תנ"ך - ילד
כסיל
לתוגה
לו
ולא־ישמח
אבי
נבל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יֹלֵ֣ד
כְּ֭סִיל
לְת֣וּגָה
ל֑וֹ
וְלֹא־יִ֝שְׂמַ֗ח
אֲבִ֣י
נָבָֽל:
(משלי פרק יז פסוק כא)
יֹלֵד
כְּסִיל
לְתוּגָה
לוֹ
וְלֹא־יִשְׂמַח
אֲבִי
נָבָל:
(משלי פרק יז פסוק כא)
ילד
כסיל
לתוגה
לו
ולא־ישמח
אבי
נבל:
(משלי פרק יז פסוק כא)
ילד
כסיל
לתוגה
לו
ולא־ישמח
אבי
נבל:
(משלי פרק יז פסוק כא)
ילד
-
ב'
חסר:
*יר'
ל
,
ו;
מש'
יז
,
כא.
ילד
ב'
חס'
שאלו
נא
וראו
ילד
כסיל.
ילד
-
ב'
חס';
ולא
-
ישמח
-
ל'.
ילד
כסיל
לתוגה
לו
-
כלומר:
לתוגה
למי
שילדו;
וכפל
ואמר:
ומי
שיש
לו
בן
נבל
לא
ישמח
בו
,
כי
הוא
רואה
תמיד
נבלותו
ומתעצב
עליו.
יולד
כסיל
-
הנה
האיש
המוליד
כסיל
יולד
אותו
לרעה
לו
,
כי
יגדל
יגונו
בו
מצד
חסרון
דעתו
ורוע
עניניו
,
ולא
ישמח
האיש
הנבל
העושה
נבלות
או
מדבר.
יולד.
למ"ד
לתוגה
-
בעבור
שתבואהו
תוגה
ילדהו
,
ולא
ישמח
בו
האב
בהיות
בנו
מדבר
נבלות.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יט
-
כב).
כל
זה
הערה
להזהר
מן
הקטטות
,
ושהן
גוררות
פשע
וחטאה;
ובפרט
מן
הגאוה
,
כי
היא
משחתת
והורסת
מצב.
ואמר
על
זה
,
שאוהב
הקטטות
אוהב
פשע
וחטאה
,
כי
הקטטה
סבה
מחייבת
להם.
ובא
הנה
פתחו
במקום
"פיו"
,
כדרך
"שמור
פתחי
פיך"
(מי'
ז
,
ה).
ואמר
,
שהמדבר
גבוהות
הוא
מבקש
שבר
,
כי
יסובו
עליו
רבים
,
יחד
עליו
יתמלאון
(ע"פ
איוב
טז
,
י)
להפילו
ולהכניעו.
והוא
ענין
עקש
לב
,
רוצה
לומר
,
שהמתעוות
בשכלו
לא
ימצא
טוב
אבל
רע
,
וכן
המתהפך
בלשונו
,
רוצה
לומר:
מדבר
תהפוכות
יפול
ברעה.
והוא
תוגת
מולידיו
ושוללת
שמחתם
,
תחת
תקוותם
להיות
להם
לב
שמח
בענינו.
וייטיב
גהה
,
חסר
כ"ף
הדמיון;
כלומר:
ייטיב
כגהה
,
רוצה
לומר:
כרפואה
,
ורוח
נכאה
תיבש
גרם
האדם.
ולי
נראה:
ייטיב
גהה
-
כלומר:
יתקן
הרפואה
וירבה
בתועלתה.
וגהה
-
פירושו
רפואה
,
והוא
שם
דבר
בפלס
"אין
כהה
לשברך"
(נח'
ג
,
יט);
וכן
"לא
יגהה
מכם
מזור"
(הו'
ה
,
יג)
-
פירושו:
ולא
ירפא.
ובדרך
נסתר
קרא
רוב
ההתחכמות
על
הדרך
שביארנו
אוהב
מצה
ומגביה
פתחו
ועקש
לב
,
ואמר
,
שלא
ימצא
טוב
,
רוצה
לומר:
המכוון
,
אבל
יגיע
מזה
לשבר
ולפשע.
ויולד
-
כמו
מְגַדל;
כלומר:
כשמתגדל
בהרגל
זאת
התוגה
,
אחריתו
לענה
,
והוא
הענין
באדם
נבל.
ולב
שמח
,
המסתפק
בחכמה
בראוי
לדרוש
ולחקור
ואינו
מתחכם
יותר
,
ייטיב
הלב
כגהה.
ורוח
נכאה
,
ושאינה
שמחה
בחלק
הראוי
לה
,
וטורחת
ביתר
מן
הראוי
,
תיבש
גרם;
רוצה
לומר:
עצם
האדם
וצורתו.
ולענין
נגלה
עוד
יש
לפרש
לב
שמח
ייטיב
גהה
-
על
המלמד
או
על
הרופא.
אמר
על
הרופא:
כשהחולה
רואהו
שמח
ובדברים
ערבים
ומתוקים
ומבטיחים
,
תערב
לו
כרפואה
עצמה
,
ואז
הענין
ההוא
ימתיק
לו
הרפואה.
וכשרואהו
ברוח
נכאה
הוא
דואג
לזה;
ועליו
אמר
,
שהנהגתו
תיבש
גרם
החולה.
וכן
הענין
ברב
אצל
תלמידו.
יולד
-
כמו
"ומצרים
ילד"
(בר'
י
,
יג)
,
שטעמו
כמו
'הוליד';
והיה
לתוגה
לו
-
נשוא
המשפט
הראשון.
יולד
כסיל
-
כמו
"ובתואל
ילד
את
רבקה"
(בר'
כב
,
כג)
,
שהוא
כמו
'הוליד';
גם
הנה:
מי
שמוליד
את
הכסיל
,
לתוגה
לו
מוליד
אותו.