
והלשון
יתיר
על
מה
שישמח
עליו
האדם
,
שייחסו
השמחה
לדבר
שהאדם
שמח
בו
,
וההפך
להזכיר
שם
עצבון
לדבר
שאדם
עצב
עליו
,
כמו
"איפת
רזון
זעומה"
(מי'
ו
,
י)
,
שעל
שם
שהאדם
עצב
בפחיתותה
וחסרונה
,
תיוחס
עליה
שם
"זעומה"
,
ועל
הפכו
אמרו
ז"ל
(ראה
סוכה
ז
,
א):
טפח
שוחק.
ועל
זה
אמר:
ישמח
-
כלומר
,
שיוסיף
יום
יום
,
עד
שיהיה
בתכלית
שלימותו
,
כאמרו
"כאור
נוגה
הולך
ואור
עד
נכון
היום"
(מש'
ד
,
יח).
והצלחת
הרשע
קראו
'נר'
להיותו
למטה
מן
האור
,
ואמר
שאף
הנר
ההוא
ידעך
,
רוצה
לומר:
יכסהו
מעט
מעט
עד
שיכבה.
וזה
הערה
לבחור
הדרך
הישרה.
והדרך
הנסתר
בו
פירשנוהו
בחלק
הראשון
בפסוק
"ואור
צדיקים
כאור
נוגה"
וכו'
ובפסוק
הבא
אחריו
(שם
,
יט)
,
רוצה
לומר:
דרך
רשעים
כאפלה
,
לא
ידעו
במה
יכשלו.
אור.
ישמח
-
בעבור
היות
לשמח
זוהר
פנים.
אור
צדיקים
ישמח
-
הנה
השמחה
לאור
-
דרך
השְאָלה
,
להתפשטות
והתרחבות
,
כי
כן
הוא
ענין
השמחה
ללב;
והפך
זה:
ידעך.
אור
צדיקים
ישמח
-
לפניהם
,
שמאיר
והולך
בשמחה;
אבל
נר
רשעים
ידעך
-
כמו
"דועכו
כאש
קוצים"
(תה'
קיח
,
יב).