תנ"ך - טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ שְׂ֝פָתָ֗יו וְה֣וּא כְסִֽיל: (משלי פרק יט פסוק א)

טקסט וניקוד:

טוֹב־רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל: (משלי פרק יט פסוק א)

טקסט בלבד:

טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל: (משלי פרק יט פסוק א)

תיקון קוראים:

טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל: (משלי פרק יט פסוק א)
טוב רש - העני ההולך בתמימות עם בני אדם , הוא טוב יותר מן הכסיל העשיר שהוא עקש במעשיו ובדבורו , ואינו מתנהג עם בני אדם ביושר.

טוב רש הולך בתומו - טוב האיש העני שהוא הולך בתום וביושר , ממי ששם כסלו בעשרו (ע"פ איוב לא , כד) , ולזה הוא מעקש דרכיו (בנוסחנו: שפתיו) , כי הוא בוטח בעשרו שיכסה על מומיו; וכאילו באר בזה צד אחר אשר בו העושר סבת הרעות לקצת העשירים. או ירצה בזה , שטוב העני ההולך בתומו בעיון מן העשיר שהוא עקש דרכיו במושכלות , או הוא כסיל. ורמז בזה אל שני מיני הסכלות , שהאחד מהם הוא קנין הדעות הנפסדות , והשני הוא הֶעְדֵר; והנה באר בזה , כי טוב העוני עם החכמה מהעושר עם הסכלות , כמו שנתבאר בספר קהלת (ראה ד , יג).

טוב רש הולך בתומו - בחכמתו. מעקש שפתיו והוא כסיל - והוא עשיר. דעת הפסוק , כי זה ינצל וזה יכשל. וסמך לו:

טוב רש; גם בלא דעת; אולת אדם - שלשה דבקים. וכן הפירוש: טוב רש הולך בדרך תמו , מעקש - מצד שפתיו המעוקשים יקרא כן. גם - לרבות על גנותו שהוא כסיל; וטעמו: גם בעבור שאין לו דעת הנפש השכלית לשוב מדרכי העקשות , לא טוב הוא. ואץ ברגלים - שירוץ לגזול , הוא חוטא. אולת אדם תסלף ותְעַוֵת דרכו; וטעמו: עסקו ומלאכתו; וכמהו "לעשות דרכו" (שו' יז , ח). יזעף - טעמו: יתעצב ויכעס ולא ישוע לאל (ע"פ איוב לח , מא) בעת צרתו.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים א - ב). יש מפרשים (ראה רש"י) איש רעים - איש הרגיל באהבת חברים; ואמר עליו , שכוונתו תמיד להתרועע רוצה לומר: להתחבר עם חברים ולקנות רעים. ולהודיע שהיא מדה טובה , ראוי לכל משכיל לקנותה , אמר: ויש אוהב דבק מאח - כלומר , שימצאהו לעת צר יותר מן האח. ואמר החכם: "האח שאר הגוף , והאוהב שאר הנפש"; רוצה לומר , שהאח - אין אהבתו מצד הבחירה , רק מצד קורבה גופנית , אבל האהבה באה מצד הבחירה , ולזה נקראת קורבת נפש. ואמר רעים בלשון רבים , כמאמר החכם שאמר לבנו: "אל ירבו בעיניך אלף אוהבים , ואל ימעט בעיניך שונא אחד". ועם כל זה הזהירו לבחון האוהבים , ושידע במי מהם ראוי להתחבר , ושיתחבר עם מי שימצאהו נאמן רוח , וירחיק מחברת האחרים. והוא שאמר החכם: יש חבר שיעזרך בנפשו ובממונו , והוא נאמן רוח באהבתו. ויש שיקח ממך צרכו , ויזיקך להנאה מועטת; אל תחשבהו נאמן , הרחק מעליו דרכך , ואל תתע בנתיבותיו. ואמר אחר: אל תבטח בדובר שלום והוא יצפון רע , הרף ממנו כי כולו חנף ומרע. וכן אמר: נסה רעך הרבה פעמים בקורות הימים , והרחק מהם עד אשר תמצא אחד מהם בלב תמים; ועל זה אמר: טוב רש הולך בתומו - כלומר: טוב להתחבר עם רש הולך בתומו , בלב נקי ונבר באהבתך , מחברת עקש שפתים והוא כסיל; כלומר: אע"פ שהוא עשיר. כי הכזבן ועקש השפה והכסיל - אין ראוי למשכיל להתחבר עמהם , וכן האיש הנמהר. והוא ענין בלא דעת נפש - רוצה לומר: בלא שכל , כי השכל הוא דעת הנפש המיוחדת. לא טוב - כלומר: לא טובה חברתו. ואץ ברגלים - בלכתו , חוטא; כלומר: חסר השלימות , כי הוא מורה היותו נמהר ובלתי מיושב בדעת. ואפשר שענין טוב רש הולך בתומו - ענין בפני עצמו. כלומר: טוב להיות משאו ומתנו של אדם בעסקיו ובסחורותיו עם הולך בתומו בנאמנות , מלהיות עם מי שהוא עקש שפתים , רוצה לומר: מעוות בדברי משאו ומתנו; וכן עם מי שהוא כסיל ובלא דעת נפש. ואץ ברגלים - רוצה לומר: נמהר בתנועותיו. ובדרך נסתר - תדע שמצינו במקומות איש במקום יש; כמו "איש להימין ולהשמאיל" (ש"ב יד , יט) , שפירושו: אם יש להימין ולהשמאיל; וכן "האיש בית רשע" (מי' ו , י) , שפירושו: היש בית רשע. ובעל המסרה (ראה מס"ג לש"ב יד , יט) חשב עמהם זה איש רעים , ואע"פ שזה נכתב ביו"ד והשנים הנזכרים בלא יו"ד. ולדעת זה נראה לי להתרועע - מענין שבר; והכוונה: יש רעים שחברתם מזקת , ויש שאהבתם טובה מאהבת אח. ואף בנגלה אפשר לפרשו כן על הדרך שביארנו בבחינת האוהבים. ובדרך נסתר - כמה רעים הם להתרועע , כמו המדמה והמרגיש הכולל חמשת החושים; ויש אוהב דבק מאח - והוא השפע השכלי שהוא הדבוק בין השם ובין השלמים. וטוב רש הולך בתומו - קרא השכל העיוני רש , על הדרך שביארנו "בתחנונים ידבר רש" (לעיל , כג); כלומר , שהוא הולך דרך ישרה קו קו , לא יטה ימין ושמאל , אבל לוקח הדברים כסדר , ולפיכך הוא משיג המבוקש. והוא טוב מעקש שפתים הנמהר להתחכם במה שאין ראוי לו או אף במה שראוי לאדם , והוא כסיל אשר לא ידע ללכת אל עיר (ע"פ קה' י , טו); וכאשר יחשוב היותו בפתח העיר ימצא שם נהרות וגאיות ימנעוהו מבוא בעיר. והוא אצלי ענין "דומה דודי לצבי" (שה"ש ב , ט) , כי כשאדם רודף אחריו הוא מביט בצורה בהמית שלו , עד שהאדם קרוב אצלו; וכאשר יחשוב הרודף להניח ידו עליו , ירוץ במרוצה קלה והתרחק יותר ממה שהיה רחוק בתחלת רדיפתו אחריו. ולהודיע שלא כיון בזה לסגור שער העיון לגמרי , אמר: גם בלא דעת נפש לא טוב; ולא טוב נקשר עם נפש; כלומר: לא טוב לנפש להיותה בלא דעת , רוצה לומר: בלא שכל; אבל שהוא מרחיק ההריסה. והוא ענין ואץ ברגלים חוטא - כלומר: הנמהר וההורס חוטא בכוונתו.

טוב. דע אחי , בראותי זה המאמר בתחלת העיון תמהתי מאד. אמרתי: אמת , עקש שפתיו מתנגד להולך בתמו; אבל מה המתנגד בזה הפסוק לרש? עד שמצאתי אמרו עוד בזולת זה המקום "טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר" (מש' כח , ו); אם כן לקח הנה הסוג תמורת המין. וזה , כי אין ראוי לך ולחביריך דורשי החכמה להיות עת תמָצא עשיר , רצוני: רב הממון , כי ראוי לך להוציא מהרה כל הממון הנמצא אצלך בלימוד , רק מה שתתפרנס ממנו.

טוב רש הולך בתומו וגו' - כי כסיל ועשיר כדמות שמות נרדפים , כמו שפרשנו למעלה , על פסוק: "עטרת חכמים עשרם". (מש' יד , כד). והעד הנאמן עוד , אמרוֹ במקום אחר: "טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר" (מש' כח , ו). אם כן אמרו פה והוא כסיל , כאלו אמר: "והוא עשיר" , כי העשיר מצד עצמו מתחייב מן הכסילות.
ריכוז קישורים