תנ"ך - לאדם מערכי־לב ומה' מענה לשון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן: (משלי פרק טז פסוק א)

טקסט וניקוד:

לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן: (משלי פרק טז פסוק א)

טקסט בלבד:

לאדם מערכי־לב ומה' מענה לשון: (משלי פרק טז פסוק א)

תיקון קוראים:

לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון: (משלי פרק טז פסוק א)
ומיי' - ד': מש' טז , א , לג; יט , יד; כט , כו. מענה - ג' בצירה (בלישנא): מי' ג , ז; מש' טו , כג; טז , א. לשון - י"ז (בקמץ): ראה מש' ו , כד.

מענה ג' כי אין מענה אלהים שמחה לאיש ומיי' מענה לשון.

ומיי' - ד'; מענה - ג'.

לאדם מערכי לב - הוא סודר עצתו ודבריו בלבו. ומיי' מענה לשון - כשבא להשיב , הקדוש ברוך הוא משכילו בדבריו , או אם זכה מזמן לו מענה טוב.

לאדם מערכי לב - האדם מסדר את הדברים בלבו , איך ידבר אותם לפני המלך או לפני העם , ואין ברשותו לדבר אלא מה שישים האל בפיו. אם זכה , האל מזמין בפיו לדבר דבר טוב , ואם הוא חייב , פיו יהיה מחתה לו (ע"פ מש' יח , ז).

לאדם מערכי לב - במה שיסדר מהדברים בלבו; אך יצטרך עם זה עזר אלהי להוציא הדברים בפיו , כי כמה דברים ימָצאו שיבלבלו הדברים בפיו , אף על פי שנערכו בלב באופן שלם.

לאדם מערכי לב - אדם חושב בלבו מחשבות שידבר , היאך יסדר דבריו; אך מיי' הוא מענה לשון - אם טוב ואם רע. אם טוב , יתקן דבריו בפיו; ואם רע , יסיר מפיו הדבר הטוב; כמו שאמר "מסיר שפה לנאמנים" (איוב יב , כ) , שפירשוהו מן 'נאם' , בשקל "נעמנים" (יש' יז , ו) מן 'נעם'.

לאדם; כל דרכי; גול אל יי'; כל פעל יי' - ארבעה דבקים. מערכי - שיערוך לבו המחשבות. ומאת יי' דבור הלשון , שהוא יוציאנו; כי טרם הדבור יֵדָעֶנו , כענין "אין מלה בלשוני הן יי' ידעת כלה" (תה' קלט , ד). והשם היודע מערכי לב רואה מעשי איש; וזהו כל דרכי איש שהוא זך ונקי בעיניו - רואה השם דרכיו , כי הוא תוכן הרוחות לעשות רצונו. גל אל יי' - לבן המוזהר ידבר , והטעם: הודיעהו צרכך , כי הכל יפעל השם למען הזך , ויתן שאלתו ויעשה חפצו וכאשר ישאל. וכאשר תגול אליו , ימלא משאלותיך. וגם - לרבות על משאלות הזך; וטעמו: אפילו גם הרשע יביא ליום רעה הנגזרת , שלא יזיק לזך.

לאדם מערכי לב ומיי' מענה לשון. הערה להיות האדם שומר פתחי פיו. ומערכי לב - הם הדברים שיסדר האדם עצמו במחשבותיו ויחשוב היותו מוציאם בפה בנקל על הדרך שחשבם בלבו , ואינו כן; שכמה פעמים יסדר בלבו להוציא בלשונו , ולא יזדמן לו לדבר מה שסידר בלבו. ולכן לא יסמוך באלו העניינים על מערכי לבבו , עד שיוציאם בפה כמה פעמים כדי שיהיו שגורים בפיו; ושיבטח בזה בעזר אלהי , כי הוא משים שפה לנאמנים בעת שירצה , ופותח פה לאלמים לבחירתו בהם. או היא הערה , שאע"פ שמוצא עצמו חכם , אם אינו בעל הלשון ראוי לו להמנע מלדבר. ומענה - לדעתי , ענין שפע , כמו "והכסף יענה את הכל" (קה' י , יט); "והארץ תענה את הדגן" (הו' ב , כד); ובלעז 'באטאמינט'. ואמר שאע"פ שמצד חכמתו יבואו מערכי לבבו כתקונם , מענה הלשון אינו תלוי בחכמה , ולכן יזהר מלדבר עד שיהיה בטוח בעצמו בשלימות מערכי לבבו ובעריבות מענה לשונו. ובדרך נסתר נראה שהוא קורא מערכי לב - דרכי המחקר , כאמרם ז"ל (ראה משנה אבות א , ח) , עורכי הדיינים; ומענה - ענין עדות , מלשון "לא תענה ברעך עד שקר" (שמ' כ , יג). ולב נאמר הנה במקום שכל. ואמר , שדרכי החקירה לחקור כל דבר חכמה עם סותרו , הוא ממה שהורשה החכם בו עד שיתאמתו לו הדברים מצד העיון הדק והמחקר האמיתי , בדברים שכבר הוטבעו בהאמנתו מצד הקבלה. אך מיי' מענה לשון , כלומר , שיש דברים לא תשיגם יד העיון , ואין לחכם בו רק ההשען על מה שהעידה התורה עליו , כי העדות ההוא מיי' וראוי לסמוך עליו; כאמרו על זה לפי מה שפירשנו במקומו , בפסוק "עדות יי' נאמנה" (תה' יט , ח).

לאדם. מענה - הכונה כאמרו עוד על צד ביאור "ותוכן רוחות" (להלן , ב) , או: ויי' יכין. ואל תטעה זה המאמר , כי כבר הודעתיך במקומות רבים מזה הספר , כי הלב והלשון - אין הבדל ביניהם בכמו אלה הענינים , כי הלשון הוא חקוי הלב; וכבר קדם סמוך לזה "שפתי חכמים" (מש' טו , ז); גם יאמר עוד "לב חכם ישכיל פיהו" (מש' טז , כג). וטעם זה הפסוק כטעם "לב... יחשב" (להלן , ט).

לאדם מערכי לב וגו' - פירוש , כי לפעמים יערוך האדם בלבו , וכאשר יכוין להוציא בדיבורו החיצוני מה שערך בלבו , יחטא בשפתיו.

לאדם מערכי לב - שהאדם יכול להעריך ולסדר הדברים והחכמה בלבו; אבל מיי הוא מענה לשון - שתמצא בני אדם שיודעים לחשב הדברים בלבם , ואינם יודעים לאומרם ולהטעימם בפיהם.
ריכוז קישורים