תנ"ך - הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ה֗וֹן יֹ֭סִיף רֵעִ֣ים רַבִּ֑ים וְ֝דָ֗ל מֵרֵעֵ֥הוּ יִפָּרֵֽד: (משלי פרק יט פסוק ד)

טקסט וניקוד:

הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד: (משלי פרק יט פסוק ד)

טקסט בלבד:

הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד: (משלי פרק יט פסוק ד)

תיקון קוראים:

הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד: (משלי פרק יט פסוק ד)
יסיף - י"ד חסר (ו"ו): ראה מש' טז , כא. רעים - ה': ראה מש' יח , כד. יפרד - ב': בר' ב , י; מש' יט , ד.

יפרד ב' ומשם מרעהו.

רעים - ה'; יפרד - ב'.

הון יוסיף רעים רבים - אוהבים רבים. ויש לפותרו במי שלמד תורה.

הון יוסיף - העושר הוא גורם לאדם המתנדב בו לבני אדם שיהיו לו רעים רבים , כי ילוה ויתן ויהנה בני אדם מהונו; אבל הדל הוא נפרד מרעיו , כי מרב עוניו הוא תמיד מכביד עליהם ויהיה עליהם לטורח על רוב שאלותיו , ועל כן יפרד מהם , כי הם מרחיקים אותו.

הון יוסיף - הנה הון העשיר יוסיף לו רעים רבים , כי הוא מהנה אותם תמיד בהונו; ואולם הדל לא יקנה לו רעים , אבל דלותו יהיה סבה אל שיפרד מרעהו , כי אין לו במה שיְהַנֵּהו בו , להמשיך הרעות ביניהם.

הון יוסיף רעים רבים - כשהוא בשכל; ודל מרעהו יפרד - בלא שכל. כי הכל סמוך על מה שהקדים "אולת אדם תסלף דרכו" (לעיל , ג). ועל זה סמך:

הון יוסיף; עד שקרים; רבים יחלו; כל אחי רש - ארבעה דבקים , ובהם הודיע שבח מחונן דלים וגנות מפזר הונו ברעים. יוסיף רעים - על רעיו; וכאשר הוא דל יפרד מרעהו , כי רעהו ירחיקהו , עד שיפרד ממנו. ויתכן שיהיה עד שקרים , על כן נתדלדל. לא ינקה - לא יהי נקי מן השבר. ויפיח - ענין 'דובר'. רבים - לפי דעתי המלה היא מן "רבי המלך" (יר' מא , א) , שהענין: 'גדולים'; וכמהו "רבים ונכבדים" (במ' כב , טו). וכן הפירוש: ונדיב , בעבור שיתנדב לבו לתת לעניים , תגדל מעלתו עד שהגדולים יחלו פניו שיעזרם או שיאהבם; ענין "פניך יחלו" (תה' מה , יג). וכל הרעים יתחברו לאיש נותן להם מתנות. כל - לא יקרא חטוף בעבור ה'מאריך' , ואין בו מקף; וכן "כל עצמותי" (תה' לה , י). ומלת רחקו - לשון רבים מחוברת מן היחידים , כי מרעהו - אחד הוא ― וכן "והיה כי תקראנה מלחמה" (שמ' א , י) מחברת מן מלחמה ומלחמה ― וטעמו: כל אחד ואחד , עד שירחקו כולם. והפך זה: "בנות צעדה" (בר' מט , כב). ומרדף - פועל יוצא אל פּוֹעֵל האמתי הדבוק בפעול , כי הרש הוא המרדף , והאמרים הם הרודפים והאחים או הרֵעים מורדפים; וכמהו "ואויביו ירדף חשך" (נח' א , ח); "ורדפה את מאהביה" (הו' ב , ט). והענין דבק למעלה עם ודל מרעהו יפרד; וכן הוא הפירוש: כל אחי הרש והדל ישנאוהו , כל שכן רעיו , כי הם רחקו ממנו אחר התחברות אליו בעבור מתנותיו. והרש מצוה לרדוף אחריהם שלוחי אמריו , אולי יתקרבו אליו רעיו; ולא המה שומעים.

הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד. סיפר מעלת העושר כשבעליו מתנהג בו כראוי , ואמר שהוא מוסיף לו אוהבים רבים. ודל מרעהו יפרד - כלומר , שהדל - יפרדו ממנו בעניו. ונראה לי שקרא הדל - בעל הממון שהוא פחות ומתנהג בדרך שכל בני אדם מואסים בו ומרחיקים ממנו , והיא הערה לבעל הנכסים לעשות מהם המוטל עליו. ובדרך נסתר - כבר ביארנו כי לפעמים יקרא השכל 'רש' ו'דל' , והחומר - 'עשיר' ו'בעל הון' , ולפעמים בהפך; כי כן כוונת המדברים בשני פנים להסתיר ולהעלים , וכל משכיל ראוי לו להתבונן בהם כפי מקומם. ואמר הנה , שבעל ההון , רוצה לומר: החומר המבקש המותרות , יוסיף רעים רבים - חיל גדול מכחות הגוף וההרגשות; אבל הדל יפרד מהם ולא ישתמש בהם , רק כפי הצורך ההכרחי. ורבותינו ז"ל קראו יצר הרע 'רֵע' כאמרם (ראה חגיגה טז , א): "אל תאמינו ברע" (מי' ז , ה) - זה יצר הרע; וכן כל כחותיו נקראים 'רֵעים'. ויש מפרשים על האדם השלם , שבהיותו שלם וגדול בחכמה ירחיב גבולו בתלמידים שיבואו לפניו , אפילו אותם שלא הורגלו בכך; ולרוב חשיבותם קראם רעים. והדל מרעהו יפרד - רוצה לומר: מחביריו , ואפילו מן החכמים שהיו רגילים אצלו.

הון. ודל - הוא בעל האולת הקודם (לעיל , ג).
ריכוז קישורים