תנ"ך - אהב
פשע
אהב
מצה
מגביה
פתחו
מבקש־שבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֹ֣הֵֽב
פֶּ֭שַׁע
אֹהֵ֣ב
מַצָּ֑ה
מַגְבִּ֥יהַּ
פִּ֝תְח֗וֹ
מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר:
(משלי פרק יז פסוק יט)
אֹהֵב
פֶּשַׁע
אֹהֵב
מַצָּה
מַגְבִּיהַּ
פִּתְחוֹ
מְבַקֶּשׁ־שָׁבֶר:
(משלי פרק יז פסוק יט)
אהב
פשע
אהב
מצה
מגביה
פתחו
מבקש־שבר:
(משלי פרק יז פסוק יט)
אהב
פשע
אהב
מצה
מגביה
פתחו
מבקש־שבר:
(משלי פרק יז פסוק יט)
אהב
-
ב'
בטעמא
(מלעיל):
מש'
יב
,
א;
יז
,
יט.
אוהב
פשע
-
לפשוע
בחבירו.
אוהב
מצה
-
להתקוטט
ולריב.
מגביה
פתחו
-
מדבר
בגאוה
,
כמו
"שמור
פתחי
פיך"
(מי'
ז
,
ה).
אוהב
פשע
-
מי
שאוהב
לפשוע
בבני
אדם
הוא
מוכן
תמיד
להתקוטט
עם
בני
אדם
,
כי
צריך
שיריבו
עמו
האנשים
שהוא
פושע
בהם
,
ואי
אפשר
שלא
יכנס
במריבה;
ומגביה
פתחו
-
כמו
שאדם
המגביה
פתח
ביתו
,
שאי
אפשר
שלא
יפל
,
בשום
פנים.
ויש
מפרשים:
האדם
שיש
לו
שונא
,
ואומר:
אני
חזק
ואלך
להלחם
בו
עם
אנשים
רבים
,
הוא
כאילו
מזהיר
אותו
שיכין
עצמו
לעמוד
כנגדו
,
ועל
כן
הוא
מבקש
שברו.
אהב
פשע
-
מי
שהוא
אוהב
למצוא
פשע
בדברים
שיאמרו
לו
או
יעשו
,
וידקדק
בהם
בזה
האופן
,
הנה
הוא
אוהב
מריבה
ומחלוקת
,
כי
זה
יוליד
המחלוקת.
ומי
שהוא
מגביה
פתחו
להשקיף
בדברים
,
בצד
שישים
עצמו
בעליונות
מקום
,
כי
זה
יהיה
סבה
אל
שימצא
פשע
בדברים
,
לחשבו
עצמו
גדול
המעלה
ושראוי
לו
מהכבוד
הרבה
-
הנה
הוא
מבקש
שבר
,
כי
זה
סבה
להביא
עליו
רעות
גדולות.
והנה
לקח
זה
הלשון
על
צד
שלימות
המשל
,
כי
מגובה
הפתח
יקרה
שיפול
מטה
וישבר.
אוהב
פשע
אוהב
מצה
מגביה
פתחו
מבקש
שבר
-
מדבר
גבוהה
מבקש
שבר
לנפשו.
אדם;
אוהב
פשע
-
שנים
דבקים.
וכן
הפירוש:
אדם
שיתקע
כף
להיות
ערב
לפני
רעהו
המלוה
,
הוא
יקרא
חסר
לב
,
והוא
אוהב
לעשות
פשע;
ואוהב
מצה
-
שינצה
עמו
רעהו
בגלל
ממונו.
פתחו.
רמז
למפתח
השפתים;
וטעמו:
כאשר
הוא
מרים
קול
פתח
דבריו
לערב
ערבה
,
הוא
מבקש
שיבֹאהו
שבר.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יט
-
כב).
כל
זה
הערה
להזהר
מן
הקטטות
,
ושהן
גוררות
פשע
וחטאה;
ובפרט
מן
הגאוה
,
כי
היא
משחתת
והורסת
מצב.
ואמר
על
זה
,
שאוהב
הקטטות
אוהב
פשע
וחטאה
,
כי
הקטטה
סבה
מחייבת
להם.
ובא
הנה
פתחו
במקום
"פיו"
,
כדרך
"שמור
פתחי
פיך"
(מי'
ז
,
ה).
ואמר
,
שהמדבר
גבוהות
הוא
מבקש
שבר
,
כי
יסובו
עליו
רבים
,
יחד
עליו
יתמלאון
(ע"פ
איוב
טז
,
י)
להפילו
ולהכניעו.
והוא
ענין
עקש
לב
,
רוצה
לומר
,
שהמתעוות
בשכלו
לא
ימצא
טוב
אבל
רע
,
וכן
המתהפך
בלשונו
,
רוצה
לומר:
מדבר
תהפוכות
יפול
ברעה.
והוא
תוגת
מולידיו
ושוללת
שמחתם
,
תחת
תקוותם
להיות
להם
לב
שמח
בענינו.
וייטיב
גהה
,
חסר
כ"ף
הדמיון;
כלומר:
ייטיב
כגהה
,
רוצה
לומר:
כרפואה
,
ורוח
נכאה
תיבש
גרם
האדם.
ולי
נראה:
ייטיב
גהה
-
כלומר:
יתקן
הרפואה
וירבה
בתועלתה.
וגהה
-
פירושו
רפואה
,
והוא
שם
דבר
בפלס
"אין
כהה
לשברך"
(נח'
ג
,
יט);
וכן
"לא
יגהה
מכם
מזור"
(הו'
ה
,
יג)
-
פירושו:
ולא
ירפא.
ובדרך
נסתר
קרא
רוב
ההתחכמות
על
הדרך
שביארנו
אוהב
מצה
ומגביה
פתחו
ועקש
לב
,
ואמר
,
שלא
ימצא
טוב
,
רוצה
לומר:
המכוון
,
אבל
יגיע
מזה
לשבר
ולפשע.
ויולד
-
כמו
מְגַדל;
כלומר:
כשמתגדל
בהרגל
זאת
התוגה
,
אחריתו
לענה
,
והוא
הענין
באדם
נבל.
ולב
שמח
,
המסתפק
בחכמה
בראוי
לדרוש
ולחקור
ואינו
מתחכם
יותר
,
ייטיב
הלב
כגהה.
ורוח
נכאה
,
ושאינה
שמחה
בחלק
הראוי
לה
,
וטורחת
ביתר
מן
הראוי
,
תיבש
גרם;
רוצה
לומר:
עצם
האדם
וצורתו.
ולענין
נגלה
עוד
יש
לפרש
לב
שמח
ייטיב
גהה
-
על
המלמד
או
על
הרופא.
אמר
על
הרופא:
כשהחולה
רואהו
שמח
ובדברים
ערבים
ומתוקים
ומבטיחים
,
תערב
לו
כרפואה
עצמה
,
ואז
הענין
ההוא
ימתיק
לו
הרפואה.
וכשרואהו
ברוח
נכאה
הוא
דואג
לזה;
ועליו
אמר
,
שהנהגתו
תיבש
גרם
החולה.
וכן
הענין
ברב
אצל
תלמידו.
אהב
פשע
-
שרוצה
למרוד
בחבירו
ולהעציבו.
מגביה
פתחו
-
זה
יותר
מבואר
בארץ
ההיא
,
שכל
בתיהם
בפתחים
שפלים
,
זולת
פתחי
השרים.
אוהב
פשע
אוהב
מצה
-
מי
שאוהב
מצה
ומריבה
אוהב
פשע
,
שכשמריב
עם
חבירו
אי
אפשר
שלא
יחטא
,
או
במעשה
או
בדבור;
כמו
האדם
שמגביה
פתח
ביתו
הרבה
,
שהוא
מבקש
שבר
-
שאי
אפשר
שום
פעם
שלא
יפול
וינזק.