תנ"ך - נהם
ככפיר
זעף
מלך
וכטל
על־עשב
רצונו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נַ֣הַם
כַּ֭כְּפִיר
זַ֣עַף
מֶ֑לֶךְ
וּכְטַ֖ל
עַל־עֵ֣שֶׂב
רְצוֹנֽוֹ:
(משלי פרק יט פסוק יב)
נַהַם
כַּכְּפִיר
זַעַף
מֶלֶךְ
וּכְטַל
עַל־עֵשֶׂב
רְצוֹנוֹ:
(משלי פרק יט פסוק יב)
נהם
ככפיר
זעף
מלך
וכטל
על־עשב
רצונו:
(משלי פרק יט פסוק יב)
נהם
ככפיר
זעף
מלך
וכטל
על־עשב
רצונו:
(משלי פרק יט פסוק יב)
ככפיר
-
ג':
יר'
כה
,
לח;
מש'
יט
,
יב;
כ
,
ב.
(ואחד:
וככפיר
-
הו'
ה
,
יד).
נהם
ככפיר
זעף
מלך
-
הקדוש
ברוך
הוא.
נהם
ככפיר
-
אמר:
הזהר
מלפשע
במלכות
ומעשות
דבר
שיוכל
המלך
לקצוף
עליך
,
כי
נהמתו
היא
כנהמת
אריה
,
ולא
יחמול
ביום
נקם
(ע"פ
מש'
ו
,
לד).
וכטל
על
עשב
רצונו
-
ואם
תשתדל
לעבדו
באמונה
הוא
יועיל
לך
ברצונו
,
כמו
שיועיל
הטל
היורד
על
הדשאים
,
כי
מרוה
אותם.
נהם
ככפיר
-
הנה
כעס
המלך
יהיה
רב
הסכנה
,
כי
לו
כח
לעשות
מה
שיסור
מהכעס
מהרֵע
לאשר
יכעס
עליו
,
ולזה
ידמה
כעס
המלך
לנהם
הכפיר
שישאג
לטרף;
ורִצוי
המלך
ידמה
לטל
על
עשב
,
שיגדל
אותו
ויזונהו.
ולזאת
הסבה
ראוי
שיזהר
המלך
מהכעס
יותר
מזולתו
,
כי
כעסו
יותר
קשה
,
והוא
יותר
מזיק.
ואמר:
נהם
ככפיר
זעף
מלך
-
והמשכיל
ישקיט
חמתו
ויניח
קצפו
,
עד
שיהיה
כטל
על
עשב
רצונו.
נהם.
כ"ף
ככפיר
-
משרת
לפניו
,
כבי"ת
"ונלוזים
במעגלותם"
(מש'
ב
,
טו).
או
נהם
-
סמוך
לאות
השרות
,
וכמהו
"שנת
לעיני"
(תה'
קלב
,
ד);
"חמת
למו"
(תה'
נח
,
ה);
והוא
הנכון
למבין.
וכן
הוא
הפירוש:
נהם
ככפיר
שינהם
,
כן
זעף
מלך
על
המכעיסים
אותו;
וכטל
על
עשב
שירטיבהו
,
כן
רצונו
למי
שירצה
בו
המלך.
נהם
ככפיר
זעף
מלך
וכטל
על
עשב
רצונו.
אמר
שכעס
המלך
וחמתו
היא
שאגה
מבהלת
ומפחדת
כשאגת
הכפיר
,
שהיא
החזקה
שבשאגות.
ורצונו
-
רוצה
לומר:
פיוסו
אצל
הנרצה
אצלו
,
הוא
כטל
על
עשב
,
שתועלתו
מתמדת
בלא
הפסק.
ורצונו
בלעז
'שונאפי
מנט').
וזה
הערה
להזהר
מעשיית
פועל
המכעיס
,
ולהשתדל
בהתמדת
פעולות
יתרצה
ויתפייס
בהם.
ובדרך
נסתר
-
יבואר
הענין
על
מלכו
של
עולם
,
הן
בקיום
דרכי
התורה
ונתיבותיה
,
והן
בלימוד
החכמה
,
להתקרב
אליה
כפי
היכולת;
כי
ההתרחק
ממנו
ומדרכיו
הוא
הקצף
הגדול.