תנ"ך - פוטר
מים
ראשית
מדון
ולפני
התגלע
הריב
נטוש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פּ֣וֹטֵֽר
מַ֭יִם
רֵאשִׁ֣ית
מָד֑וֹן
וְלִפְנֵ֥י
הִ֝תְגַּלַּ֗ע
הָרִ֥יב
נְטֽוֹשׁ:
(משלי פרק יז פסוק יד)
פּוֹטֵר
מַיִם
רֵאשִׁית
מָדוֹן
וְלִפְנֵי
הִתְגַּלַּע
הָרִיב
נְטוֹשׁ:
(משלי פרק יז פסוק יד)
פוטר
מים
ראשית
מדון
ולפני
התגלע
הריב
נטוש:
(משלי פרק יז פסוק יד)
פוטר
מים
ראשית
מדון
ולפני
התגלע
הריב
נטוש:
(משלי פרק יז פסוק יד)
ראשית
-
כ"ח:
ראה
מש'
א
,
ז.
הריב
-
ב':
דב'
יט
,
יז;
מש'
יז
,
יד.
הריב
ב'
אשר
להם
הריב
ולפני
התגלע.
פוטר
-
ל';
הריב
-
ב';
נטוש
-
ל'.
פוטר
מים
ראשית
מדון
-
המתחיל
במריבה
הוא
כפותח
חור
בגדרי
אגפי
אמת
המים
והמים
יוצאין
בו
,
והחור
הולך
ומרחיב.
כן
המדון
הולך
וגדל
תמיד.
ולפני
התגלע
-
קודם
שתתגלע
חרפתך
נטוש
את
הריב
(ראה
סנה'
ו
,
ב).
פוטר
מים
-
המשיל
המריבה
והתגר
למים
,
כי
יתחיל
מעט
מעט
ואחר
כך
יגדל
,
כמי
שפותח
אמת
המים;
שבתחלה
פותח
מעט
,
והמים
הם
נגרים
ומרחיבים
הפתח
בכל
יום.
כי
הוא
,
משיתחיל
בקטטה
וריב
כל
היום
,
הריב
הולך
וגדל.
ולפני
התגלע
-
אבל
קודם
שיתגלה
הריב
חייב
אדם
לנטשו.
התגלע
-
אין
לו
חבר
במקרא
כי
אם
בזה
הספר
(ראה
מש'
יח
,
א;
כ
,
ג)
,
וצריך
לפרשו
לפי
מקומו
,
לשון
גילוי.
פוטר
מים
-
הנה
ראשית
המדון
הוא
במדרגת
פותח
מקום
יצאו
ממנו
המים
,
כי
הם
תמיד
ירחיבו
הפתח
ההוא
מצד
שטף
עובר
בו.
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
ראוי
לעזוב
הדבר
אשר
הוא
סבת
המדון
קודם
שיתערב
הריב
והמחלוקת
,
כי
אחר
זה
יתחזק
תמיד
הריב
ולא
יהיה
שליט
האדם
להשקיטו.
פוטר
מים
ראשית
מדון
-
כל
מדון
כמו
סכר
מים:
כאשר
תסור
ממנו
מעט
ויֵעשה
בו
פרץ
,
וימהר
אדם
לסגור
אותו
להעמיד
המים
בסכר
באבן
אחת
או
בשתים
,
יסכר;
ואם
לא
-
יפתח
וירחב
הפרץ
,
כי
אם
יפתח
לא
יסכר
כי
אם
בטורח
גדול.
ולזה
דומה
תחלת
המריבה:
אם
לא
ישלימו
ביניהם
,
תגדל
עד
הרג
נפשות.
פוטר
-
לשון
פתיחה
הוא.
וכן
הוא
הפירוש:
כפותח
מקור
מים
ההולכים
ויתערבו
עם
אחרים
עד
שיגברו
על
הארץ
,
כן
הוא
ראשית
מדון
מדומה
למים;
וקודם
התגלע
-
התערב
זה
בזה
-
במדון
,
ראוי
הריב
לנטוש
אותו.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יד
-
טז).
הערה
להשמר
ולהרחיק
מן
הקטטות
ומן
המריבות
,
כי
המעט
מהם
גוררת
כמה
נזקים
,
וגורם
להכזיב
האמת
ולאמת
השקר
,
ושהיא
גורמת
להתנכר
בעצמו
ולכפור
במעלת
זולתו
,
עד
שהכסיל
יעריך
עצמו
עם
החכם
כאילו
הוא
בקי
בחדרי
תורה
כמוהו.
ואמר
על
זה:
פוטר
מים
ראשית
מדון.
פוטר
-
הוא
כמו
לשון
פתיחה
והתרה.
ואמר
,
שראשית
המדון
,
רוצה
לומר:
התחלת
הקטטה
,
הוא
כמי
שפותח
ומתיר
הסכירה
שהיתה
מעכבת
המים
,
שכיון
שפתחה
והתירה
,
המים
נגרים
בחוזק
ואין
יכולת
באדם
להשיבם;
ואילו
לא
פתחה
או
שתכף
שפתחה
יסכרה
לשעתה
,
לא
תעבור
משם
ואילך
ולא
תזיק.
ועל
זה
אמר:
ולפני
התגלע
הריב
נטוש;
כלומר:
קודם
התגלע
הריב
תטשהו
ותניחהו.
כי
אלו
תמשוך
אחריו
לא
תוכל
אחר
כך
להעבירו
,
כי
יתחזק
החרון
בהמשך
המריבה
ותוסיף
בדבור
או
במעשה
יותר
ממה
שלא
כוונת
בו
בתחלת
הריב
,
ותבא
מזה
לחלוק
על
האמת
מצד
הנצוח
בכל
מה
שהמחלקת
בו
להצדיק
רשע
ולהרשיע
צדיק
,
ששתיהם
תועבת
יי'.
וכל
שכן
בענין
התורה
והחכמה
,
בהכזיב
האמת
ובאַמֵּת
השקרות.
ולזה
אמר:
למה
זה
מחיר
ביד
כסיל
,
כלומר:
מה
תועלת
לו
בהשתדלותו
וטרחו
לקנות
חכמה
,
ואין
לבו
עליה
להעמדת
האמת
,
רק
לנצוח.
או
פירושו:
איך
ערב
לב
מי
שאין
לו
לב
ללמוד
לחלוק
עם
השלם?!
ואם
יתן
איש
את
כל
הון
ביתו
באהבה
בוז
יבוזו
לו
(ע"פ
שה"ש
ח
,
ז)
בהערכת
עצמו
עם
השלם!
אלא
שיביאהו
לזה
החפץ
בנצוח
וההתחזק
במריבה.
ובדרך
נסתר
הוא
מזהיר
כל
בעל
דת
מרדיפת
ההתוַכְּחות
בדרכי
ההיקש
וברוב
ההתחכמות
שלא
יבוא
לפלס
כל
ארחות
האמונה
בדרכי
ההיקש
,
עד
שאם
יכזיבהו
בעל
ההיקש
ישאר
פוסח
ונבוך
,
או
אולי
הורס
וכופר;
כאמרו:
"פן
יוכיח
בך
ונכזבת
"(מש'
ל
,
ו).
אבל
שיטוש
הריב
בזה
ויתלה
האמנת
קצתם
מצד
הקבלה
הנבואית
,
או
כלם
,
אם
איננו
מהשלמים;
כי
ההיקש
לפעמים
יביאהו
להכזיב
האמת
ולאמת
הכזב.
וכל
שכן
שיזהר
מזה
המתחכם
והמתפלסף
,
רוצה
לומר:
המראה
עצמו
כחכם
או
פילוסוף
המשתדל
בחכמות
ולב
אין
להכילם
כראוי
,
שזה
יורה
עליו
התוכחו
בכסילות
ופתיות
בל
ידע
מה.
ואפשר
שעל
זה
גם
כן
רמז
ענין
"משיב
רעה
תחת
טובה"
(לעיל
,
יג)
,
שהמתחכם
יותר
מדאי
להרוס
ולהביט
במה
שאין
ראוי
לו
,
עד
שימשך
מזה
לידי
מבוכה
או
אולי
לידי
כפירה
,
הוא
משיב
רעה
תחת
היותו
ראוי
להשיב
טובה:
קויתי
לעשות
ענבים
ויעש
באושים
(ע"פ
יש'
ה
,
ד).
פוטר
-
פותח.
התגלע
-
התערב.
ופירש
המדקדק
הגדול
(השרשים:
'פטר')
,
שידמה
פתיחת
המדון
והתחלתו
בשלוח
המים
והתפשטם
,
כי
המים
כאשר
ישולחו
על
מקום
,
איפשר
שיעברו
המקום
ההוא;
וכן
המדון
והמריבה
,
כאשר
יָחֵלו
אותם
ויפָּתחו
,
איפשר
שיעלו
הדברים
ההם
אל
מה
שלא
יושג
להשיב;
ועל
כן
צוה
להנחתו
,
והוא
אמרו:
ולפני
התגלע
הריב
נטוש.
פוטר
מים
-
מונח
על
התרת
סכר
אמת
המים;
ומזה
נאמר
"פטר
רחם"
(שמ'
יג
,
יב).
ואמר
,
כי
ראשית
מדון
הוא
כמו
פוטר
מים
,
שישתלחו
המים
פתאם.
ולפני
התגלע
הריב
נטוש
-
זהו
צווי
משלמה
לבנו;
בעבור
שהמדון
הוא
כפוטר
מים.
וטעם
התגלע
-
התפשט.
פוטר
מים
הוא
שמתחיל
ראשית
מדון
-
כמו
"כי
לא
יפטר
יהוידע
הכהן"
(ראה
דה"ב
כג
,
ח);
כלומר:
כמו
הפוטר
נגרי
מים
,
שאינו
יכול
להחזירם
,
כך
הוא
מי
שמתחיל
המדון:
אחר
שהתחיל
אינו
יכול
לסתור
אותם.
ולפני
התגלע
הריב
-
אין
לו
דומה
במקרא
כי
אם
בספר
זה:
"בכל
תושיה
יתגלע"
(מש'
יח
,
א);
"וכל
אויל
יתגלע"
(מש'
כ
,
ג).
ומתפרש
הכל
לפי
הנופל
בענין;
כלומר:
לפני
שיתגלה
הריב
ויתרבו
הדברים
,
נטוש
אותו.