תנ"ך - תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תַּאֲוַ֣ת אָדָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְטֽוֹב־רָ֝שׁ מֵאִ֥ישׁ כָּזָֽב: (משלי פרק יט פסוק כב)

טקסט וניקוד:

תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ וְטוֹב־רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָב: (משלי פרק יט פסוק כב)

טקסט בלבד:

תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב: (משלי פרק יט פסוק כב)

תיקון קוראים:

תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב: (משלי פרק יט פסוק כב)
וטוב - י"ז: מש' טו , טו.

תאות אדם חסדו - עיקר שהבריות מתאוים לאדם בעבור חסדו. וטוב רש מאיש כזב - ואם איש כזב הוא ומבטיח ואינו עושה , טוב איש רש ממנו.

תאות אדם חסדו - תמיד ראוי לאדם שיתאוה לעשות דבר שיגמלהו הקדוש ברוך הוא חסד , או לגמול מאחרים. וטוב רש מאיש כזב - כלומר: יותר טוב הוא העני הנאמן מן העשיר השקרן שאינו גומל חסדים; כי זה ימצא טוב כמו שגמל מן המעט שלו , כי השם רואה כונתו , שאם היה יכול לעשות יותר היה עושה; והעשיר שאינו גומל חסדים , עליו הכתוב אומר "כי לחמם לנפשם לא יבא בית יי'" (הו' ט , ד).

תאות אדם חסדו - הנה תאות האדם היא בטבע מה שהוא חרפה לו , כי יצר לב האדם רע מנעוריו (ע"פ בר' ח , כא) , ויהיו תאוותיו מפני זה אל תאות החומר אשר בו נשתתף לבהמות , ולזה יהיה יותר טוב הרש שלא ישיג דבר מהתאוות , מאיש כזב שישבע תמיד באלו ההנאות שהם הבל וכזב. או ירצה בזה: תאות האדם היא , שישיג חסד השם יתברך בדברים , ויותר טוב להשיג זה מי שהוא רש בדעות , והוא מי שיש לו הסכלות שהוא הֶעְדר , מאיש כזב שיש לו הדעות הכוזבות; וזה , כי הרש לא יצטרך כי אם ללמוד החכמה , ואיש הכזב צריך שיֵרָפא תחלה ממום דעותיו הכוזבות המרחיקות אותו בתכלית מה שאפשר מהשם יתברך , ובזה מהקושי העצום , רוצה לומר: להעתיקו מן הדעות האלו; ואחר זה יצטרך ללמוד החכמה לפי השרשים האמתיים.

תאות אדם חסדו - פירושו: תפארת אדם; מלשון "לא נאוה לכסיל תענוג" (לעיל , י). ושרשם 'אוה'; וכן שרש "תאוה נהיה" (מש' יג , יט). החסד שאדם גומל הוא תפארתו. וטוב רש מאיש כזב - שירבה כזבים להעשיר.

תאות - מן "לא תתאוה" (דב' ה , יח). והטעם: תאות האדם תהיה לעשות חסדו; רוצה לומר , שיתאוה תמיד לעשות חסד למי שראוי לו. או: תאות - מן "נאוה קדש" (תה' צג , ה). והראשון קרוב. וטוב רש מאיש כזב - שיאמר לעשות חסד למי שראוי לו , והוא מכזב - הרש טוב ממנו; כי הנותן לכבוד השם , טוב מן הלוקח , והרש טוב מן האומר ומכזב. וזה הפירוש נכון; וכמהו "איש מתהלל במתת שקר" (מש' כה , יד).

תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב. הערה לעשיר להיות מכבד האל מהונו (ע"פ מש' ג , ט) כברכת יי' אשר נתן לו (ע"פ דב' טז , יז) , ועוד הערה להזהירו שלא יבטיח במתנותיו על שקר. ואמר: תאות אדם - רוצה לומר: מה שראוי לו לחמוד ולכסוף עליו הוא עשיית החסד; וטוב רש מאיש כזב המתהלל במתנותיו ואינו נותנם. או היא הערה בפני עצמה , כי העני הנאמן טוב וראוי לשאת ולתת עמו , יותר מן העשיר כשהוא איש כזב. ובדרך נסתר - נראה לי תאות - כמו גבול , מלשון "והתאויתם לכם" (במ' לד , י); "תתאו לכם" (שם , ז); וכמוהו "עד תאות גבעות עולם" (בר' מט , כו). וחסדו נגזר הנה מתואר "חסיד" (ש"ב כב , כו); וידוע שהחסיד יאמר על השלם הראוי לנבואה מצד חכמתו: "אז דברת בחזון לחסידיך" (תה' פט , כ); וכן אמרו ז"ל (ראה משנה סוטה ט , טו): חסידות מביאה לידי רוח הקדש. ואמר , שגבול האדם ותכלית הכוונה בו , הוא שלימותו במדות ובחכמה; ועם כל זה טוב רש , רוצה לומר , שאינו חכם , והוא מקיים התורה והמצות , מן החכם המטעה ברוב התחכמות במופתיו הכוזבים להרוס אשיות התורה והמצות ופנותיה. וכבר הזכרנו אמרם ז"ל (ראה ויק"ר כה , א): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה" (דב' כז , כו) - 'אשר לא ילמד' לא נאמר , אלא "אשר לא יקים"; אלו נאמר 'אשר לא ילמד' , לא היה לעולם תקומה , כמו שהתבאר לעיל (מש' יז , ה).

תאות - יופי; מצד שרוב העולם מתאוה לו. חסדו - חרפתו; מענין "חסד הוא" (וי' כ , יז). והטעם: יופי האדם והתקשטו , אם בגופו אם בדבריו.

תאות אדם חסדו וגו' - הנה זה כאמרו עוד: "רב אדם יקרא איש חסדו" וגו' (מש' כ , ו); והטעם , כי רוב תאות בני הזמן לחסדו , כלומר: לאנשים אשר עשו חסד להם , כי יצטרך להם. וזה , כי האדם , כשיצטרך לעזר , ישים פניו לבקש עזר מאשר כבר היו נעזרים ממנו. והוא לא ימצא , רק אנשי כזב ואנשים אינם בני אמונים , כי לא ישיבו לו גמול הראוי.

תאות אדם חסדו - אם רוצה אדם שיתאוהו כל אדם , יעשה חסד עם הבריות , והכל יתאוהו.
ריכוז קישורים