תנ"ך - טוב שפל־רוח את־עניים ענוים מחלק שלל את־גאים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־עֲנָיִ֑ים עֲנָוִ֑ים מֵחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים: (משלי פרק טז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

טוֹב שְׁפַל־רוּחַ אֶת־עֲנָיִים עֲנָוִים מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת־גֵּאִים: (משלי פרק טז פסוק יט)

טקסט בלבד:

טוב שפל־רוח את־עניים ענוים מחלק שלל את־גאים: (משלי פרק טז פסוק יט)

תיקון קוראים:

טוב שפל־רוח את־עניים ענוים מחלק שלל את־גאים: (משלי פרק טז פסוק יט)
מחלק - ב': יהו' יט , נא; מש' טז , יט.

עניים - ענוים ק'; מחלק - ב' את הארץ.

טוב שפל רוח - טוב להתחבר את ענוים ולהיות אתם שפל רוח , מהיות מחלק שלל את גאים.

טוב שפל רוח את ענוים - אמר , כי יותר טוב להיות שפל רוח עם הענוים , כי האל מרים הענוים , מחלק שלל עם הגאים , כי השם עתיד להשפילם.

טוב שפל רוח - הנה יותר טוב לאדם הוא שיהיה שפל רוח ויתחבר עם הענוים , והשפלים , משיהיה מתחבר עם גאים ויחלק שלל עמהם במה שנצחו במלחמה , אשר היתה גאותם סבה לה. וזה , כי אם יקרה מזאת התכונה טוב בקצת העתים , הנה יקרה ממנה רע בעתים רבים , והנה חלקם בשלל הוא גם כן לנקמה מהם , כי זה שירגילם בזאת התכונה הפחותה , ויהיה זה סבה שיחולו עליהם רעות גדולות.

לפני שבר גאון - קדם השבר שיבא לאדם , גאון גרם לו; ועל כן טוב לאדם שיהיה שפל רוח עם ענוים , מחלק שלל ורום עם גאים , כי סופו - שפלות.

לפני שבר; טוב שפל - שנים דבקים. ופירושו: קודם השבר יהיה מתגאה אדם; על כן נשבר. וקודם כשלון היה לו גובה רוח. על כן טוב לשפל רוח להיות עם ענוים , מחלק - מקחת שלל עם גאים; כי אז ישבר כהם , בהיותו עושק.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים יח - ט). הערה להזהר ממדת הגאוה , ושהיא סבה גדולה לשפלות האדם כי האדם; יחיד להגביה את עצמו , ואלף כנגדו להשפילו , כשיראוהו מתנשא ביתר מחוקו הראוי לו. ועל זה אמר: לפני שבר גאון , כלומר , שהגאון הוא סבתו; וכן כשהאדם נכשל באיזה דבר , גבהות רוחו היה קודם כשלונו והיה זה סבתו. ולכן טוב לו לאדם להיות שפל רוח עם שאר ענוים הנכנעים ולהתחבר עמהם , מהיותו מחלק שלל עם הגאים. והוא גם כן ענין "גאות אדם תשפילנו" (מש' כט , כג); והעד: הנה פרעה אמר: "מי יי' אשר אשמע בקולו" (שמ' ה , ב); וסנחריב אמר: "מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי" (מ"ב יח , לה); וגלית אמר: "אני חרפתי את מערכות ישראל" וגו' (ש"א יז , י); ונבכודנצר אמר: "ומן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי" (דנ' ג , טו); וראה והתבונן מה אחריתם! ובהפכם: "לפני כבוד ענוה" (מש' טו , לג) , כמו שתראה. אברהם אמר: "ואנכי עפר ואפר" (בר' יח , כז); משה ואהרן אמרו: "ונחנו מה" (שמ' טז , ז); ודוד אמר: "ואנכי תולעת ולא איש" (תה' כב , ז); גדעון אמר: "הנה אלפי הדל במנשה" (שו' ו , טו); שאול אמר "הלא בן ימיני אנכי" (ש"א ט , כא); משה רבינו אמר: "מי אנכי כי אלך אל פרעה" (שמ' ג , יא); ירמיה הנביא אמר: "הנה לא ידעתי דבר" (א , ו); עמוס הנביא אמר; "לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי" (ז , יד); וראה מה אחריתם! ובדרך נסתר הוא קורא גאון וגבה רוח להפילוסוף המתחכם יותר מדאי , לתלות כל אמונתו על צד ההקש והעיון בחקירה מופתית , והוא סיבת ההריסה והכפירה והשבר והכשלון. ולכן טוב שפל רוח הנותן ידו לחקור במה שראוי לו , ועל שאר הדברים נסמך על הקבלה האמתית עם הענוים והשפלים והצנועים המישבים דעותיהם על קו היושר וקבלת התורה.

טוב - הטעם: טוב לאדם להיותו שפל רוח עם הענוים ולהיותו פרנסתו עמם או מהם , ומעטה , משיחלוק בחלק שוה שלל רב עם גאים.

טוב שפל רוח - טוב לו לאדם להיות שפל רוח ולהתחבר עם הענוים , אע"פ שאין בידם כלום , מלחלק שלל ולהרויח עם הגאים.
ריכוז קישורים