תנ"ך - טוב
ארך
אפים
מגבור
ומשל
ברוחו
מלכד
עיר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ט֤וֹב
אֶ֣רֶךְ
אַ֭פַּיִם
מִגִּבּ֑וֹר
וּמֹשֵׁ֥ל
בְּ֝רוּח֗וֹ
מִלֹּכֵ֥ד
עִֽיר:
(משלי פרק טז פסוק לב)
טוֹב
אֶרֶךְ
אַפַּיִם
מִגִּבּוֹר
וּמֹשֵׁל
בְּרוּחוֹ
מִלֹּכֵד
עִיר:
(משלי פרק טז פסוק לב)
טוב
ארך
אפים
מגבור
ומשל
ברוחו
מלכד
עיר:
(משלי פרק טז פסוק לב)
טוב
ארך
אפים
מגבור
ומשל
ברוחו
מלכד
עיר:
(משלי פרק טז פסוק לב)
מגבור
-
ב':
יש'
מט
,
כד;
מש'
טז
,
לב.
ומושל
ברוחו
-
כובש
את
יצרו
(ראה
משנה
אבות
ד
,
א).
טוב
ארך
אפים
-
האדם
שיוכל
לכבוש
כעסו
ולעבור
על
מדותיו
הוא
טוב
מן
הגבור
שנוצח
גבור
אחר
כמוהו.
ומושל
ברוחו
-
כפל
ענין
במלות
שונות.
טוב
ארך
-
הנה
מי
שימשול
בכעסו
,
שיוכל
להאריך
אפו
,
הוא
יותר
טוב
מגבור
המנצח
זולתו
במלחמה;
ומי
שימשול
ברצונו
ותאותו
להניעם
אל
אשר
יחפוץ
,
הוא
יותר
משובח
ממי
שלכד
עיר
,
כי
איך
ימשול
בזולתו
מי
שלא
יוכל
למשול
ברצונו?!
יש
דברים
יחשוב
שיהיה
חדושם
קרי
והזדמן
,
ובהם
באמת
הגבלה
וסדור
מהשם
יתברך
,
וזה
כי
הגורל
יוטל
בחיק
,
ויחשוב
שיהיה
משפטו
בדרך
הקרי
,
והנה
תמצא
כי
מיי'
כל
משפטו.
וזה
מפורסם
מענין
הגורל
בספורי
דברי
הנבואה
,
וכבר
תעמוד
על
זה
מהחוש
,
כי
למצליחים
יבא
על
הרוב
בגורל
היותר
טוב
,
וההפך
לאנשים
הקשי
יום.
והנה
אמר
לפי
מה
שאחשוב
,
כי
הגבורה
במלחמה
ולכידת
העיר
הוא
מיי'
,
ולזה
אין
להתפאר
בהם
,
ואולם
התכונות
המדותיות
אשר
לאדם
עם
נפשו
,
הם
מפאת
בחירתו
,
ולזה
יהיה
ההתפאר
בהם
יותר.
ועוד
,
כי
הטוב
שיגיע
מאורך
האף
הוא
יותר
עצום
ויותר
מעט
סכנה
מהטוב
שיגיע
מהגבורה
,
וכן
הענין
במושל
ברוחו
עם
לוכד
עיר
,
עם
שבזה
יגיע
לאדם
הטוב
וההמלט
מזולת
שירע
לזולתו.
טוב
ארך
אפים
מגבור
-
אין
גבורה
לאדם
כמו
אריכות
אפים;
ומושל
ברוחו
-
כאשר
יגבר
עליו
יצרו
,
והוא
ימשול
בו
,
משובח
מלוכד
עיר.
ואמר
בעל
השיר:
אם
לא
תהי
מושל
בתאותך
,
איכה
תהי
מושל
בזולתך?
ואמר
עוד:
לא
ישקטה
איש
תבונה
,
שואל
אמונה
ודורש
,
עד
שלחו
תאותו
,
כלה
וגרש
יגרש.
טוב
ארך;
בחיק
יוטל;
"טוב
פת
חרבה"
(מש'
יז
,
א)
-
שלשה
דבקים.
טוב
-
עומד
במקום
שנים.
ארך
-
תאר
,
וכמהו
"ארך
האבר"
(יח'
יז
,
ג);
ואפים
-
רמז
לחמה.
וארך
אפים
הוא
טוב
מגבור
,
כי
הוא
יכבוש
כעסו;
והגבור
,
אף
על
פי
שכובש
אחרים
,
אינו
יכול
לכבוש
כעסו.
ומושל
ברוחו
-
שיעצור
רוח
חמתו
ולא
תעלה
באפו
,
הוא
טוב
שמושל
ברוחו
לבדו
,
ממושל
-
לוכד
-
עיר
,
שצריך
לעזור
אחרים.
וכאשר
יוטל
הגורל
בחיק
,
ומיי'
משפטו
,
איך
יפול
כן
מאת
השם
מי
שיוכל
למשול
ברוחו?
טוב
ארך
אפים
מגבור
ומשל
ברוחו
מלכד
עיר.
זה
הערה
להזהר
ממדת
הכעס
,
שהוא
ראש
לכל
המדות
המגונות.
וזהו
ארך
אפים
,
רוצה
לומר:
שמתגבר
בעצמו
להאריך
כעסו;
וכן
מושל
ברוחו.
והוא
כפל
ענין
,
רוצה
לומר
,
שיעצור
חמתו.
ואמר
על
זה
שהוא
טוב
מגבור
,
כי
הגבור
-
פעולת
גבורתו
רצונית
באין
הכרח
טבעי;
וכבישת
האף
הוא
כנגד
הטבע
,
וכן
גדול
מלוכד
עיר
,
כי
זה
נמסר
לו
לבדו
,
וכבוש
העיר
בעזר
זולתו.
ובדרך
נסתר
כלל
בזה
הערה
על
שלימות
המדות.
וידוע
שכל
גנות
מדה
ופחיתות
פועל
ורדיפת
החטא
והתאוות
,
הוא
דרך
כלל
כעס
וחרון.
והכובש
יצרו
מהם
(ראה
משנה
אבות
ד
,
א)
נקרא
ארך
אפים
,
וכל
שכן
מושל
ברוחו
,
שהוא
נאמר
דרך
כלל
על
הכובש
את
יצרו
(שם)
מן
התאוות
והמותרות.
וידעת
מה
שכתבו
חכמי
המוסר
שהמלכות
שלשה
מינים:
מלך
במדינה
,
ומלך
בביתו
,
ומלך
בגופו;
כלומר
,
שכל
אחד
מאלו
צריכים
למנהיג
שינהיגו
מה
שמסור
תחת
הנהגתם
הנהגה
ישרה.
המלך
במדינתו
-
ליסר
הרעים
ובעלי
הפעולות
המגונות
ולהכניעם
,
ולהרחיק
הנשארים
מזה
,
ולחזק
ידי
הטובים
ההולכים
בנתיב
היושר;
והאיש
המלך
בביתו
-
להדריך
בניו
ובנותיו
בדרך
ישרה
ולהוכיחם
תמיד
להשמר
מכל
רע
,
ולאחוז
בכל
מעשה
יושר
,
אנשים
בראוי
להם
,
ונשים
בראוי
להן;
וכן
כל
אדם
מלך
בגופו
-
להכניע
כחותיו
המפתים
אותו
לרע
,
ולחזק
ידי
יצר
הטוב
להוציא
מחשבתו
לפועל.
וכן
אמר
החכם
,
שהמלך
בגופו
הוא
החזק
שבמלכיות
,
כי
מלחמת
טבעיו
שהיא
בתוך
גופו
חזקה
מהמלחמה
הבאה
מבחוץ;
וידוע
שההשמר
מהאויבים
נקל
מאד
מההשמר
מכחותיו
הטבעיים.
ואמר
המשורר:
זדון
לבי
עשה
לנפשי
אשר
לא
יוכל
אויבי
עשוהו.
ולזה
אמר:
טוב
ארך
אפים
מגבור
,
מצורף
אל
היות
ממשלתו
סבת
שלימותו.
ומושל
ברוחו
-
בכעסו;
שכובש
את
כעסו
בשעת
הכעס
,
הוא
טוב
ויותר
גבור
מן
הגבור
שלוכד
עיר.