תנ"ך - לא־נאוה
לכסיל
תענוג
אף
כי־לעבד׀
משל
בשרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־נָאוֶ֣ה
לִכְסִ֣יל
תַּעֲנ֑וּג
אַ֝ף
כִּֽי־לְעֶ֤בֶד׀
מְשֹׁ֬ל
בְּשָׂרִֽים:
(משלי פרק יט פסוק י)
לֹא־נָאוֶה
לִכְסִיל
תַּעֲנוּג
אַף
כִּי־לְעֶבֶד׀
מְשֹׁל
בְּשָׂרִים:
(משלי פרק יט פסוק י)
לא־נאוה
לכסיל
תענוג
אף
כי־לעבד׀
משל
בשרים:
(משלי פרק יט פסוק י)
לא־נאוה
לכסיל
תענוג
אף
כי־לעבד׀
משל
בשרים:
(משלי פרק יט פסוק י)
בשרים
-
ב'
(בתרי
לשנין):
מש'
יד
,
ל;
יט
,
י.
לא
נאוה
לכסיל
תענוג
אף
כי
לעבד
-
קל
וחומר
הוא
,
שאין
נאה
שעבד
ימשול
בנדיבים.
לא
נאוה
לכסיל
-
כי
הכסיל
,
בעת
שישבע
ויתענג
,
הוא
מתגאה
בלבו
ויעשה
מעשה
שטות
,
וידבר
גבוהות
ויזלזל
בני
אדם
,
ויחשוב
בלבו
כי
כל
מעשיו
הם
נכוחים;
וכל
שכן
כי
לא
נאה
לעבד
שימשול
בשרים
,
כי
אינו
יודע
להתנהג
עמהם
,
אלא
יכַבֵּד
העבדים
כמוהו
,
ויכניע
הטובים
ויתגדל
עליהם
,
וירדה
בהם
בפרך
(ע"פ
וי'
כה
,
מג).
לא
נאוה
-
הנה
לא
יתכן
שיגיע
לכסיל
תענוג
,
כי
בסבת
סכלותו
ראוי
שיגיע
לו
צער
בכל
הדברים
,
וכל
שכן
שלא
יאות
לעבד
שיהיה
מושל
בשרים.
וכאילו
אמר
זה
להעיר
,
שאין
ראוי
שישים
האדם
מושל
הכח
הנפשיי
,
שהוא
ראוי
שיהיה
עבד
ומשרת
לשאר
הכחות
הנפשיות
המגיעות
האדם
אל
השלימות
,
כי
זה
הוא
ממה
שיבלבל
הפעולות
האנושיות
,
וישיב
פעולותיו
בהמיות
ולא
אנושיות.
ואמר
על
העשיר
הכסיל
שזכר
(ראה
פירושו
לעיל
,
א)
,
שלא
נאוה
לכסיל
תענוג
,
כמו
שלא
יאות
לעבד
שימשול
בשרים
ושלטונים
ומושלים.
וטעה
מנחם
בן
סרוק
(מחברת:
'בשר')
ועוזריו
(ראה
דונש
ע'
* 23
- 24
)
שפירשו
בשרים
מן
"לחם
ובשר"
(מ"א
יז
,
ו).
לא
נאוה
-
יתכן
שהוא
לשון
'נוי'.
ולפי
דעתי
,
האל"ף
מָחְלף
בוא"ו
נאוה
,
כאל"ף
"תתאו
לכם"
(במ'
לד
,
ז)
מן
"והתוית
תו"
(יח'
ט
,
ד);
וכן
"ותאמר
גוה"
(איוב
כב
,
כט)
-
הו"ו
תחת
אל"ף.
ונמשך
אל"ף
השרש
בקמצות
נו"ן
נפעל
בעבור
התחברות
שנים
,
כאל"ף
"נאוו
לחייך"
(שה"ש
א
,
י)
,
אף
על
פי
שהוא
נכתב.
והטעם:
לא
נאוה
ונחמד
להיות
לכסיל
תענוג;
וזה
כנגד
"שומר
תבונה"
שימצא
"טוב"
(ראה
לעיל
,
ח).
ויתכן
שהכסיל
הוא
עד
שקר
(לעיל
,
ט).
תענוג
-
טעמו
להתענג.
אף
כי
לעבד
משול
בשרים
רבים
ונכבדים
(ע"פ
במ'
כב
,
טו)
לא
נאה
לו;
כן
לכסיל
לא
נאה
תענוג.
לא
נאוה
לכסיל
תענוג
אף
כי
לעבד
משל
בשרים.
תענוג
היא
מלה
כוללת
כל
התעדנות
האדם
,
הן
שמחתו
בעושר
הן
התעדנו
בהנאות
,
הן
בגשמיות
הן
ברוחניות.
ואמר
,
שהכסיל
-
אין
ההצלחה
הגדולה
הראויה
להתענג
בה
-
נאוה
לו
,
כי
יתגאה
עליה
ולא
ידע
לכלכל
בה
הנאותיו
במשפט;
וכל
שכן
שלא
נאוה
לעבד
משול
בשרים
הנכבדים
בני
המעלה.
כי
כשימלוך
הראוי
למלוך
,
ישתדל
להעמיד
החוקים
הישרים
אשר
גבלו
אבותיו
הנכבדים
,
והעבד
כשימלוך
-
הוא
בהפך
,
שכל
כוונתו
להרוס
אשיות
טכסיסי
המלוכה
,
ולהשפיל
הגדולים
ולהרים
השפלים
כמוהו:
השפלה
הגבה
והגבוה
השפיל
(ע"פ
יח'
כא
,
לא).
ובדרך
נסתר:
לא
נאוה
לכסיל
תענוג
נפשיי
,
כי
יהרוס
בו
ולא
ידע
ללכת
אל
עיר
(ע"פ
קה'
י
,
טו)
,
אף
כי
לעבד
הרודף
אחר
התאוות
,
משול
בשרים;
אבל
בהפך.
וכבר
ביארנו
שלפעמים
יונחו
השמות
על
הדברים
במלות
הפכיות
,
פעם
בזו
ופעם
בזו
,
כמו
שביארנו
ברש
ובעשיר
(לעיל
,
ה).
וכן
בענין
היצר:
פעם
הוא
קוראו
'מלך'
לרוב
התגברותו
,
ופעם
קראו
'עבד'
לרוב
להיטותו
בתענוגים
המגונים:
עבדא
זילא
ליה
שכיחא
ליה
פריצא
ליה
(ראה
גיטין
יג
,
א);
ולזה
יקרא
בנסתר
בהרבה
שמות:
מלך
ועבד
וזקן
ורש
ועשיר
וכסיל
ופתי
ובער
,
והרבה
כיוצא
באלו.
ומאלו
גם
כן
יונחו
קצתם
לפעמים
על
הפכו
,
כמו
שביארנו.
לא
נאוה
לכסיל
תענוג
-
כמו
שאינו
נאה
לעבד
למשול
בשרים.
שרים
-
לשון
'שרים
גדולים'.
או
יש
לומר:
לשון
'בשר'.