תנ"ך - אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל: (משלי פרק יז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

אֶבֶן־חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל־כָּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל: (משלי פרק יז פסוק ח)

טקסט בלבד:

אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל: (משלי פרק יז פסוק ח)

תיקון קוראים:

אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל: (משלי פרק יז פסוק ח)
אל - כל - י"א בכתיבייא (בלישנא): תה' לג , יד , טו; קיט , ו; מש' יז , ח; קה' ט , ד; אס' א , כב; ג , יג; ט , כ , ל; דנ' ט , ו; דה"ב יא , ג.

אל - כל - י"א בכת'.

אבן חן - כשהאדם בא לפני הקדוש ברוך הוא ומפייסו בדברים ושב לו , אבן חן ומרגליות היא בעיניו. אל כל אשר יפנה ישכיל - בכל מה שיבקש ממנו מצליחו.

אבן חן השוחד - הנה השוחד הוא אבן חן בעיני בעליו , כי הוא ישא חן בעיני האנשים אשר ינתן להם השוחד , כאילו היה מרגלית שתתן חן לנושאה: אל כל אשר יפנה מהדברים , יצליח.

אבן חן השחד בעיני בעליו - הלוקה מיד יטה הדין בטענות שוא , ויַראה ראיות על דבריו.

אבן - חסר כ"ף; וכן "ידה ליתד תשלחנה" (שו' ה , כו). ואף על פי שאין פה מקומו אפרשנו ברמז , כי נעלם הוא מהרבה אנשים בעבור מלת "תשלחנה" , שהיא בלשון רבות; וכן ענינו: כ"ידה ליתד תשלחנה" הנשים הנזכרות בפסוק , "תבורך" (שם , כד) - אם תעשינה כאשר עשתה; על כן תהיה מבורכת יותר מהן. וכן זה: כאבן היקרה שיש לה חן בעיני כל רואיה , כן יש חן לשחד בעיני בעליו - והוא הנותן; כי בעבור שהוא אסור לקחתו , לא יקרא הלוקח 'בעל'. ולא כן "אל תמנע טוב מבעליו" (מש' ג , כז) , כי הוא הלוקח; והעד: ישכיל. והפירוש: יעשה כשכלו וחפצו בנותנו השוחד.

אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל. הערה למלך ולשופט ולכל מנהיג שלא להתפתות בלקיחת השוחד , כי הוא סיבה לעוור פקחים , ולסלף דבר צדיקים (ע"פ שמ' כג , ח) , ואמר בעליו על הלוקחו , כדרך "אל תמנע טוב מבעליו" (מש' ג , כז). ואמר שהשוחד בעיני הלוקחו - כאבן יקרה שהיא נושאת חן בעיני כל רואיה. ואל כל אשר יפנה ישכיל - רוצה לומר: בכל צד שיחזר להוציא הדין לאמתו , יתבונן בעצמו לחתכו לתועלת המשחידו , ואינו רואה לו חובה. ועוד יש לפרש בעליו - על הנותנו. וישכיל - כמו יצליח , כדרך "לכל דרכיו משכיל" (ש"א יח , יד); "למען תשכיל בכל אשר תלך" (יהו' א , ז). ואמר אבן חן - שיש לה סגולה , כן השוחד בעיני בעליו , ובכל אשר יפנה יצליח , כי השוחד יסלף דברי צדיקים. וסיפרו חכמי גאוני ספרד בקצת ספרי חיבוריהם , כי איש נכרי אחד היה לו דין עם אחד מעשירי העיר. וראה הנכרי את הדיין רוצה לדון את הדין לאמיתו , והעשיר קרץ בעיניו והשחידו , והטה את הדין וזיכה את העשיר. וביום השבת היו כלם בבית הכנסת , והחזן היה קורא "כי המשפט לאלהים הוא" (דב' א , יז) , וקם זה העשוק ברוגז לפני כל הציבור , ויצעק צעקה גדולה ומרה (ע"פ בר' כז , לד): תכזב החזן , תכזב , כי המשפט לעשירים הוא! עד שבקשו ראשי הקהל את הדבר וימצא (ע"פ אס' ב , כג) , והעבירו את הדיין והחזירו את הדין לאמיתו. ובדרך נסתר - כל פתוי והסתה יקרא שוחד - כאמרם ז"ל (ראה כתובות קה , ב): אפילו שוחד דברים. וישכיל - כמו ישגיח ויביט , מלשון רבותינו ז"ל (ראה משנה עירובין ד , ב): מסתכל. ואמר , שפיתוי הנחש המשיא (ע"פ בר' ג , יג) - כאבן חן לאדם , עד שיביאנו המשיא למקום חפצו; ואל כל אשר יהיה שמה רצונו ללכת , שם יביט ושם יתן עיניו ללכת עמו. ואמר זה דרך הערה להשמר מזה , כי לולא רוב שמירתו נקל הדבר להלכדו בפחי פתויו.

אבן חן השוחד וגו' - הנה חן עם בעיני - כטעם "ונח מצא חן בעיני יי'" (בר' ו , ח). אמנם בעליו יקרא בזה 'מקבל השחד' , אם שהוא הדיין , או אדם אחר. ואמנם יפנה וישכיל - רמז למתן השוחד.

אבן חן הוא השוחד בעיני בעליו - הנותנו; אל כל אשר יפנה עם השוחד - יצליח. ישכיל - כמו "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל" (ש"א יח , יד).
ריכוז קישורים