תנ"ך - בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּכָל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד: (משלי פרק יז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

בְּכָל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד: (משלי פרק יז פסוק יז)

טקסט בלבד:

בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד: (משלי פרק יז פסוק יז)

תיקון קוראים:

בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד: (משלי פרק יז פסוק יז)
הרע - ה' (ג' בישין ותריין טבין; כלומר: שלוש פעמים מלשון 'רוֹעַ' ופעמיים מלשון 'רֵעַ'): ש"א יב , כה; יש' א , טז; יר' יג , כג; מש' יז , יז; יט , ו. (ואחד: והרע - דה"א כא , יז).

הרע - ה'; ואח - ל'.

בכל עת אוהב הרע - לעולם הוי אוהב רעים , לקנות אוהבים. ואח לצרה יולד - לעת הצרה יולד לך הרע כאח , לעזור לך ולהשתתף בצרתך.

בכל עת אהב הרע - ראוי לאדם לאהוב האהוב הנאמן , בין כשיש לו שמחה בין כשיש לו צער. ואח לצרה יולד - כי מפני שהוא תמיד עמך , הוא יהיה לך כאח בעת צרתך.

בכל עת יתתבר האוהב לאהובו , בימי הטובה ובימי הרעה: זה מדרך האוהב במה שהוא אוהב , רוצה לומר , שלא יעזוב אהובו לעתות בצרה. ואולם האוהב שיתחדש ויולד לו בעת צרתו , הוא אח , לא אוהב. או ירצה בזה , כי האוהב יתחבר לאהובו בכל עת כדי שישמח בטובתו ויעזרהו לעת רעתו; אמנם האח לא יחוש להתחבר עם אחיו בעת טובתו , אך בצרתו יתעורר לעוזרו , כי הטבע יכריחהו על זה מפני היותו עצמו ובשרו (ע"פ בר' כט , יד).

בכל עת אוהב הרע והחבר , אך האח נולד לעתות בצרה (ע"פ תה' ט , י). ויש מפרש על החבר , כי כמו אח הוא לעת צרת האדם. ואמר בשיר: את אוהבי אהב מאח בעוד אחיה , כי איך אאהב אח עד אוהבי יהיה?

בכל עת - יאהב איש את רעהו , ואח אוהב לעת צרה הנולדת , ולא יאהב בכל עת. ומלת יולד ראויה להיות 'תולד' , ובאה בלשון זכר כדרך "ובא עליך רעה" (יש' מז , יא); "קפדה בא" (יח' ז , כה); "עד נמצא עולתה בך" (יח' כח , טו); "צעקה גדולה במצרים אשר כמהו" (ראה שמ' יא , ו).

בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד. הערה להיות האדם משתדל שיהיה לו חבר נאמן רוח , כי החברה צורך גדול בהנהגה המדינית , ומשקטת לב האדם במבוכותיו ובמועצותיו ובהודעת סודותיו. ואמרו חכמי המוסר (ראה מבחר הפנינים כ , יא): אדם מבלי חברים כשמאל בלי ימין. ואמר אחר (שם , יב): כשיגיעני שמועת מות אחד מחבירי , נפל נתח מנתחי. ומטכסיס האוהב הנאמן לאהוב את האוהב כנפשו. ואמר החכם (שם , יג): החבר הנאמן יזיק לעצמו כדי להועילך , ובעת שיחמסוך יטרח בהצלתך כהצלת נפשו. ואמרו , שאדם אחד הוצרך לאוהבו על איזה דבר , והודיעו הענין; ואמר לו: אני מזומן לתועלתך יותר מידך , וירא להזיקך יותר מלבך. וכן מטכסיס האוהב הנאמן להיות אהבתו קיימת חזקה , לא תחלוף ולא תשתנה לסיבה , יאהב בעת העוני יותר מבעת העושר , ובעת הצרה יותר מבשעת הריוח. ולזה אמר הנה: בכל עת אוהב הרע , כלומר: החבר הטוב אוהב בכל עת , לא תקבל אהבתו תמורה או שינוי ומגרעת לסיבה מן הסיבות , והוא לצרה המזדמנת אח גמור לעזור ולהציל. ויולד , שב אל הצרה , מלשון 'הזדמנות' , כענין "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה" (בר' לז , ב); "לא תדע מה ילד יום" (מש' כז , א). והיה לו לומר 'תולד' , אלא לפעמים יפול לשון זכר על הנקבה , כמו "ובא עליך רעה" (יש' מז , יא); "קפדה בא" (יח' ז , כה); עד "נמצא עוולתה בך" (יח' כח , טו); "צעקה גדולה בכל ארץ מצרים אשר כמוהו" וגו' (שמ' יא , ו) , או ישוב יולד על אח; כלומר , שהאוהב הוא לצרת אוהבו - אח הנולד לו; כלומר: כאלו הוא אחיו מדרך לידה וקורבה. ובדרך נסתר יפורש בו מה שפירשנו במקומו (משנה אבות א , ו) בענין 'עשה לך רב וקנה לך חבר' , והוא , שתועלת הלימוד הוא בלמדו מזולתו , כי הידיעה המקובלת עם בחינת שכל הלָמֵד ופלפולו הוא הכנת השלימות. ורבותינו ז"ל אמרו בירושלמי , בפ"ו של פסחים (ו , א [לג , א]): כל תורה שאין לה אב אינה תורה. והודיע , שהקבלה כשהיא על צד שלם צריכה לשני דברים: האחד - שילמוד הענין מפי הרב , והשניה - כשיסור מלפני הרב , שישיבנה בינו לבין עצמו ויסדר ענייניה על אפניהם. וזה השני צריך לחבר , שכל מה שחיסר זה גילה זה; ואף כי לא יֵדעו הדברים בבחינה אמיתית עד שיונחו שני קצות הסותר ויצא להם אז בחינת האמת מן השקר , ואז יצא כנוגה שכלם (ע"פ יש' סב , א) וחפץ יי' בידם יצלח (ע"פ יש' נג , י) , כמו שהארכנו בענין זה במקומו במס' אבות (א , ו). ואהבה היא התאחד הדעות והסכים על ענין אחד , ועל זה אמר: בכל עת אוהב הרע; כלומר: אף בעת המחלוקת הוא אוהב הרע , כלומר , שמזומן כל אחד מהם לשוב לדעת חבירו כשיעלה להם האמת. והוא כעניין אמרם ז"ל (ראה קידושין ל , א): אפילו האב ובנו , הרב ותלמידו , שנושאים ונותנים זה עם זה בהלכה , נעשו אויבים זה לזה; ולא זזו משם עד שנעשו אוהבים , שנאמר: "את והב בסופה" (במ' כא , יד) , כמו שביארנו במקומו. והוא ענין אח לצרה יולד , כי המבוכה תקרא צרה מענין הלחיצה והדחק.

בכל - הטעם: כי הרֵע אוהב רעהו בכל עת , ואולם האח החביב יוכר בעת הצרה , כי התולדה היא הוציאה לפועל , וזה בגדר החכם באוהב הנאמן , שהוא המתנדב בממון בעת הצרך , ובנפש בעת הצרה.

בכל עת אהב וגו' - אם בעת הצרה אם בעת ההצלחה. ואח לצרה יולד - אז יבחן. והנה אח קרוב מרע.

בכל עת אוהב הרע - כלומר: בכל זמן תהיה אוהב האהוב נאמן טוב , בין כשיש לו שמחה בין כשיש לו צרה. ואח לצרה יולד - כשיבוא לך שום צרה יעמוד אצלך כאילו הוא אחיך.
ריכוז קישורים