תנ"ך - עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה וְנֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב: (משלי פרק יט פסוק טו)

טקסט וניקוד:

עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב: (משלי פרק יט פסוק טו)

טקסט בלבד:

עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב: (משלי פרק יט פסוק טו)

תיקון קוראים:

עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב: (משלי פרק יט פסוק טו)
עצלה תפיל תרדמה - העצלות מביאה לידי , שינה; זו היא המליצה. אבל המשל - על המתעצל בתלמודו; סוף ששואלין דבר חכמה ממנו והוא נרדם. ונפש רמיה תרעב - סוף שיהא עני; וכן הרמאי בתלמודו , לעשות תורתו חבילות , סוף שהוא ישכח.

עצלה תפיל - עתה יזהיר האדם שלא יתעצל ולא יתרשל במעשיו , אבל יטרח לבקש מחייתו ולא יישן הרבה , כי רבוי השינה מחליש הלב ומרדים האברים , עד שיתעצל לקום ממטתו. ונפש רמיה תרעב - כלומר: האדם שנפשו רמיה , כלומר , שמתאוה לגזול ולגנוב ולעשוק , לא תשבע נפשו לעולם , כי עיניו תמיד חומדות עמל האחרים , ומשתדל לקחת הכל.

עצלה תפיל תרדמה - מדרך העצלה שתפיל תרדמה , וזה מבואר מן החוש , כי העצלה תרדים הכחות ותשימם לואים; ובכמו זה תמצא שהנפש הבוטחת שתשיג די טרפה ברמיה , ותתעצל מפני זה מההשתמשות במלאכות לבקשת הטרף , תרעב , כי לא ימצא לה בזה האופן מזונה. או ירצה בזה: כמו שהעצלה תפיל תרדמה ותמנע מהנפש המרגשת פעולתה תחת חשבו לתת תענוג ומרגוע לכחותיה , כן נפש איש רמיה תרעב ותמָנע ממנה פעולתה בהשגתה המושכלות , תחת חשבו כי בזה האופן ישיג בקלות די טרפה , ויהיה יותר פנוי להשלים נפשו. והיה זה כן בו מדרך הרמיה , שתמנע האדם מהשגתה השלימות.

עצלה תפיל תרדמה - העצלה גורמת לאדם שיישן ולא יתעסק במלאכתו , עד שישוב לעשות רמיה לבני אדם לצורך מזונותיו , ועדיין אין די לו כי תרעב נפשו.

עצלה - שם דבר על משקל "מותה" (תה' קטז , טו); "וכבשה אחת" (וי' יד , י): וטעמו: העצלה היא תפיל תרדמה על העצל , וכן נפש רמיה - החושבת לרמות אחרים , היא תרעב. ורמיה - על משקל "צדיה" (במ' לה , כב); שם דבר.

עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב. יש מפרשים (ראה רס"ג משלי; רש"י) שהעצלה תפיל התרדמה , וזה דבר טבעי. כי כשהאדם עמל ומתנועע , עשן האצטומכא מתפזר ויוצא דרך נקבי הגוף , וכשישקוט וישב לא יתפזר , אבל בעמל יתפזר ועולה אל המוח וממלאו , והוא סבת השינה החזקה הנקראת תרדמה. אבל אצלי לפרשו בהפך , שהתרדמה מפלת ומביאה העצלה , והכל הערה לזריזות , הן בהמוניות לפי הנגלה , הן בתוריות ובעיוניות לפי הנסתר. ואמר אחר כך: ונפש רמיה תרעב. ורמייה נאמר הנה הסמוך על שולחן אחרים; ובכלל זה - כל שמחייתו תלויה באחרים על איזה צד שיהיה.

עצלה. תפיל - תביא ותסבב. והטעם נמשך עם מה שקדם לו , כי השם לא יתן , רק הכח.

עצלה תפיל - תביא לתרדמה; כי העצל יישן תמיד על מטתו , ולא יתעסק בצרכיו. ונפש רמיה - כטעם "כף רמיה" (מש' י , ד).

עצלה - שם דבר הוא; ותפיל - לאדם תרדמה. ונפש רמייה - מי שעושה רמייה , נפשו תרעב - שאינו רואה סימן ברכה.
ריכוז קישורים