תנ"ך - לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣יב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם: (משלי פרק יז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּרֶם: (משלי פרק יז פסוק כב)

טקסט בלבד:

לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם: (משלי פרק יז פסוק כב)

תיקון קוראים:

לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם: (משלי פרק יז פסוק כב)
גרם - ג': בר' מט , יד; מש' יז , כב; כה , טו.

לב שמח ייטיב גהה - כשהאדם שמח בחלקו , פניו מאירין.

לב שמח יטיב גהה - הלב השמח הוא מטיב זיו פניו של אדם. גהה - זיו או אור , מן "לא יגיה אורו" (יש' יג , י). ורוח נכאה תיבש עצמותיו של אדם , מפני שמרוב צערו ושפל רוחו לא יאכל ולא ישן , אלא דואג תמיד , ועל כן יכלה דמו ובשרו , ומוח עצמותיו יתיבש.

לב שמח - הנה משמחת הלב יתחדש טוב מראה הגוף , להתפשט הדם והחום הטבעי בחלקי הגוף; והרוח נכאה , שהיא הפך שמחת לב , היא תיבש האיברים , מפני התקבץ הדם והחום הטבעי בפנימי הגוף. והנה יבאר בזה שהשמחה משובחת , וההצטער מגונה.

לב שמח ייטיב גהה - ייטיב רפואה; מן "ולא יגהה מכם מזור" (הו' ה , יג). וגהה - בשקל "אין כהה לשברך" (נח' ג , יט)

לב. גהה - חסר כ"ף , וטעמו 'מרפא'. וכן הפירוש: הלב שהוא שמח בחלקו ייטיב הגוף כגהה , בעבור שתולדתו לשמח; וחברו: "לא יגהה מכם מזור" (הו' ה , יג) , שטעמו: לא ירפא מכם נגע. ומשקל גהה - "כרה גדולה" (מ"ב ו , כג). אבל רוח נכאה וכועסת על הבלי העולם היא תיבש הגרם שהיא עקר הגוף , ולא תועיל בו גהה.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים יט - כב). כל זה הערה להזהר מן הקטטות , ושהן גוררות פשע וחטאה; ובפרט מן הגאוה , כי היא משחתת והורסת מצב. ואמר על זה , שאוהב הקטטות אוהב פשע וחטאה , כי הקטטה סבה מחייבת להם. ובא הנה פתחו במקום "פיו" , כדרך "שמור פתחי פיך" (מי' ז , ה). ואמר , שהמדבר גבוהות הוא מבקש שבר , כי יסובו עליו רבים , יחד עליו יתמלאון (ע"פ איוב טז , י) להפילו ולהכניעו. והוא ענין עקש לב , רוצה לומר , שהמתעוות בשכלו לא ימצא טוב אבל רע , וכן המתהפך בלשונו , רוצה לומר: מדבר תהפוכות יפול ברעה. והוא תוגת מולידיו ושוללת שמחתם , תחת תקוותם להיות להם לב שמח בענינו. וייטיב גהה , חסר כ"ף הדמיון; כלומר: ייטיב כגהה , רוצה לומר: כרפואה , ורוח נכאה תיבש גרם האדם. ולי נראה: ייטיב גהה - כלומר: יתקן הרפואה וירבה בתועלתה. וגהה - פירושו רפואה , והוא שם דבר בפלס "אין כהה לשברך" (נח' ג , יט); וכן "לא יגהה מכם מזור" (הו' ה , יג) - פירושו: ולא ירפא. ובדרך נסתר קרא רוב ההתחכמות על הדרך שביארנו אוהב מצה ומגביה פתחו ועקש לב , ואמר , שלא ימצא טוב , רוצה לומר: המכוון , אבל יגיע מזה לשבר ולפשע. ויולד - כמו מְגַדל; כלומר: כשמתגדל בהרגל זאת התוגה , אחריתו לענה , והוא הענין באדם נבל. ולב שמח , המסתפק בחכמה בראוי לדרוש ולחקור ואינו מתחכם יותר , ייטיב הלב כגהה. ורוח נכאה , ושאינה שמחה בחלק הראוי לה , וטורחת ביתר מן הראוי , תיבש גרם; רוצה לומר: עצם האדם וצורתו. ולענין נגלה עוד יש לפרש לב שמח ייטיב גהה - על המלמד או על הרופא. אמר על הרופא: כשהחולה רואהו שמח ובדברים ערבים ומתוקים ומבטיחים , תערב לו כרפואה עצמה , ואז הענין ההוא ימתיק לו הרפואה. וכשרואהו ברוח נכאה הוא דואג לזה; ועליו אמר , שהנהגתו תיבש גרם החולה. וכן הענין ברב אצל תלמידו.

לב. גהה - מראה הפנים; כמו שאמר בזולת המקום "ייטיב פנים" (מש' טו , יג).

לב שמח ייטיב גהה - ייטיב אור פנים. ורוח נכאה תיבש עצמות האדם.
ריכוז קישורים