תנ"ך - עבד־משכיל
ימשל
בבן
מביש
ובתוך
אחים
יחלק
נחלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל
יִ֭מְשֹׁל
בְּבֵ֣ן
מֵבִ֑ישׁ
וּבְת֥וֹךְ
אַ֝חִ֗ים
יַחֲלֹ֥ק
נַחֲלָֽה:
(משלי פרק יז פסוק ב)
עֶבֶד־מַשְׂכִּיל
יִמְשֹׁל
בְּבֵן
מֵבִישׁ
וּבְתוֹךְ
אַחִים
יַחֲלֹק
נַחֲלָה:
(משלי פרק יז פסוק ב)
עבד־משכיל
ימשל
בבן
מביש
ובתוך
אחים
יחלק
נחלה:
(משלי פרק יז פסוק ב)
עבד־משכיל
ימשל
בבן
מביש
ובתוך
אחים
יחלק
נחלה:
(משלי פרק יז פסוק ב)
יחלק
-
ב':
מש'
יז
,
ב;
איוב
כז
,
יז.
עבד
משכיל
וגו'
-
על
שהשכיל
נבוכד
נצר
לפסוע
שלש
פסיעות
לכבודו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
עלה
לגדולה
ומשל
בישראל
,
שהובישו
מעשיהם
וחלק
נחלתם
לעיניהם.
דבר
אחר:
גר
צדיק
טוב
מאזרח
רשע
,
ולעתיד
לבוא
יחלק
שלל
ונחלה
בתוך
בני
ישראל
,
שנאמר
"והיה
השבט
אשר
גר
הגר"
וגו'
(ראה
יח'
מז
,
כג).
עבד
משכיל
-
העבד
המשכיל
ימשול
בחכמתו
על
הבן
המביש
,
כלומר
,
שאינו
יודע
לתקן
נחלותיו
או
סחורותיו.
ובתוך
אחים
יחלק
נחלה
-
מפני
חריצותו
,
כי
יתכונו
האחים
לתת
לו
חלק
ביניהם
בעבור
חריצותו
ושכלו.
עבד
משכיל
-
הנה
יקרה
בעבד
האדם
כשהיה
זריז
ומשכיל
,
שיהיה
מושל
בבן
אדוניו
,
כשהיה
עצל
וסכל
,
כי
אדוניו
ימשילהו
עליו
להנהיגו
בהנהגה
ראויה;
וכבר
יקרה
שיחלק
זה
העבד
נחלה
בתוך
הבנים
שהם
בני
אדוניו
,
כי
אדוניו
,
לאהבתו
אותו
,
יתן
לו
במותו
חלק
מה
בנכסיו.
עבד
משכיל
ימשול
בבן
מביש
-
שבח
בכאן
השכל
,
בעבור
כי
לא
ברא
הקדוש
ברוך
הוא
דבר
שיערך
אותו;
ובשכל
יעלו
העבדים
ומבלתו
ישפלו
בני
חורין
,
והשכל
במעט
חכמה
-
משֻבח.
אך
חכמה
מאין
שכל
-
מגונה.
ולא
שבח
בכל
מקום
החכמה
,
אלא
כאשר
היא
מזוגה
בשכל.
עבד
משכיל
-
בעבור
שכלו
ימשול
בבן
מביש
,
והוא
הכסיל.
יחלק
-
יקח
חלק
נחלה;
וכן
"חולק
עם
גנב"
(מש'
כט
,
כד)
-
לוקח
חלק.
אבל
"חלק
יי'
אלהיך"
(דב'
ד
,
יט)
-
טעמו:
נתן
חלק.
והמשכיל
יוכל
לדעת
הטעם
כפי
הענין.
עבד
משכיל
ימשל
בבן
מביש
ובתוך
אחים
יחלק
נחלה.
הערה
המונית
שלא
לבטוח
ביחס
זולתו
,
כי
כל
יחס
זולתו
באין
יחס
עצמו
-
דבר
בטל.
ואמרו
חכמינו
ז"ל
(ראה
מנחות
נג
,
א):
אמרו
ליה
לר'
פרידא:
רב
פלוני
דהוא
בר
בריה
דרב
אבטילס
,
דהוא
עשירי
לרבי
אליעזר
בן
עזריה
,
דהוא
עשירי
לעזרא
,
קאי
אבבא.
אמר:
מאי
כולי
האי?
אי
בר
אוריין
ולא
בר
אבהן
יאיי
,
אי
בר
אוריין
ובר
אבהן
יאיי
ויאיי
,
אי
בר
אבהן
ולא
בר
אוריין
אשא
תיכליה!
וכן
שלא
יבטח
בעושר
אביו
ושאר
מורישיו
,
כי
העושר
באין
שכל
ומוסר
-
דבר
אובד
לשעתו.
אמרו
חכמי
המוסר:
אל
תתהלל
בעושר
יכלה
ויחסר
,
רק
בהשכל
ודעת
ומוסר.
ועל
זה
אמר
כי
עבד
משכיל
ימשול
בבן
מביש
-
רוצה
לומר:
הבן
הפחות
אשר
יבייש
יולדיו.
ואף
בין
הבנים
ההגונים
,
כשהוא
משכיל
עד
שיחלוק
עמהם
בנחלה;
כלומר
,
כי
ירויח
ויצליח
עמהם
עד
שלבסוף
יהיה
כאחד
מהם
בחלקי
הממון.
ובדרך
נסתר:
ידוע
כי
הבן
הוא
עיקר
הבית
,
והעבד
בא
אחר
כן.
וכן
הענין
במלך
הזקן
שהוא
הבן
הבכור
נולד
עמו
,
והיצר
הטוב
לא
הגיע
עד
בן
שלוש
עשרה
שנה.
ובא
מתחלתו
כעבד
רותת
לפני
אדוניו
,
וכאשר
הוא
משכיל
מתגבר
מעט
מעט
,
עד
שיתגבר
עליו
ויכניעהו
,
ולא
ימיתהו
מכל
וכל
,
אבל
שיחלוק
עם
בני
חילו
,
שהם
אחיו
ובני
אמו
,
להסתפח
בנחלתם
כפי
הצורך
ההכרחי.
עבד.
ובתוך
-
זה
מרוב
חכמתו
,
עד
שישוב
כאחד
האחים.
עבד
משכיל
-
העבד
שהוא
חכם
,
ימשול
פעמים
בבן
מביש
-
לפי
שאדוניו
רואה
אותו
חכם
וממנה
אותו
אפיטרפוס
על
בניו
ומושל
בהם.
ופעמים
בתוך
אחים
יחלק
נחלה
-
כאחד
מהם;
כל
כך
עולה
בחכמתו.