תנ"ך - קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

קְֽנֹה־חָכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף: (משלי פרק טז פסוק טז)

טקסט וניקוד:

קְנֹה־חָכְמָה מַה־טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף: (משלי פרק טז פסוק טז)

טקסט בלבד:

קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף: (משלי פרק טז פסוק טז)

תיקון קוראים:

קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף: (משלי פרק טז פסוק טז)
קנה - ל'.

קנה חכמה - רוצה לומר: טוב לקנות החכמה מקנין הזהב; וכפל ואמר: ולקנות בינה - יותר ראוי לאדם לבחור קנינה מקנין הכסף כי אלו קימים ואלו בלים.

קנה חכמה - הנה קנין החכמה טוב מאד מקנין הזהב , וקנין הבינה נבחר מקנין הכסף; ורמז בזה כי אין לאלו הקנינים יחס וערך לקנין החכמה והבינה. והנה המשיל החכמה בקנין יותר יקר מהבינה , כי השגת החכמה היא יותר שלימה מהשגת הבינה , כמו שהתבאר מדברינו , ואע"פ שכבר יקרה בבינה שתחקור בנושא יותר נכבד. ועוד , כי הבינה תהיה גם כן בדברי המוסר , והוא הפילוסופיה המדינית. ואולי אל זאת הבינה כיון בזה הפסוק.

קנה חכמה מה טוב מחרוץ - בעבור כי בחכמה יכבדוהו המלכים.

תועבת מלכים; רצון; חמת מלך; באור; קנה חכמה - חמשה פסוקים דבקים. יאהב - כל אחד מהמלכים. מלקוש - הוא המטר האחרון; וכן הפירוש: המלכים ראויים לתעב עושה רשע , כי בעבור הצדק שיעשו יכון כסאם וירצו דובר הצדק. ומלת ישרים - תאר; וכן הוא: ודובר אמרים ישרים יאהב המלך , כי חמתו כחמת מלאכי מות , שימיתו פתאום הרשעים. ואיש חכם יכפרנה - יבטלנה וישיב חמתו מעליו. ובְאוֹרוֹ שיאיר פניו על החכם , יש חיים. ורצונו - שירצהו , כעב מלקוש - שיצמיח הלקש. וקנין חכמה מה טוב לחכם , כי בה יבטל חמת המלך. חרוץ - שם תאר. ויתכן שיקרא כן לזהב שאינו מזוקק , וטעמו גזור מלשון "אתה חרצת" (מ"א כ , מ) , שטעמו: גזרת דינך. או חרוץ - שם הזהב , כי יש לו שמות רבים; כמו "בצר" (איוב כב , כד) , "כתם" (מש' כה , יב) , "חרוץ" (מש' ג , יד) , "זהב" (מש' יא , כב).

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים יב - טז). כל אלו הפסוקים הערה המונית להשמר מן החמסים וממיני הנזקים , עד שלא תקרנו חמת מלך לרוע הנהגתו וסכלותו; ותגיענו אהבתו ורצונו מצד ישרו וחכמתו. ואמר על זאת: תועבת מלכים עשות רשע , רוצה לומר , שעשיית הרשע מתועב בעיניהם , כי ביושר ובצדקה יכון כסא מלכותם; ובהפך , באהבת הרשע ישפיל הכסא ויתפרק. לכן רצונם בשפתי צדק; וכל אחד מהם יאהב כל מי שהוא דובר ישרים , רוצה לומר: אמרים ישרים. וההפך , שישנא כל דובר שקרים , ותבער בו חמתו; ועל זה אמר: חמת מלך מלאכי מות , רוצה לומר , שלרוב כעסו יצוה במיתתו בפתע. אבל ואיש חכם יכפרנה - רוצה לומר: יעבירנה , וישוך כעסו בנועם דבריו; אם היועץ למתק עצתו , אם בעל הריב לנועם התנצלותו. ובהפך אמרו: חמת מלך מלאכי מות. ואמר: באור פני מלך חיים - כלומר: כשיאיר המלך פניו אליו , בהסברת פניו הוראת חיים. וברצונו , רוצה לומר: בפיוסו , כשהמלך מראה עצמו מפוייס ממנו , אז הוא כעב מלקוש , רוצה לומר: כעב הנותן מטר אחר העצירה. ומלקוש , יאמר על המטר המאוחר; וכמו שהעב ההוא משמח לבות בני אדם , כן רצון המלך ופיוסו. ומצד שעיקר הפיוס והרצון הוא מצד החכמה , אמר גם כן: קנות (לפנינו: קנה) חכמה מה טוב מחרוץ , רוצה לומר: מזהב , וקנות בינה נבחר מכסף; והוא כפל ענין. ובדרך נסתר קרא שלמות המדות צדקה ושפתי צדק ודברי ישרים , וקרא עשות רשע: חמת המלך , רוצה לומר: התרחק ממנו , כי הריחוק הוא הקצף הגדול. ואור פני המלך הוא ההתקרב אליו , כענין "יאר יי' פניו אליך" (במ' ו , כה). ומלכים , לשון רבים , על החכמים השלימים המשפיעים לזולתם בדמותם ובצלמם. וכסא יאמר על מעלת השלמות והתנשאותו; וידוע שבשלמות המדות יכון כסא השלימות האחרון , והדברים נמשכים על זה כסדר. ויש מפרשים לדרך נגלה , שאלו הפסוקים הערה אל המלכים , להזהירם על היושר ועל המשפט ולהזהר מהכעס שלא במקומו , ולמשוך לב העם בהסברת פניו; ובזה ירום הודו ותנשא מלכותו , וימצא אז כי טובה חכמתו מחרוץ ומפז. ותועבת מלכים פירושו , שדבר מתועב הוא להם עשיית הרשע , כמאמר החכם שאמר: היושר מדה משובחת לכל אדם , ויותר במלכים , כענין "מלך במשפט יעמיד ארץ" (מש' כט , ד). וכן רצון מלכים - רוצה לומר: פיוס העם ממנו הוא , בהיות שפתיו צדק , ושיאהב דובר ישרים. והזהירו מן הכעס הבלתי נאות , והודיעו כי הוא גורם סבות מזיקות מאוד עד שהוא כמלאך מות. והזהירו עוד , שאם הגבירה רתיחת טבעו לכעוס , יהיה נוח לרצות , וכל שכן בתוכחת החכם ועצתו; ושימשוך לב העם באור פניו.
ריכוז קישורים