תנ"ך - עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה: (משלי פרק טז פסוק ל)

טקסט וניקוד:

עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה: (משלי פרק טז פסוק ל)

טקסט בלבד:

עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה: (משלי פרק טז פסוק ל)

תיקון קוראים:

עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה: (משלי פרק טז פסוק ל)
עצה - ל'.

עוצה עיניו - לשון קריצה , וכן "איעצה עליך עיני" (תה' לב , ח). כלה רעה - כמו "כי כלתה אליו הרעה" וגו' (אס' ז , ז); וגורם לבא רעה לעולם.

עוצה עיניו - סותם עיניו לחשב תהפוכות כדי להיטיב במחשבתו עשיית החמס , איך יביאנה אל הפועל. קורץ שפתיו - כלומר: עוצר אותם בשניו ואינו מדבר , אבל משלים המחשבה הרעה בלבו , ואחר כך עושה אותה.

עוצה עיניו - מי שהוא עוצה עיניו וסותם אותם או אחד מהם , כדי שתשלם לו יותר מחשבת התהפכות והכזבים , ואחר כך הוציא מה שבמחשבתו אל הפועל בשחתך שפתיו ופתח אותם לדבר הדברים בפיו , הנה דבורו השלים הרע; כי במה שחשב לא היה מגיע נזק לאנשים , אם לא יוציאהו בפיו.

עוצה עיניו - כמו "עוצם" (יש' לג , טו); וכן "אמנה" (בר' כ , יב) ו"אמנם" (יש' לז , יח).

עוצה - עוצם. עתה אדקדק במלה הזאת , בעבור שראיתי בשירי אנשים אומרים: 'ועיניהם עצומים' , כי חשבו כי מ"ם "עוצם עיניו" (יש' לג , טו) - עקר במלה; וכן זממו במלת "ויעצם את עיניכם" (יש' כט , י); ויתכן כדבריהם. ולפי דעתי אין בזה העקר , שהוא 'עצם' , כי אם שלשה ענינים. הראשון: "כי עצמת ממנו" (בר' כו , טז) , שענינו: 'חזקת' , ומזה נקראו "העצמים" (ראה יח' כד , ה); והשני: "בעצם היום הזה" (בר' ז , יג); "לא נכחד עצמי" (תה' קלט , טו); שפירושם: 'גוף היום' , 'גופי'; והשלישי: "ובלה ועצם" (יהו' יט , ג) - שם העיר. אבל "ויעצם" (יש' כט , י) , "עוצם עיניו" (יש' לג , טו) הם משרש 'עצה' , 'עציתי' , עוצה עיניו , והמ"ם בהם סימן הפעולים; ומלת "את" (יש' כט , י) גם היא סימן הפעול לחזוק ענין וביאור דבר. והראוי בהפרד המלין: עוצה אותם - את עיניו; ויעצה אותם - את עיניהם. וכמוהם "ותפתח ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו) , והראוי: ותראה אותו את הילד; "לחללו את ביתי" (יח' מד , ז) , והנכון: לחלל אותי; וכן "ילכדונו את הרשע" (מש' ה , כב) , וכן לחזוק דבר: "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (בר' ב , יז). ועוד לחזוק ענין: "חנם אין כסף" (שמ' כא , יא); "המבלי אין קברים" (שמ' יד , יא); ורבים כהם. וכן "ויסעם עם הבריח" (שו' טז , ג) , כי מלת "ויסעם" מהפעלים העומדים; ופירוש "ויסעם": ויסע עמם , שהם היו "עם הבריח"; וכלם באים לבאור דבר. זה בחרתי במלין אלה , וטובה העצה (ע"פ ש"ב יז , ז) להיות משורש 'עצה'; ופירוש הפסוק כן הוא: עוצה עיניו - אוטם ומשיע עיניו (ע"פ יש' ו , י) כדי שלא ילך לבו אחר עיניו , בעבור שיחשב תהפוכות ברצונו. קריצות בעין ובשפה היא רמיזה לעשות בסתר. כלה - מלשון "ויכלו" (יהו' יט , מט); "עד כלותו לאכול" (רות ג , ג); וענינו: משלים הרעה כאשר חשב.

עוצה. כלה - מתכלה. והטעם: היגיע לתכלית הרע.

כלה רעה - יגיע אל תכלית הרעה; כמו "ויכלו השמים" (בר' ב , א).

עוצה עיניו - עליו תדיר לחשוב מחשבות רעות. עוצה - כמו "עוצם" (יש' לג , טו). קורץ אליו בשפתיו - לעשות מעשים רעים. כלה רעה - השלים לעשות הרעה , עד שהוציאו לתרבות רעה , ופתהו והוליכו בדרך לא טוב (ראה לעיל , כט).
ריכוז קישורים