תנ"ך - מלוה ה' חונן דל וגמלו ישלם־לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַלְוֵ֣ה יְ֭הוָה ח֣וֹנֵֽן דָּ֑ל וּ֝גְמֻל֗וֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ: (משלי פרק יט פסוק יז)

טקסט וניקוד:

מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם־לוֹ: (משלי פרק יט פסוק יז)

טקסט בלבד:

מלוה ה' חונן דל וגמלו ישלם־לו: (משלי פרק יט פסוק יז)

תיקון קוראים:

מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם־לו: (משלי פרק יט פסוק יז)
מלוה - ל'.

מלוה יי' חונן דל וגמולו ישלם לו - כשיחלה ויטה למות , צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין , לומר: העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזירה לגופה , אף אני אחזיר לו נפשו.

מלוה יי' - האדם שהוא חונן דלים , הקדוש ברוך הוא מעלה עליו כאילו הלוה לו , לפי כשימצא חנינה בעיני בני אדם , הוא אומר: ברוך יי' אשר חננני ונתן בלב האיש הזה לחון עלי! ובשביל זה הב"ה משלם לו גמול טוב.

מלוה יי' - הנה מי שהוא חונן דל , כאילו מלוה לשם יתברך מה שיתן לעני , כי על השם יתברך להשביע לכל חי רצון (ע"פ תה' קמה טז) , ולזה ישלם לו השם יתברך גמולו ויברכהו בגלל הדבר הזה (ע"פ דב' טו , י) , ולכן נתן השם יתברך לעשיר הברכה בכל משלח ידו , למען ישמחו העניים בטובו , כמו שנזכר בתורה (ראה שם , י - יא).

מלוה יי' חונן דל - ליי' ילונו , וגמולו ישלם לו כפלי כפלים.

מלוה - מי שיחון דלים , השם ילוהו; כי העשר ביד אדם הוא פקדון והלואה. וגמולו - שיחנן אותו השם כאשר חנן הדלים.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים טז - יז). שניהם - הנגלה והנסתר בהם אחד , והם הערה על שלימות המדות. וידוע שהמדות נותנות סדר והנהגה בין בני אדם , אם בין איש לאיש אם לאדם בעצמו; ועל זה אמר: שומר מצוה ומשלים עצמו במדות האנושיות , הוא שומר נפשו; כלומר , שזה הכנת השלמת נפשו ושמירתה מן הכשלון הנצחי. ובוזה דרכיו - רוצה לומר , שהוא בז לדבר ואינו חושש לפלס אורחותיו בהנהגותיו , ימות; כלומר: המות הנצחי. ורמז בפרט על מדת הצדקה והנדיבות , ואמר , שהחונן את הדל הוא מלוה לאל יתעלה , כלומר , ששלימותו זה יביאנו לשלימות האחרון; וזהו גמולו ישלם לו , כלומר , שהגמול יבוא לו מאתו יתעלה לאור באור החיים (ע"פ איוב לג , ל). או היא הערה תוריית מייעדת בגמול ועונש כמשפטו תמיד.

מלוה. יי' - הוא המאוחר בסבה; או הוא הנשוא , וזה על דרך משל , כאמרם ז"ל (ראה ביצה טו , ב): ואתם לוו עלי.

ישלם - האל.

מלוה יי' הוא , שחונן הדל ונותן לו צדקה; כי הבורא ישלם לו גמולו.
ריכוז קישורים